תעלומה שנפתרה: רבי ישראל סלנטר זצ”ל למד קבלה

בשבועות האחרונים הגיע לבית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים פירוש עתיק לספר הזוהר, שהודפס באמסטרדם מלפני כ-250 שנה.

במבט ראשון נראה היה כי מדובר בספר נוסף ממאות אלפי הספרים השכיחים בקטגוריית ‘דפוס אמסטרדם’. אולם, להפתעתם הרבה של מומחי בית המכירות, לאחר בחינה נוספת שלו, בשער הספר התגלו שתי חתימות השייכות לר’ ישראל סלנטר זצ”ל, אבי תנועת המוסר.

עובדה זו שופכת אור חדש על תולדות חייו ומשנתו של הגרי”ס, שעד עתה השאלה האם למד קבלה הייתה בגדר תעלומה.

שמו של הספר, שטומן בחובו את התגלית, הוא ‘הדרת מלך’. הספר הודפס באמסטרדם בשנת תקכ”ו (1766, למניינם) במהדורה יחידה, ומחברו היה המקובל רבי שלום בוזגלו זצ”ל ממרוקו.

בשער הספר מופיעות שתי חתימות שנוסחן הוא “ישראל במו”ה זאב וואלף יצ”ו מסלאנט”, כאשר הכוונה היא, כמובן, לרבי ישראל, המכונה ‘סלנטר’ על שם מקום לימודו בעיירה סלנט, ואשר שמו של אביו היה רבי זאב וולף ליפקין.

שתי החתימות נבדקו על ידי מומחה לכתב יד של הגרי”ס ואושרו כחתימותיו.

בעקבות התגלית, מחירו של הספר – אשר יעמוד למכירה פומבית בעוד כחודש – הוכפל פי למעלה מעשרה.

השאלה האם למד הגרי”ס קבלה נחשבה, כאמור, עד היום לתעלומה. זהותו הליטאית מחד ומשנתו המוסרית מאידך רק הגבירו את סימני השאלה סביב תעלומה זו.

לפי סיפור שעוסק בנושא, בפגישה בין הגרי”ס לגאון המקובל רבי שלמה אלישיב, בעל ה’לשם’ וסבו של הגרי”ש אלישיב זצ”ל, שאל אותו בעל ה’לשם’ מדוע אינו לומד קבלה. על פי המסופר, רבי ישראל התחמק מתשובה ברורה.

מהספר עולה, כאמור, כי רבי ישראל אכן למד קבלה, אלא שככל הנראה מחמת צניעותו לא גילה זאת בפומבי.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומבית ‘קדם’ בירושלים, אומר: “החלטנו להעמיד את הספר למכירה בשורה אחת עם ספרי הקודש הנדירים והחשובים ביותר. מדובר ללא ספק בתגלית יוצאת דופן שמעוררת עניין בקרב יהודים מכל העולם”.

רבי ישראל ליפקין מסלנט (ה’תק”ע-ה’תרמ”ג, 1810- 1883), אבי תנועת המוסר, היה מגדולי גאוני דורו, והרבה לעסוק בדרשותיו בחובותיו המוסריות של היהודי, גישה שהייתה חידוש משמעותי לצעירי דורו, שהורגלו בלימוד הגמרא בלבד.

תנועת המוסר שחוללה בתחילה סערה רבתי, וישיבות רבות התנגדו להכנסתה, הפכה לבסוף למשנה הרעיונית הבסיסית של כל עולם הישיבות הליטאי, באמצעות תלמידיו של הגרי”ס.

על פי אחד הסיפורים הנפוצים על הגרי”ס, אשר ממחיש את שיטתו בעבודת ה’, באחת הפעמים, בהולכו ברחובות החשוכים של עירו, ראה אור דולק בבית. בהביטו לחלון הבית, ראה יהודי בעל מלאכה העובד אל תוך הליל.

כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר, ענה האיש: “כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן”.

רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. “מבינים אתם!” אמר, “כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן”.