הפרשן עמית סגל על תיק 2000: נראה הזוי במיוחד, קשקוש מופרך

לאחר שנתיים וחצי של חקירות ודיונים אינטנסיביים בתיקי נתניהו, הודיע ביום חמישי האחרון היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לראש הממשלה כי הוא שוקל להעמידו לדין בכפוף לשימוע בשלושה תיקים.

“לאחר קריאה נוספת, סעיף האישום נגד נתניהו בתיק 2000 נראה הזוי במיוחד. לפי גרסת היועמ”ש עצמו, נתניהו תכנן לתקוע את חוק ישראל היום, הציג מצג שווא בפני מוזס ועל כך מואשם במרמה והפרת אמונים כלפי… מוזס. אם הקשקוש המופרך הזה שורד שימוע זה יהיה אחד הזיכויים המהדהדים בביהמ”ש” – כך כתב עמית סגל בחשבון הטוויטר שלו.

הבוקר (ראשון) הוא שוחח עם ינון מגל וענת דוידוב ב-103FM על האישומים נגד נתניהו בתיק 2,000, והסביר מדוע הוא חושב שמדובר בקשקוש. בהמשך הצטרף לריאיון גם ברוך קרא (‘חדשות 13’).

“לא עקבתי בשבועות האחרונים מי דיווח מה, אך מידי ערב עלה כתב משפטי אחד ואומר ‘נתניהו יואשם בשוחד בתיק 2000’. למחרת עולה כתב משפטי אחר ואומר ‘תיק 2000 ייסגר’. בסוף כולם טעו כי הסעיף שנבחר הוא הפרת אמונים, וכולם צדקו כי מדובר בפרשה מפא”יניקית משונה ביותר”, אמר סגל.

“יש שתי דרכים להסתכל על מה שקרה בין נתניהו למוזס. האחת – נוני מוזס הציע הצעת שוחד, נתניהו שקל לקבל אותה ואכן קיבל. והאפשרות השנייה היא שהיועץ המשפטי לא סבר כך ועמד בניגוד ל-21 הפרקליטים בטענה שמדובר במוזס ונתניהו שהם יריבים בנפש. אמנם יש הקלטות מסמרות שיער אך לא יצא מהם שום דבר ולכן הלכו על פרשה.

“היועץ למשפטי כתב שנתניהו לא התכוון לבצע את עסקת השוחד, רימה את נוני מוזס ולא קרה עם זה שום דבר. בקונסטרוקציה מוזרה אמר היועץ שהעובדה שנתניהו לא דיווח על הצעת השוחד ויצר רושם אצל מוזס שהוא נעתר לעסקה על מנת לקבל סיקור חיובי – היא המרמה הפרת האמונים”.

קרא ביקש לשלול את טענותיו של סגל: “אני חושב שאתה טועה בשורה האחרונה שלך. הפרת אמונים היא הפרת אמון הציבור. יש כמה סעיפים בהם מסביר היועץ מדוע נתניהו הפר את אמון הציבור בהתנהלותו. במשך תקופה ארוכה חשבתי שתיק 2000 הוא או תיק שוחד או שום דבר, לאחרונה השתכנעתי שיש הצדקה ללכת על סעיף הפרת אמונים.

“נוני מוזס היה כלול בעסקת שוחד באופן ברור. הוא לא ידע שהוא מוקלט ומציע שוחד, נתניהו הקליט אותו אך ביצע פעולות מסוימות, הוא גם לא הדליף את ההקלטות לעיתונות ובכף הפר את אמון הציבור בתפקודו כראש הממשלה”.

סגל: “היועץ כתב שלהצעת החוק ‘ישראל היום’ הייתה השפעה על שני עיתונים גדולים בישראל. הבעיה היא שעמוד וחצי קודם היועץ המשפטי לממשלה קבע שנתניהו לא הייתה כוונה לקדם את החוק. הסיטואציה של הפגיעה באמון הציבור פירושה שראש הממשלה לא דיווח על עסקת שוחד וניסה ליצור רושם כוזב אצל נוני מוזס כדי לחולל את חופש העיתונות ולקבל סיקור חיובי ב’ידיעות אחרונות'”.

הוא המשיך: “כולנו היינו במדינת ישראל בארבע שנים האחרונות ויודעים שהילה גרסטל ואסתר חיות ידעו על הצעת השוחד שלטענת גרסטל הייתה הצעה ממשית, לא הלכו למשטרה והיא גם לא נחקרה באזהרה. במקביל כולנו עקבנו אחרי ‘ידיעות אחרונות’ ואתר ‘ynet’ ואני לא חושב שיש אדם אחד שחושב שהסיקור בהם היה אוהד לראש הממשלה. במבחן התוצאה איש מהנכללים בהקלטה לא האמין אחד לשני”.

קרא: “הדבר הכי חשוב הוא שיש כאן שיחת שוחד מוקלטת. אין הרבה ראיות כאלה. התנהלות של מישהו המנסה לשטות ולתפוס את לשונו של נוני מוזס אינה תואמת לפעולות שביצע נתניהו לאחר מכן”.

היועץ כתב שנתניהו לא התכוון לבצע את השוחד.

קרא: “ולמה הוא כותב את זה בניגוד לפרקליט המדינה ולכל שאר הפרקליטים? כי אז לא הייתה לו דרך להסביר מדוע אינו מגיש כתב אישום באשמת שוחד”.

השוחד נגד מוזס הוא ברור?

קרא: “הוא חד משמעי. נתניהו אומר למוזס שהוא מעוניין להעביר את ‘חוק ישראל היום’, אך מוזס צריך להפסיק את השנאה מהכיוון השני. על מה יש כאן לדבר?”

סגל: “אני חושב שהסתכלות המשפטית על התיק הזה אינה נכונה. זה אינו תיק שוחד – זה תיק סחיטה באיומים לכאורה”.