חובה לטפח יותר את אהבת הארץ

האם מערכת החינוך מסוגלת לדבר בגאון על אהבת הארץ ועל הקשר העמוק של יהודים לנופיה ולאתריה, לאוצרותיה ולפירותיה? • הערכים האלה אין להם שום קשר לפוליטיקה. אהבת הארץ צריכה לאחד את כולנו
הרב מנחם ברוד
י"ב שבט התשע"ט / 18.01.2019 11:39

בשבוע הבא נחגוג את ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות.

זה יום שמציין את אהבת הארץ ואת החביבות של פירותיה. במרוצת כל הדורות השתוקקו יהודים להשיג לט”ו בשבט פרי מארץ ישראל, כדי לחוש עוד יותר את אהבת הארץ. גדולי ישראל נהגו לדבר ביום הזה על שבחה של ארץ ישראל ולעורר את הגעגועים אליה.

כי במהות הדברים, ט”ו בשבט הוא תאריך קובע לעניין המצוות התלויות בארץ. פירות שחנטו לפני ט”ו בשבט ואחריו שייכים לשנים אחרות של ‘שנות מעשר’, ויש לזה משמעויות הלכתיות רבות.

אלה מצוות ייחודיות לפירות הארץ, ולכן ט”ו בשבט מבטא את חביבותה של הארץ ואת קדושתה המיוחדת.

אין קשר לפוליטיקה

עד כמה מערכת החינוך בימינו עוסקת בטיפוח אהבת הארץ? הרושם המתקבל הוא שמשהו בסיסי השתבש.

מערכת החינוך תדבר גבוהה-גבוהה על ‘אהבת האחר’, על ‘כבוד לשונה’ ועוד ערכים המבטאים את רוח התקינות הפוליטית השלטת בימינו. אך האם היא תרים על נס בגאון את אהבת הארץ, את הקשר העמוק של יהודים לארץ הזאת, לנופיה ולאתריה, לאוצרותיה ולפירותיה?

דווקא בימינו יש חשיבות יתרה לטיפוח אהבת הארץ. אנו חיים בעולם גלובלי, שנהפך לכפר קטן. הילדים ובני הנוער חשופים לאין-ספור מסרים אוניברסליים, והכול נמזג לבליל אחד. הם גם יוצאים לטיולים בעולם, ומבקרים באתרים מרהיבים וקסומים. מול כל זה צריך להעמיד את הערך של הארץ שלנו – ארצו החביבה של בורא העולם, שאותה נתן לעם ישראל.

ט”ו בשבט, מאז ומעולם, שימש מנוף להחדרת ערכי אהבת הארץ. אכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, דיון במצוות התלויות בארץ, סיפורים וגעגועים לארץ ישראל ולאתריה – זה היה תמיד ההוויי של היום הזה.

הערכים האלה אין להם שום קשר לפוליטיקה. אהבת הארץ צריכה לאחד את כולנו, מימין ומשמאל, דתיים ושאינם דתיים. כולנו קשורים בטבורנו לארץ הזאת, ונשאנו את האהבה אליה לאורך אלפיים שנות גלות קשות ומרות.

שייכות עמוקה

אהבת הארץ היא בראש ובראשונה רגש של אהבה, קשר נפשי עמוק, תחושה חזקה של שייכות לארץ הזאת. אהבת ארץ ישראל קשורה בהבטחה האלוקית, שניתנה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. היא מתחברת ליציאת מצרים ולמתן תורה, ראשית היוולדו של העם היהודי, שאז הבטיח הקב”ה לבני ישראל “והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב”.

ההלכה שאסור לצאת מארץ ישראל (אלא בשל סיבות מוגדרות וברורות) ממחישה היטב עד כמה מקומו הטבעי של יהודי הוא בארץ ישראל. במרוצת כל הדורות ישבו יהודים בארץ ישראל, בתנאים קשים, בעוני ובמחסור, ולא עלה על דעתם לעוזבה ולחפש חיים נוחים יותר בניכר.

בט”ו בשבט, חג האילנות, עלינו להחדיר את אהבת הארץ בלב ילדינו, בני הנוער והמבוגרים. לטעת את האושר על שזכינו לחיות בארץ הקודש, לאכול מפירותיה ולצעוד על אדמתה. וכאן גם “תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים” – בקרוב ממש.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות