חיכתה לרגע המתאים לפני שפגעה, בסטטוס קצר, בשורת אויבים

סגל מציין, כי “ברמה הפוליטית, וללא קשר לאידיאולוגיה, הניסיון של כחול לבן להקים ממשלה עם המשותפת היה מהלך כושל שנתפר באופן מרושל, בלי תכנון וללא עבודת חריש מאומצת. כל אדם שעיניו בראשו הבין שלא הולכים למהלך היסטורי כזה בהיסטריה. ­

“התכנון המקורי נולד עוד לפני הבחירות: להקים ממשלה צרה בתמיכה מבחוץ של ליברמן והמשותפת. אבל עם תוצאות האמת התברר שהתנאים כמעט בלתי אפשריים, עם יתרון של 4 ח”כים בלבד לגוש הרק-לא-ביבי, שמשתרע מליברמן ועד היבא יזבק”.

למרות שהכישלון הצפוי היה רשום על הקיר, כחול לבן ואביגדור ליברמן התעקשו: “כמו יחידה צבאית שמתעקשת להמשיך מבצע בעורף האוייב למרות שהשחר כבר כמעט עלה והכוח שלה נחשף, הוחלט ללחוץ שם על דוושת הגז, ולא על הברקס”.

סגל מדגיש: “כשהתברר שהנדל והאוזר לא יתמכו, גם הוטו על בל”ד נשבר. מחר נקבעה כבר פגישה בנוכחות יו”ר הרשימה שהיא ללא תחרות הגורם האנטי ישראלי ביותר שדרך אי פעם בבית המחוקקים העברי”.

סגל מסביר שהעיתוי של פרסום ההודעה הדרמטית לא היה מקרי: “אורלי לוי חיכתה עם נקמתה עד לאחר שהופצה תמונתו של אביגדור ליברמן יחד עם ראשי הקוקפיט. כך, היא הציגה את יו”ר מפלגתה לשעבר כמי שחבר למשותפת; וגם הציגה ככלי ריק את גנץ, שהפקיר אותה ערב בחירות אפריל לריצה עצמאית שנגמרה תחת אחוז החסימה.

“על הדרך, לוי גם חיסלה חשבונות עם מרצ, והתפטרה. בוחרי הרשימה שלה יכולים להרגיש מרומים, ובצדק: היא הרי לא אמרה מילה נגד ממשלת המיעוט כשעמיר פרץ קידם אותה. אבל האחרונים שיכולים לבוא בטענות על הפרת הבטחת בחירות הם אלה שבשבוע האחרון מחאו כפיים כאשר 31 ח”כים מכחול לבן רמסו את הבטחת הבחירות מספר אחת שלהם. להם אפשר להגיד: הגונב מגנב פטור”.

אז מה עכשיו?

לדעת סגל, “השאלה המסקרנת היא האם נתניהו חותר לבחירות רביעיות, לממשלת רוטציה בתנאים משופרים קצת יותר ממתווה הנשיא, או לצירוף אורלי לוי ועוד כמה אנשי שמאל-מרכז לממשלתו. היתרון לצידו עכשיו, אבל ייטיב ללמוד מנסיונו שלו ומזה של גנץ לקח אחד: מוקדם לחגוג”.

• הטור פורסם בחשבון הפייסבוק של עמית סגל