זינוק: 49% מהחרדים גולשים באינטרנט, 60% משתמשים במחשב

שנתון החברה החרדית לשנת 2019 של 'המכון הישראלי לדמוקרטיה': שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 51% בשנת 2018 • כמה תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים יש כיום? כמה מהחרדים בני 20+ יצאו לחופשה בחו"ל? ומהי ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי? • כל הנתונים
חרדים 10
כ"ו כסלו התש"פ / 24.12.2019 10:46

‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’ פרסם הבוקר (שלישי) את שנתון החברה החרדית לשנת 2019, ממנו עולה תמונה מורכבת על השתלבות החברה החרדית בחברה הישראלית.

מצד אחד, ניכרת בלימה בשילוב של גברים חרדים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. מנגד, ישנה עליה ברמת החיים מבחינת הכנסה לנפש ואורחות חיים.

אלה עיקרי הנתונים: 

שילוב הגברים בתעסוקה: בין השנים 2015-2018 נרשמה בלימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 51% בשנת 2018, לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא־חרדים. בשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה שלהם על 52%.

בקרב נשים חרדיות המגמה שונה: בשנת 2018 76% מהן עבדו, לעומת 71% בלבד בשנת 2015. גם הפערים בין נשים חרדיות ליהודיות לא חרדיות קטנים יחסית: 76% מהנשים החרדיות עובדות, לעומת 83% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות.

עובדים, אבל עדיין עניים: בשנת 2017 עמדה ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי על 15,015 ש”ח, לעומת 22,190 ש”ח למשק בית יהודי לא־חרדי, על אף שב-2017 נרשמה עלייה של 10% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי, לעומת עלייה קטנה בהרבה אצל האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (5%).

הפערים הללו באים לידי ביטוי בייחוד בבחינת תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני עומד על 55%, בעוד שיעורם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עומד על 9% בלבד.

גם שיעור הילדים השרויים באי-ביטחון תזונתי באוכלוסייה החרדית – 26%, גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית –  14%.

הסיבות: מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת, יחד עם שיעור תעסוקה ושכר נמוכים מהממוצע בקרב ההורים החרדים.

עם זאת, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות והיא ירדה מ-52% בשנת 2013 ל-43% בשנת 2017.

סיבות לכך עשויות להיות יציאה לעבודה בייחוד של נשים, מענק עבודה – מס הכנסה שלילי, והגדלת התמיכות לאברכים.

עלייה במספר האברכים: מספר תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים החרדים – כולל תלמידי חו”ל, עמד בשנת 2018 על 133,933.

אם בשנים 1999-2012 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים הישראלים, בקצב של 4% לשנה – בדומה לקצב הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה, הרי שבארבע השנים האחרונות 2015-2018, קפץ מספר האברכים ב-30% – מ-66,000 ב-2014, ל-86,000 ב-2018.

גם מספר בחורי הישיבות גדל באותן השנים ב-21%- מ-30,000 ל-37,000.

רק ב-2018 לבדה, עמדה הקפיצה במספר האברכים על 6% – גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית, שעומד על 4%. ניתן לייחס זאת לשינויים בתמריצים ללומדי התורה והחזרת הקצבאות לתלמידי הישיבות והאברכים.

חרדים והלימודים באקדמיה: בעשור האחרון חל גידול של פי 2.5 במספר החרדים, גברים ונשים, הלומדים לתואר אקדמי, ובסך הכל קצב הגידול עמד על 12.5% בממוצע לשנה.

בשנת הלימודים תשע”ט (2018/19) למדו במוסדות אקדמיים כ-12,000 סטודנטים חרדים, שמהווים 3.8% בלבד מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו בישראל – 70% מהם (כ-8,400), אגב, נשים חרדיות. עם זאת בשנים האחרונות חלה האטה בקצב עליית מספר הסטודנטים החרדים בייחוד בקרב גברים. בשנתיים האחרונות גדל מספר הסטודנטים החרדים ב-9% ומספר הסטודנטיות החרדיות ב-12%.

מצמצמים פערים עם אורחות החיים: העלייה ברמת השכר ובשיעור העובדים בחברה החרדית בשנים האחרונות נותנים את אותותיהם, עם עלייה מרשימה נרשמה בשיעור החרדים בני 20+ שהצהירו כי ברשות משק הבית שהם חיים בו יש רכב , מ-31% ב-2003 ל-44% ב-2018.

בנוסף, זה כמה שנים שחלה עלייה הדרגתית בשיעור החרדים המשתמשים באינטרנט: 28% ב־2009-2008; 38% ב־2011-2010; כאשר בממוצע השנים 2018-2017 כ-60% דיווחו שהם משתמשים במחשב וכמחצית מהאוכלוסייה החרדית (49%) העידה כי היא גולשת ברשת האינטרנט.

בשנים 2017-2018 נפשו בארץ 54% מהחרדים בני 20+, לעומת 60% מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. לעומת זאת, 17% בלבד מהחרדים בני 20+ יצאו לחופשה בחו”ל בשנים הללו, בהשוואה ל-52% משיעור הנופשים בחו”ל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.

ואולם, מספר הנופשים בחו”ל בקרב האוכלוסייה החרדית עלה מ־12% ב־2014-2013 ל־17% בין השנים 2017-2018.

בטווח של ארבע שנים זוהי קפיצה מהירה, והיא מושפעת הן מגורמים המשפיעים על כלל האוכלוסייה – דוגמת רפורמת ‘השמיים הפתוחים’, והן בזכות עלייה בהכנסה החודשית למשק בית חרדי ועלייה במודעות ההולכת ומתפתחת לתרבות הפנאי והנופש בקרב אוכלוסייה זו.

עורכי המחקר, ד”ר גלעד מלאך וד”ר לי כהנר, מסבירים: “משקי הבית החרדיים ממשיכים בתהליכי השילוב המתבטאים הן בתעסוקת ורמת ההכנסה של נשים והן באימוץ חלקי של מאפייני אורח חיים של מעמד ביניים. אולם שילוב הגברים החרדים בייחוד בהיבטים של תעסוקה ולימודים אקדמיים, נעצר, ככל הנראה בשל העדר תמריצים כלכליים לכך”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות