יו”ר החינוך העצמאי, הרב אברהם יוסף לייזרזון ז”ל – נפטר בשבת

בשבת נפטר בבית החולים 'הדסה', בגיל 77, יו"ר החינוך העצמאי הרב אברהם יוסף לייזרזון ז"ל • כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים וכחבר כנסת מטעת 'יהדות התורה' • היה חביבם של כל גדולי ישראל שנתנו בו את אמונם • הלוויתו יצאה הערב מבית הלוויות שמגר - להר המנוחות
דוד ליבוביץ
י"ד טבת התש"פ / 11.01.2020 18:48

ברוך דיין האמת: בשבת נפטר, בגיל 77, יו”ר החינוך העצמאי, הרב אברהם יוסף לייזרזון ז”ל.

המנוח ז”ל היה מחשובי חסידי גור, ומעסקניה הבולטים של היהדות החרדית.

שימש בעבר כסגן ראש עיריית ירושלים, וכחבר כנסת מטעת יהדות התורה.

המנוח ז”ל נולד כדור שביעי בירושלים. אביו, הגאון רבי שמחה בונם לייזרזון, מראשי ישיבת שפת אמת, נפטר בגיל 30, והוא התייתם בגיל 5.

אמו, רחל, הייתה הגרש”ז אוירבך זצ”ל.

לאחר פטירת אביו גדל אצל האדמו”ר רבי שמחה בונים אלתר זצ”ל, לימים האדמו”ר מגור.

הוא למד בישיבת בית מאיר ובישיבת סלבודקה בבני ברק, והוסמך לרבנות.

החל את פעילותו הציבורית כששימש דוברה של ‘אגודת ישראל’, ובהמשך שימש בשורת תפקידים ציבוריים. עם התפטרותו מהכנסת ה-14 של ח”כ משה גפני, במסגרת הסכמי רוטציה, שימש כח״כ במשך 8 חודשים.

היה חביבם של גדולי ישראל מכל החוגים, הליטאים והחסידים, ונודע כאיש אמונם של כל גדולי ישראל.

גם לאחר המהפך בהנהלת ‘החינוך העצמאי’ לפני כעשור, נשאר בתפקידו בהוראת מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצ”ל.

סבל ממחלת כליות והיה מגיע לבית החולים מידי שבוע על מנת לעבור דיאליזיה.

בערב שבת הדרדר מצבו בבית החולים ‘הדסה’  וב-4 לפנות בוקר נפטר.

צילום: Yossi Zamir/Flash90

בנו של הרב ליזרזון, הרב שמחה בונם, מוציא לאור את סדרת ספרי ‘שולחן שלמה’, אוסף פסקי הלכות של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ”ל.

הלוויתו תצא הערב בשעה 22:00, מבית הלוויות שמגר בירושלים להר המנוחות – שם ייטמן.

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    ת נ צ ב ה
    11/01/2020 22:07
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  1. קצת דברי נחמה על הטרגדיות של זמנינו:
    -עם סיפור שהיה בשנות האריז”ל-

    יום אחר יום לצערינו הרב הלב נקרע לגזרים, כאשר שומעים על האסונות הנוראיים המתרחשים בעת האחרונה, בפרט בשנת תש”פ עם הילקחם למרומים במיטב שנותיהם של אבות ואמהות, ות”ח צעירים, ובהם מרביצי תורה ויראה, כמו גם חתנים וכלות שכבר זכו להתארס עב”ג, ולא זכו לבוא בברית הנישואין. גברים ונשים, בנים ובנות, תינוקות, וכו’ הלב נקרע לגזרים, ואנחנו עומדים ותוהים עד אנה אנו באים. איפה הקב”ה בתמונה???? איפה אבינו מלכנו??? הקב”ה נא ונא “תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ”

    דווקא בתקופה כזו, כאשר הצרות תוכפות עלינו בצורה נוראה ואיומה מאין כמותם, מחובתם של ישראל מאמינים בני מאמינים להתחזק באמונה בהשי”ת, ולחזק בתוך לבנו את הידיעה הברורה שאף אחד מאתנו אינו יודע מה טוב לו באמת, ואם הקב”ה לוקח את היקרים מכל, ומעלה אותם אל בית גנזיו, צריכים להאמין – גם אם זה מאוד- מאוד קשה וכואב – שזו היא טובתנו האמיתית.

    המעשה שייכתב כאן, עשוי לחזק את ההכרה הזו. רבי יעקב כולי, שחי בדורו של האר”י הקדוש, החזיק לפרנסתו עסק פלוני, והיה לו שותף לעסק זה, והרווחים חולקו ביניהם חצי-חצי.

    יום אחד גילה רבי יעקב ששותפו גנב ממנו סכומי כסף גדולים מאוד, ונעלם עם הכסף ואיננו… נאלץ רבי יעקב כולי לספוג את ההפסד הגדול, ומכיוון שלא ידע אפילו להיכן נעלמו עקבותיו של השותף, לא היה בכוחו לעשות מאומה עברו- חלפו שנים, ורבי יעקב התאלמן מאשתו, וזמן-מה לאחר מכן הציעו לו אשה לזיווג שני. המשודכת היתה הרבה יותר צעירה ממנו, וידועה כעשירה מופלגת ובעלת הון רב. ניגש רבי יעקב כולי אל האר”י הקדוש, כדי להיוועץ בדעתו האם לגשת לשידוך זה. האר”י זירזו לכך במאוד, ואמר שיעשה את כל המאמצים על מנת להגיע למקום מגוריה של האשה, ויינשא לה כמה שיותר מהר.

    רבי יעקב עשה כדבריו של האר”י, ומיד התחתן עם האשה הצעירה והעשירה. והנה, למרות שגילה היה הרבה יותר צעיר ממנו, קרה אסון נורא ו- 3 חודשים לאחר החתונה נפטרה האשה. הצער היה איום ונורא.

    כשפתחו את צוואתה גילו שהנפטרת הורישה את כל רכושה לבעלה רבי יעקב, והזהירה את יורשיה האחרים לבל ייקחו מממונה העצום ולוא פרוטה אחת. הכל יהיה שייך רק לרבי יעקב. כשחזר רבי יעקב לרבו האר”י, וסיפר לו את כל הסיפור, גילה לו האר”י שהאיש שעשק אותו התגלגל שוב לעולם בדמות אשה, כדי שיתחתן איתה, ותוכל להחזיר לו את כל הכסף, וזה יהיה תיקונו של העושק. ולכן זירזתי אותך ללכת ולהתחתן עם האשה ההיא, אמר האר”י הקדוש.

    נמצאו למדים כיצד כל ענייני העולם מנוהלים על ידי מי שאמר והיה העולם, ויש בכך כדי לעודד את האדם ולנטוע בו שמחה ואמונה, בטחון ותקווה, ובכך שיידע שגם כל ענייניו- הוא, וכל האירועים המתרחשים עימו, בין לטוב בין למוטב, הכל מידו יתברך שמו.

    ומי שמכוון תדיר את מחשבותיו לערוצים שכאלה, לא יתרגז משום דבר, ויהיה מה שיהיה – אף אחד לא יצליח להכעיס אותו, ולא יעלה אותו על ‘פסים רועדים’… בכל מה שיעבור עליו בחיים, והרי אין מי שעובר את מסילת חייו ללא צרות וייסורים, יהא באפשרותו של אדם כזה לתפוס את עצמו בידיים, להתיישב עם עצמו, ולומר: ‘רגע, רגע, מדוע אתה כל כך מתרגז ומתכעס; מי הביא עליך את הדבר הזה אם לא ריבון העולמים; ומכיוון שכך, למה לך להתרגז ולאבד את שלוותך ולהביא עליך במו-ידיך את מה שאמרו חז”ל הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם’— הדברים הללו צריכים להיות חדורים בתודעתו של האדם. ואולי יותר נכון: הוא צריך להיות עם זה!

    כי מי שהדברים מצויים רק במחשבותיו, לא יוכל במרבית המקרים להשתמש בהם בפועל. כאשר תוקפת את האדם צרה, חלילה, הוא נזקק בעיקר ל’והשבות אל לבבך’; ה’השבה אל הלב’, ההרגשה החושית, עד כדי כך שיהיו הדברים אצלו בגדר מציאות של ממש, היא-היא זו העשויה לחלצו מן המצר של זמנים הכי קשים … “תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ”… לזכות הרבים: כולנו נשתדל לחזק כל המצות שבתורה ופרט הצניעות של נשים החרדים שצריך תיקון גדול מאוד, ושלא לדבר בשעת התפלה!!!