‘בין השורות’ מסכם שנה פוליטית I חלק א’: מירוץ לבחירות המקומיות
1.
זו היתה שנה של בחירות. מקומיות, ולכנסת – מועד א’ ומועד ב’.
השנה החלה בהמון תככים. משאים ומתנים סביב אלעד ובית שמש, הליך בוררות, הזמנה לדין תורה, דיון מפתיע בסלון שברחוב הקבלן בהר נוף – ואז: פיצוצים, קרבות מבית לבית, מרחוב לרחוב, פשקווילים, עתירות, בתי משפט.
אבל ב’יומונים’ המפלגתיים כמעט לא מצאנו לכל זה אזכור. רמיזות קלות, זה כל מה שיכולתם לפגוש.
הנה, באותה תקופה סוערת, בשיא הלחץ, בעיתון של פרשת בראשית, זה כל מה שהביאו ב’יתד נאמן’: תיאור חגיגי על “כינוס חג קבוע בחול המועד סוכות לנציגי המפלגה יחד עם רבני התנועה”… “מה שהחל כאירוע קטן בסוכתו של מנהל המחלקה המוניציפאלית הרב מנחם שפירא, עוד כאשר התגורר במודיעין עילית, הפך עם השנים לכינוס חג בסוכות גדולות (בנתניה, ברכסים, בחיפה ובבית שמש) שנועדו להכיל את עשרות נציגי המפלגה מכל רחבי הארץ”.
איפה זה נערך השנה? “עקב אילוצי הזמן ובגלל הבחירות המוניציפאליות שהצריכו להגיש את הרשימות ביום חמישי לפני שבוע בעיצומו של חול המועד הוקמה הסוכה בבית דגל התורה בבני ברק”.
ורק מי שקרא את התיאורים באתרים החרדיים או בשבועונים, הבין למה בשיאה של המחלוקת בין הפלגים הפנים ליטאיים, לא ממש יכלו לערוך כינוס בבית מי שהיה מזוהה עם מחנה אחד במיוחד.
אבל היה מרתק לעקוב, איך ‘יתד’ יצאו מזה באלגנטיות.
2.
מערכת הבחירות המקומיות הוציאה מתוככי הפוליטיקה החרדית את יצר התככנות במלוא עוזו.
הנה הסיכום של יוסי אליטוב בפרשת ‘לך לך’ על מה שקרה בצפת, כשעיר המקובלים היא רק דוגמית למתרחש.
“מערכת הבחירות הזו מספקת מחזות על גבול ההומור. קחו למשל את העיירה צפת. בימים כתיקונם זוהי עיירה מנומנמת עם אנשים טובים. הרבה קברי צדיקים ואוויר הרים צלול. והנה קמה העיר הזו למלחמת עולם בין שני צעירים חרדים מקומיים.
בימים אלה העיר נחלקת בין הגלבכים ללזרים, שני המועמדים הנם יהודים טובים וחייכנים, שניהם יכולים להיות ה’איידעם’ הקלאסי, שכל משפחה חסידית הייתה מתברכת בה, אבל כעת, כאשר השטעטל פורץ למרכז העיר – צפת המנומנמת נגררת לקרב איתנים שזקני צפת אינם זוכרים כדוגמתו.
הקרב הזה נטול חן ומידתיות. מסוקים נוחתים, ליצמן יוצא ממסוק אחד ופניו לתדרוך חירום במטה של גלבך. מנגד, לזר מכנס את אוהביו באולם צפתי לנאום חוצב להבות שבו הוא מבטיח ‘לעצור את הדיקטטורה’. דיקטטורה או לא, כך נראית עיר שיצאה מדעתה”.
ככה נראית מערכת בחירות שיצאה מדעתה. מאלעד ועד צפת.
-
בחירות תשעט חשפו את אבדן האימון של הרבנים הליטאים בעסקני אגודת ישראל.
כפרשנים פוליטי מומלץ לשים לב שהסיפור האמיתי מתרחש עכשיו בבית שמש, כמו שיתבאר בהמשך.רקע:
בירושלים, לאחר שתי מערכות בחירות שחלק מהחסידים תמכו בניר ברקת, שגרם סבל לאברכים בקריית היובל ובירושלים בכלל, סירבו רבני הליטאים לאפשר לחסידים להיות לשון מאזניים בבחירת ראש עיר חרדי אשכנזי מזוקן, והעדיפו ללכת על בטוח בבחירת אדם דתי, מגולח ומזרחי. אדם שיוכל להקל את סבל האברכים יותר מחרדי מוצהר.
החסידים לא רצו להבין שמדובר בהחלטה עניינית, ומצידם פתחו במאבק כמעט בכל הארץ, תוך תקווה להשתלט על הציבור הליטאי לאחר פטירת הרבנים שטיינמן ואוירבך.החסידים נחלשים פוליטית עוד ועוד. מאז שנת 1984 שהוקמה ש”ס על ידי הרב שך והרב עובדיה, בעקבות התעלמות העסקנים החסידים מהציבור הספרדי וצרכיו.
בשנת 1988 הוקמה דגל התורה בעקבות התעלמות העסקנים החסידיים מהציבור הליטאי וצרכיו.
משנת 2009 הביע הרב שטיינמן בגלוי את דעתו שעסקני אגודה לא ראויים לנהל את החינוך העצמאי ויצא למאבק שבסופו הפסידה אגודת ישראל את השליטה בארגון.בשנת 2018, ערב יום כיפור תשעט, הודיעו רבני הליטאים על ריצה עצמאית בירושלים. הם איבדו אימון בעסקני אגודה, שראו בעיריית ירושלים כלי לסיפוק ג’ובים ולא מנוף להצמחת הקהילות בשכונות המתחרדות.
במהלך שנת תשעט הגדילה דגל את כוחה ברשויות המקומיות, בירושלים ובביתר הכפלה של מספר הנציגים, בצפת ובחיפה שיפור השליטה ובשאר המקומות גדילה לא רעה, למעט בית שמש ואלעד.
גם הייצוג בכנסת של דגל צמח בעשרים וחמישה אחוזים !!! מארבעים אחוזים בסיעה המאוחדת לחמישים אחוזים.הסיפור האמיתי מתרחש עכשיו בבית שמש. שלהי שנת תשעט. קהילה ליטאית וספרדית באיזור רחוב בר אילן ללא גני ילדים מהעירייה, בית כנסת בדירה בשטח 80 מ”ר בלבד. האברכים הליטאים והספרדים ביקשו את עזרת העסקנים החסידים ששולטים בעיריית בית שמש, בעיקר במחלקת החינוך ובהקצאת מבנים וקרקעות. התגובה היתה מתעלמת וגאוותנית.
שוב ההיסטוריה חוזרת. העסקנים החסידיים מתעלמים ופוגעים בציבור הליטאי והספרדי. נוכח דמעותיהם של הסובלים, לא יוכלו הרבנים לשתוק. בקדנציה הבא מן הסתם יבקשו העסקנים החסידיים הגאים והפוגעים את תמיכת הרבנים הליטאים והספרדים, אבל כנראה לא יקבלו. מצד הליטאים והספרדים יש צורך בפיתרון דחוף, אבל החסידים פוגעים בהם משיקולי נקמה פוליטית צרה.
החסידים יכולים לגלות ממלכתיות ולעזור עכשיו בבית שמש, מתוך תקווה שבעתיד יקצרו פירות פוליטיים. משום מה הם בוחרים לפגוע עכשיו בציבור, כדי להתפלא בעוד חמש שנים שאין להם רוב לכבוש את עיריית בית שמש.כפרשנים פוליטיים שימו לב שהסיפור האמיתי מתרחש עכשיו בבית שמש. סוף תשעט. האם עסקני אגודה ילמדו מההיסטוריה של שלושים השנה האחרונות, שהתעלמות אגודת ישראל מהציבור מביאה להיחלשות פוליטית ולאובדן שליטה בארגונים כמו החינוך העצמאי? האם ישכילו החסידים לפחות עכשיו לדאוג לחרדים שאינם חסידים? האם יצליחו לשרת באמונה את שאר הפלגים החרדיים? או שעסקני אגודה ימשיכו את השיבטיות שדרדרה אותם בארבעים השנה האחרונות?
זה הסיפור האמיתי של שנת תשעט. תחילתה בהכרזת העצמאות הליטאית בירושלים, בערב יום כיפור, וסופה של תשעט בניסיון שמונח לפתחם של עסקני אגודה: האם לעזור לציבור הליטאי והספרדי בבית שמש או לפגוע בו ולהמשיך לעצמם את גרף הנפילה הפוליטית של העשורים האחרונים. דוגמאות מההתרסקות של אגודה נראו במהלך שנת תשעט בבחירות המקומיות והארציות.בחירות תשעט חשפו את אובדן האימון של הרבנים בעסקני אגודת ישראל. דגל דרשה ולראשונה קיבלה ייצוג של חמישים אחוזים בסיעה הארצית.
הסיפור האמיתי מתרחש עכשיו בבית שמש. האם החסידים ישכילו לשרת את הליטאים והספרדים, או יבחרו להמשיך את המאבק הפוליטי השיבטי, שסופו יהיה כרגיל החלשת כוחה של אגודה לטווח הארוך.
