“כביש 90 הרג לי את אשתי והשאיר אותי אלמן עם 3 ילדים פיצקים”

אני לא פותח בשלום כי אסור לי.

פשוט הבוקר כביש 90 הרג לי את אשתי והשאיר אותי אלמן עם 3 ילדים פיצקים, אז אני כרגע אונן.

אני כותב כרגע מדם ליבי אז סליחה אם יש בלאגן בדברי.

כן כן, זה אותו כביש 90 שכל שבוע הורג לנו עוד ועוד אנשים. ובתור תושב הבקעה (מעלה אפרים) אני יכול להעיד שגם אותי הוא כמעט הרג כמה פעמים.

הבקעה עכשיו בכותרות. המפתח לפיתוח הבקעה זה הרחבת כביש 90 לדו נתיבי לכל כיוון.

א. אולי ככה יפסיקו למות לנו אנשים לחינם ב. זו הדרך המהירה ביותר ליישב את הבקעה.

אני מבקש בכל לשון של בקשה בצער עצום ובלי מילים כי אני לא יודע מה כותבים בזמן שכזה, אבל דבר אחד ברור לי. להרחיב את כביש 90 עכשיו ומיד. ויהי זה חלקנו שנהפוך את אבלנו לששון ושמחה בשמחת העם והארץ ואולי רחל שמבכה על בניה – ואני- שהיום ‘זכיתי’ להצטרף אליה-, אולי קצת נתנחם.

מנחם ציון ובונה ירושלים.

ההלוויה כנראה מחר ובתור השר שאחראי על האירוע המיותר הזה לדעתי, הקטן, ראוי שתבוא. אם כי זה יהיה מאוד מובן (ובסדר גמור) אם לא תבוא.

(אני לא כותב מכעס, אלא בעיקר מבלבול ומתוך רצון לכך שאולי מותה של אשתי יהפוך לזכות גדולה לה ולעם ישראל כולו.)