מה יעץ פרקליט הצמרת עמית חדד לשלומי אמונים לפני חצי שנה

תשמעו סיפור.

בחודש מאי האחרון, לפני חצי שנה, הזמינו גורמים בכירים בסיעת ‘שלומי אמונים’ חוות דעת מעו”ד עמית חדד. השאלה שהציגו הייתה: כמה זמן לפני הבחירות צריך מועמד להעביר את כתובתו כדי שיוכל להיבחר בבחירות המקומיות.

מדוע שאלו? האם כבר אז חשבו שמשהו יחרוק במערך ההסכמים והיחסים בינם לבין ‘דגל התורה’?

תחילה נזכיר: בחודש מאי עדיין חשבו כולם כי ‘דגל’ תציב מועמד של התנועה – שמוליק גרינברג או משה מונטג – בעיר בית שמש, ולכאורה שרוליק פרוש כבר תכנן לפנות את כיסאו באלעד. הכל על פי ההסכם שנחתם לפני 5 שנים, ואשר עליו חתום יו”ר ‘שלומי אמונים’ מאיר פרוש מצד אחד, ויו”ר ‘דגל התורה’ משה גפני, מצד שני.

התשובה לשאלה לא ברורה. בסרטון וידאו מחג הפורים מתועד  שרוליק פרוש ממלמל על כך שאם גדולי ישראל ירצו – הוא יכול להיות ראש עיר גם בפעם הבאה. אבל נדון אותו לכף זכות: מדובר בפורים, לא במשהו רציני.

כך או כך, בסיעה קיימו התייעצות.

לחרדים 10 נודע, כי התשובה הייתה שיש את המועד הקבוע בחוק (הפעם המועד יצא בליל הושענא רבא, קרי ה-27 לחודש ספטמבר), אבל יהיה חכם להעביר כבר 150 יום קודם.

מדוע? כי עלולות תמיד להתעורר תקלות. נניח שפקיד הבחירות מסרב לאשר את העברת הכתובת (מכל סיבה שהיא) – הרי צריך זמן כדי לערער על כך, כדי להעביר מחדש; ואם לא מסתדר עם מועמד אחר אזי לבדוק אופציה של מועמד אחר וכו’.

מדובר בצעד חכם מצד ‘שלומי אמונים’, שלא נטלו שום סיכון ובדקו הכל עד הסוף, מראש.

מנגד, ‘דגל התורה’, שהמשיכה להתנהל לפי מדיניות ‘הרגע האחרון’, ורק כמעט בדקה האחרונה הורתה ליצחק פינדרוס להעביר את כתובתו (שכן, עד הרגע האחרון ממש עוד הייתה התלבטות, כאשר שמו של יוסי שטרית ריחף, במקביל).

במקביל, איש לא הנחה אותו משפטית בצורה נכונה, כאשר מסרו לו חוות דעת משפטית שגויה, לפיה אם הוא מניח את ראשו על הכרית באלעד, הוא לא חייב להיות נוכח כל הזמן בדירתו וכן אשתו לא חייבת להיות נוכחת במקום. זה לא כל-כך פשוט.

הכשל נמשך גם כאשר לא נתנו לו חוות דעת משפטית נכונה לגבי התצהיר שהנפיק לבית המשפט המחוזי, בעקבות העתירה המנהלית שהוגשה כדי לפסול אותו.

כאן המקום לספר שבמכתבים הלא מעטים ששיגר מאיר פרוש למשה גפני בחודשים האחרונים, הוא שב והזהיר שלא כדאי להסתמך על המועד האחרון, וכי כדאי לעשות הכול כפי שצריך ולדאוג שכבר במועד הראשון – שלפי חוות הדעת שקיבל הוא הקובע – יהיה מועמד שמתגורר בעיר.

חלק גדול ממכתביו לא נענו.

אתמול, במהלך הדיון בבג”ץ, ניסה עו”ד עמית חדד להסביר לשופטים מדוע העברת הכתובת ברגע הכמעט אחרון היא חוקית.

אבל ברור לכל, כי אילו היו מתייעצים עמו קודם לכן, זה לא מה שהיה מייעץ.

עו”ד עמית חדד הוא עורך דין ‘תותח’, אחד מפרקליטים הטובים ביותר בישראל. הבעיה בדיונים אתמול לא הייתה שלו – היא הייתה בעיקר אצל הלקוח שלו, שהגיע מקרטע אחרי הצהרה משונה שהגיש לבית המשפט המחוזי.

האם תלמד ‘דגל’ את הלקח, ובפעם הבאה בו יתרחש מקרה דומה, תשכיל לשכור מראש את ‘הטובים ביותר’? האם תשכיל להפסיק את מדיניות ‘הרגע האחרון’ ו’שמים רגל בדלת רגע לפני שפקיד הבחירות נועל אותה כחוק’?

ימים יגידו.