“הייתה פאניקה גדולה מב”ב וירושלים”: ‘תדרוך הפיג’מות’ של דרעי

1.

“מה שקרה בליל הסדר, כשאנשים עמדו על המרפסות ושרו ‘והיא שעמדה’, היה כל כך מרגש!”, סיפר יו”ר ש”ס אריה דרעי בתדרוך טלפוני, ‘תדרוך פיג’מות’, לכתבים החרדיים.

לפני מספר שבועות, קצת אחרי השבעת הכנסת – הראשונה לשנת 2020, ואולי ראשונה בסדרה – נכנס שר הפנים לבידוד בבית. ריחמתי עליו אז. חשבתי הרבה על ‘איש הקפיץ’ רב העשייה שנתקע בבית, בתקופה כה מורכבת, ועל מה שיעבור עליו מן הסתם. אבל הוא הוכיח שאפשר לעבוד קשה גם מתוך חדר מרובע, ממנו ניהל חפ”ק קורונה.

ראש הממשלה מינה אותו למ”מ בוועדה המיוחדת אותה הקים ובראשה עמד דה פקטו. בפועל, היה זה דרעי שעשה את התפקיד המורכב. הוא גם מונה לעמוד בראש הפעילות למגזרים המיוחדים – המגזר החרדי והמגזר הערבי.

כאיש שבלי עשייה רק ינבול, הקורונה עשתה לו טוב באופן אישי.

2.

“טוב, קשה לנהל שיחות כאלו גדולות, עם כל כך הרבה משתתפים, כשלא רואים ולא שומעים”, פתח את השיחה. עשרות שנים של ניסיון פוליטי – עם הפסקה של 13 שנים באמצע, שמי עוד זוכר אותן בכלל –  אבל תרחיש שכזה הוא טרם חווה.

למרות שאומרים עליו שהוא שייך לדור הקודם, שהוא מתדרך יותר עיתונאים ‘מהדור הקודם’, נראה שמהר מאד הוא למד את נפלאות הטכנולוגיה. התדרוך הטלפוני בשיחת וועידה, היה די חדשני יחסית למושגים של דרעי.

שיחת רקע או אוף דה רקורד? שאל אחד העיתונאים.

דרעי, עתיר ניסיון, לא נפל לבור אליו נפלו טובים וגדולים. מי לא זוכר את תדרוך העיתונאים החרדים של נתניהו, לפני כשלוש שנים. לא התירו הכנסת טלפונים, כולם השאירו את המכשירים בקופסה בכניסה אבל שכחו שחרדים (טוב, לא רק הם) יודעים לתחמן ולהחזיק שני מכשירים… נתניהו דיבר אז ‘חופשי’, סמך על הסיכום המוקדם של ‘אוף דה רקורד’. כשהתעורר, היה זה מאוחר מדי. כל דבריו נשפכו בתקשורת החרדית עד למילה האחרונה.

“אני גלוי אתכם, למה לי להתאכזב ולהתעצבן שלא שמעו למה שאמרתי? אני בעל ניסיון אז מראש אומר, ‘אפשר להשתמש בדברים שאמרתי'”.

הוא הרי יודע, שלא ממש יעזרו לו ההתראות מראש, אז  למה לא להיות לארג’.

מראש, הוא קובע את גבולות הגזרה. אני לא המחליט, אני לא הקובע, ראש הממשלה הוא הגורם המוסמך. אני מגיע לישיבות השונות (וירטואלית, ב’זום’), יכול לומר דעה, להצביע בעד ונגד, אבל הקובע הוא ראש הממשלה בלבד.

ראש המל”ל, משרד הבריאות, המנכ”ל סימן טוב, הרופאים המייעצים – כל אלו ממליצים, מביאים את דעתם המקצועית, לא אנחנו השרים הם אלו שקובעים – הוא מבהיר חד-משמעית. גם כי זו האמת, וגם כי בסופו של יום, לא כל החלטה מתקבלת במגזר באהבה, אז למה לו לספוג את הריקושטים?

כשפנה אליו ראש הממשלה, לפני “שבועיים שלושה, לא זוכר בדיוק”, וביקש ממני לרכז את הטיפול במגזר החרדי והערבי, כי מדובר באוכלוסיות עם מאפיינים וצרכים מיוחדים, לא היססתי לרגע, אמרתי מיד ‘כן’. אני עוזר, לא הקובע.

3.

הוא פותח בבני ברק, סיר הלחץ המרכזי של הציבור החרדי, המקום בו מתבשלת הקורונה על אש גבוהה, פול טורבו.

“הנתונים של חולים  מאומתים בבני ברק, עיר המונה כ-200 אלף תושבים.  ירושלים מונה קרוב ל-900 אלף איש, שמתוכם כ-300-250 אלף חרדים. לפי הנתונים הזורמים ממשרד הבריאות ומהעירייה, כ-75% מהחולים בירושלים (אולי קצת יותר, חלקם גרים גם בשכונות המעורבות כמו גילה, הגבעה הצרפתית ועוד) הם מתוך השכונות החרדיות והמגזר החרדי!

“חולי הקורונה החרדיים בבני ברק ובירושלים מונים כ-40% מכלל חולי הקורונה בישראל, וזה ברור שמדובר בנתונים גבוהים מאד!” כך דרעי.

הנתונים גבוהים מאד, אבל הוא לא מתרגש.

“אני יודע את הסיבות, ואני חושב שגם אתם יודעים את הסיבות העיקריות, אותן אני מסביר איפה שאני רק יכול להסביר. כשהיה מותר להתאסף עד 2000 איש זה היה בעיקר בפורים שבציבור שלנו זה הכי בולט, אין עוד ציבור שחוגג ככה, בדיבוק חברים, בצוותא, כמו שאנחנו עושים את זה. אוכלים, שותים, ביחד, הכי קרוב שיכול להיות. וגם, כשהיה מותר, כשעוד היו פתוחים בתי הכנסת, המקוואות, הישיבות, הפנימיות בישיבות, תלמודי תורה – אנחנו ציבור מאד גדול, תוסיף על זה משפחות גדולות מאד, צפיפות גדולה מאד – תקבל את התוצאה הזו.

“בתל אביב כשאחד חולה הוא מדביק עוד אחד-שניים באותו בית. פה כשאחד נדבק, הוא מדביק את כל המשפחה הגדולה שלו. וככה מגיעים למספרים הגדולים”.

4.

אהיה אופטימי, הוא אומר לנו. אתחיל דווקא עם הבשורה הטובה.

“יש כמה פרמטרים שקובעים. והרי, מה הכניס את מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ללחץ עצום לגבי בני ברק וירושלים? הם התחילו לעשות בדיקות וגילו שאחוז ההדבקה והתחלואה גדל כל יום ב-15 או 18 אחוז, שהמשמעות היא שכל 3 ימים, מבחינה מתמטית, המספר מכפיל את עצמו. היה 500, קפץ ל-1000, ל-2000 וכך הלאה. וזה הדאיג אותם מאד!

“מכיוון שאם מדובר בעיר של 200,000 איש, המשמעות של זה לגבי החולים הקשים ועוד בעיר שיש בה למעלה מ-10,000 איש מבני 70 ומעלה – מפחידה. ואם נצרף בני 60 ומעלה זה כמעט מכפיל את עצמו. החשש היה ברור, גם לגבי מה שיקרה לבתי החולים.

“אני חייב להוסיף שהייתה גם איזושהי אווירה שבבני ברק ובאזורים החרדיים לא מקפידים על קלה כבחמורה על ההוראות, ואני לא אכנס לזה, כולכם מבינים על מה אני מדבר. לכן ההחלטה הייתה לגבי בני ברק היות והיא נמצאת באזור צפוף של למעלה ממיליון איש, עם גבולות מטושטשים בינה לבין גבעתיים, גבעת שמואל וכל האזור. הם חשבו שמדובר באמת בדבר שהולך להתפשט ולהגיע למספרים גבוהים מאד. שמעתם בתקשורת מומחים מטעם שנתנו הערכות של 50 אלף ו-80 אלף בלי להבין בכלל על מה מדובר.

“הייתה פאניקה גדולה מאד, לא פאניקה מיותרת, היה חשש אמיתי. ואז בדיוק מדינת ישראל חוותה ירידה בשיעור ההדבקה, התחלנו סוף סוף ליישר קו, וחששו שבני ברק וכל גוש דן תחזיר אותנו אחורה, בגלל אחוז ההדבקה הגבוה.

“ככה נוהגים בכל המדינות בעולם, לעשות מגבלות על כניסה ויציאה, ואני אומר לכם את האמת שאני בטוח שמאחורי הדבר הזה עמד גם השיקול להכניס לתודעה האישית של בני ברק את החומרה של המצב, כדי להרגיל אנשים לציית להוראות”.

בדיוק בנקודה הזו הכניסו אותו לסיפור.

“טענתי מראש, תראו איך שהדברים יסתדרו. טענתי, שהיה מדובר בפורים, בבתי כנסת – שפעלו עוד בזמן ההיתר, ומהרגע שלא נפגשים אחד עם השני רק דרך המרפסות, אין מקוואות, אין בתי כנסת, אין יותר תלמודי תורה, אין מסיבות, אין יותר דרך להיפגש אחד עם השני – לכן תראו התייצבות.

“יש נתון שמשמח אותי מאתמול בערב, ואני מדבר על שיעור ההכפלה, שזה אחד מהנתונים הנמדדים. הממוצע בישראל עומד על 1.1, שזה אומר, הכפלה אחת ל13-14 ימים.

“אם ניקח את תל אביב, כדוגמה, שיעור ההכפלה בה עומד על 1.22. למרבה ההפתעה, בני ברק שעמדה על שיעור מאד גבוה, התייצבה על 1.46, שזה לא רחוק מתל אביב. ירושלים עומדת על כ-1.53, כלומר בני ברק וירושלים כבר לא מובילים בטבלה! הן נמצאות בטבלה במקומות 4, 5.

“המובילות כיום הן דווקא מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד – הערים החרדיות היותר קטנות, שעומדות על כ-1.9 בערך. כלומר, הנתונים הולכים ויורדים ברוך ה'”.

גם הוא, כמו העיתונאים, שומע את תלונות התושבים, האם סוגרים את בני ברק והופכים אותה למדגרה אחת גדולה?

“טוב, זה לא נכון. יש מדיניות סיוע פנים. קודם כל סגרנו את החשש שתושבי בני ברק ידביקו או שאנשים יכנסו לשם. אבל עיקר המשאבים הוקצו לעזור למשפחות. יש בבני ברק כ-140 משפחות חולות, חלקן עם הרבה ילדים.

“לקחנו את קבוצת הסיכון הגבוהה, בני 70 ומעלה, שאם הם יידבקו אנחנו בבעיה קשה כי חלקם עם מחלות רקע, ואחוז התמותה שם עלול להיות גבוה לעין ערוך משאר האוכלוסיות. לכן הייתה תחילה מחשבה של שר הבטחון להוציא כ-ו-ל-ם למלוניות. מחשבה טובה, אגב.

“התברר, שזה לא עובד, ואז עברנו לשיטה שלנו שאומרת שאנחנו מביאים להם את כל מה שהם צריכים ישירות הביתה, יחד עם פיקוד העורף, כך שלא יצטרכו לצאת. התחלנו את זה כבר מיום ראשון האחרון, מחלקים 14 אלף מנות חמות בהכשרים מהודרים של הבד”צ והרב לנדא ל-11 אלף איש בני 70 ומעלה.

“על כל כמה משפחות יש חייל שאחראי להם אישית, הוא מביא להם את האוכל, הוא מפנה להם אשפה, הוא מביא להם תרופות מרשם וכך אנחנו דואגים שהם לא ייצאו החוצה מהבית שלהם.

“הקבוצה השנייה היא קבוצת החולים. יש עניין גדול מאד להוציא אותם החוצה, גם כי זו טובתם – הם מקבלים שם את הטיפול הכי טוב, דבר שני – למנוע הדבקה בתוך המשפחות שלהם, ושלישי – ברגע שמוציאים חולים מספר החולים בבני ברק יורד אז אין סיבה כבר להגבלות בעיר.

“לצערנו הרב, נתקלנו בקשיים אדירים. קודם כל, הבירוקרטיה, זה להוציא את הנשמה. להכשיר בתי מלון עם ההכשרים המהודים, זה לא פשוט, אבל אנחנו מאחורי זה.

“ביום שישי ערכנו שיחה של כשעתיים עם כל הגורמים, כולל ראשי הערים החרדיות, כולל גורמים במשרד הביטחון והבריאות – התברר שבבני ברק יש כ-140 משפחות חולות, חלקן עם הרבה ילדים. בתחילה, משרד הביטחון לא הסכים לפנות גם את הילדים הבריאים. שלא ידבקו משאר בני המשפחה. אז מה נעשה איתם? זה לא אנושי שהורים ישאירו ילדים לבד. מי יטפל בהם ?סבא וסבתא, שאתה לא רוצה שיהיו במגע איתם?

“סוף כל סוף זה הסתדר, הוספנו חדרים כדי שהבריאים יקבלו חדר לבד כדי שחלילה לא ידבקו. עלו סוגיות נוספות, אני מקווה שהכול הגיע לפתרונו”.

5.

אחת הטענות המושמעת, שוב ושוב, כלפי מתווי המדיניות היא שהיד קלה על ההדק בכל הנוגע לישיבות ולימוד תורה. כולם מבינים, שבלי חנויות אוכל אי אפשר, שבלי להוציא אנשים – באחוז מסוים – לעבודה, אי אפשר. אבל לא מבינים שאי אפשר לא פחות בלי מניינים, בלי לימוד תורה.

אז הנה בשורה, חלקית מאד, אבל מעניינת. מתברר, שיש כוונה להקים ישיבה…

מדובר בישיבה שתיקרא בשם ‘כתר תורה’ (על שם הקורונה, כתר בלעז), אשר תמוקם בשדה חמד, במקום בו שוכנת כיום ישיבת חמד. “הישיבה תרכז את כל בחורי הישיבות שחולים בקורונה שילמדו שם, יאותרו גם צוותים וראשי ישיבות שחולים אף הם כדי להגיע לשם, ראשי הערים החרדיות יכנסו לגדולי ישראל כדי לקבל מהם הסכמה, סדרים והנחיות לביצוע”.

מעניין. סוף סוף ישיבה שהקריטריון להתקבל אליה יהיה ‘חולה-לא חולה’, נטולת אפליה על רקע עדתי. ואולי זה ישליך על המשך חיינו בעולם הישיבות? הסמינרים?

מקום יפה, של 80 דונם. וגר בוזגלו עם רובינשטיין תחת קורת גג ישיבתית אחת. וחסיד עם ליטאי, ודגלאי עם ‘עצניק’.

“משרד הביטחון כבר היה שם ואישר את המתחם, והעיקר, שקול התורה לא יפסק בעם ישראל”, אומר דרעי. טוב שיש מישהו במדינה, מקרב מקבלי ההחלטות, שגם מבין את העניין הרוחני הזה…

6.

ואז הגיעו הנתונים מירושלים.

“נקח כדוגמה את שכונת הר נוף בה יש כ-30 אלף תושבים, מספר החולים כמו בערים גדולות של 150 או 200 אלף תושבים. בשכונות החרדיות בירושלים יש אחוז תחלואה גבוה, ואני לא מתפלא, זה כמו בבני ברק, ולמרות שזה פחות מבני ברק כשמשווים את מספר האוכלוסיה למספר החולים, מתקבלת תוצאה דומה לבני ברק. צריך לזכור שירושלים פחות צפופה, יותר מרחבים, יותר דירות גדולות ולכן המספרים קצת פחותים מבני ברק, אבל יחסית לשאר ערי הארץ זה פי 3 ופי 4. בבני ברק זה פי 6 ופי 7.

“את אותו מאמץ שעושים בבני ברק עושים גם בירושלים. חלוקת ארוחות חמות למי שצריך, טיפול בחולים, להוציא כמה שיותר מהבתים, נקווה שגם כאן נוריד את האחוז.

“אגב, במזרח ירושלים עושים הרבה מאד בדיקות אבל אין שם התפרצות של המחלה, וטוב שכך ברוך ה'”.

ומה באשר לערים החרדיות הקטנות? שמים את הדגש על ירושלים ובני ברק, ששם המאסה של כ-4000 חולים, מה גם שבני ברק מוקפת בכמיליון איש מסביבה וירושלים מעורבבת בשכונותיה.

נכון להיום מתרכזים במשרד הבריאות בערים החרדיות היותר קטנות.

“נקח לדוגמה את אלעד, עיר של כ-45-48 אלף תושבים, עם למעלה מ-200 חולים. תעשו חשבון, עיר שהיא רבע מבני ברק, כלומר אם נכפיל ב-4 נקבל כ-1000 חולים כשבני ברק נמצאת עם 1800, כלומר זה כ-60 אחוז חולים מבני ברק, אבל עדיין נתון גבוה מאד. אני טוען ששם צריך לעשות מאסה של בדיקות, ויש מאמץ גדול מאד להוציא חולים. שם אגב המצב הפוך, חולים רבים רוצים לצאת ולא מאפשרים זאת בגלל הביורוקרטיה, אני מקווה שזה יסתדר. אחוז האוכלוסיה המבוגרת שם קטן יחסית.

“אני טענתי ואני טוען גם עכשיו שאלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית ואפילו בית שמש בשכונות החרדיות, לא מוקפים באוכלוסיה, הם די מבודדים והמספרים לא גבוהים במיוחד והחולים נמצאים בבית, כך שהצורך לעשות שם סגר לא הכרחי. דיברתי עם מי שהיה צריך לדבר, בינתיים זה לא קרה, אני לא אומר שזה לא יקרה היום או מחר מכיוון שמשרד הבריאות מכין הצעה שתכלול גם את טבריה ועוד”.

המטרה שלו היא להביא לשחרור אזורים, שמפת החום שלהם לא גבוהה. לדעתו, לפי הקריטריונים אפשר לשחרר 50% מתושבי בני ברק מההגבלות. “ביקשתי להכין מפה”, הוא מספר – ומקווה שזה יביא תועלת מעשית.

7.

שלא תשכחו. דרעי, כמו כל עם ישראל, נתון אף הוא במגבלות. גם הוא ישב לליל הסדר עם משפחתו הגרעינית (אבא אמא ושני ילדים בלבד, לעומת כל פסח אותו חגג בספסופה עם כל הנשואים וכל הצאצאים, בלי עין הרע), גם הוא לא התפלל במניין.

וגם לו יש לב, וגם הוא חש את התחושות.

“מה שקרה בליל הסדר, כשאנשים עמדו על המרפסות ושרו, היה כל כך מרגש. ‘והיא שעמדה’, ‘חזו חזו בני’… אנשים לא אמרו, הקב”ה אתה לא רוצה אותנו בבתי הכנסת אז לא צריך. אלא אמרו, להיפך, נעשה תפילה יותר בקול. ועשו אותה במרפסות. זה היה מרגש”.

את התדרוך הבא הוא יקיים ביום חמישי, בתקווה שיכלול מסר לגבי היציאה אט-אט משגרת הקורונה. נקווה שיהיה זה תרחיש אופטימי יותר, מלא בנתונים  מעודדים.

זה תלוי בנו, בכם, בכולנו. שבו בבית כמה שיותר.