מהיכן צץ הסיפור על הרב שך ובנו?

את הסיפור הזה כולם מכירים: אביהם של הרבנים המפורסמים למשפחת דויטש שמע מהגרא"מ שך כי בנו אפרים פנה לדרך אחרת בשל היעדרם של זמירות השבת בביתם • רק שלסיפור הזה אין כל מקור • מהיכן הוא צץ, ומה היה בביתו של משה מנדלסון?
אליעזר היון
כ"ה אב התשע"ח / 05.08.2018 21:36
הגרא"מ שך

את הסיפור הזה, כך נדמה, מכירים כל נער או נערה ברחוב החרדי:

להגרא"מ שך זצ"ל, היו שלשה ילדים – מרים רייזל שנפטרה בגיל 14, דבורה שנישאה להגרמ"צ ברגמן, וד"ר אפרים שך שהלך לעולמו לפני 7 שנים.

אפרים, איש חינוך, חבש כיפה והיה שומר מצוות, אך הוא בפירוש לא צעד בנעליו הגדולות של אביו. הוא נחשב לדתי-לאומי, למד באוניברסיטה וכיהן בשורה ארוכה של תפקידי חינוך בישראל ובחו"ל.

מדוע זה קרה? מפני מה לא המשיך הבן את האב הגדול?

הרב שך עצמו, כך מספרים, שוחח על כך פעם עם שכנו רבי בנימין דויטש, שבניו כידוע גדולי תורה ידועי שם – ואמר: "אתה, זכית שבניך כולם תלמידי חכמים משום ששרת איתם זמירות שבת, אני לעומת זאת לא שרתי איתם, אלא הייתי ממהר לסיים את הסעודות כדי ללכת ללמוד".

זהו הסיפור המוכר, אולם האם הוא נכון?

הבדיקה הראשונית המתבקשת צריכה להיות אצל הבן, ד"ר אפרים שך ז"ל עצמו. ואמנם בראיון לעיתון 'מקור ראשון' בשנת 2011, זמן קצר קודם פטירתו, הוא נשאל על אמיתותו של הסיפור והוא השיב: "אולי מישהו שמע את זה ממנו – אני לא שמעתי. ייתכן גם שזו אגדה ולא חסרות אגדות על אבא".

הפנייה הבאה היתה לנכדו של הגרא"מ. הנכד, נהנה לא רק מהיתרון הגנטי שבעטיו ביקשתי לשוחח אתו, אלא גם ידוע כמי שהכיר היטב את הבית של סבו הגדול. אין כל מקור רציני לסיפור הזה, הוא אומר בנחרצות ומוסיף. מסתבר, כי אין בו שמץ של אמת.

לדבריו, כשהיה הרב צעיר והתגורר בירושלים, הוא אכן לא שר זמירות שבת מאחר שהיה ממהר ללמוד עם הרב מבריסק, אולם מעולם הוא לא התבטא בנידון.

אז מהיכן צץ לו הסיפור? מדוע הוא מסופר שוב ושוב ומצוטט בספרים כה רבים?

למיתוס, כפי שמגדיר זאת המחקר, תפקיד מאד מוגדר: המיתוס נוצר מתוך צרכיו של ההווה, הוא משכתב את העבר שבתורו משכתב בחזרה את ההווה. המיתוס, כמו שאומר פרופ' סיוון, נדרש למקם את ההווה של אותה חברה ברצף ההיסטוריה וגם לגרום לבני אדם לפעול על פי דפוס התנהגות מסוים, ולגייסם לכך.

למשל, 'מיתוס תל-חי'. המשפט ההירואי של הלוחם העברי יוסף טרומפלדור ברגעיו האחרונים 'טוב למות בעד ארצנו', שירת בצורה נהדרת גם את מהותו של את החזון הציוני ההיסטורי וגם את הפעילות של שיבת העם לארצו, אף עם המשמעות לכך היא נפילה על אדמת המולדת. העובדה שטרומפלדור מעולם לא אמר את המילים [הרומיות בכלל] המיוחסות לו אלא ביטא קללה ברוסית – לא באמת משנה.

הסיפור על בנו של הרב שך, כך נדמה, לא שונה מן הבחינה הזו.

העובדה שלרב כל כך גדול, מנהיגה ומחוללה של 'דגל התורה' יש בן ד"ר ונכדים חילוניים, לא נתפסה בפשטות על ידי לא מעט חרדים. בטח לא בתקופה של שנות ה-80 וה-90. הקונספציה של הרב שך מחוללה של 'חברת הלומדים' החרדית, וחוליה מרכזית בכרונולוגיה החרדית ב-200 השנים האחרונות לא יכלה לסבול את הבן 'המזרחניק' במשוואה.

איך זה יכול להיות? איך זה קרה? זה הרי הרב שך? ובכלל אם אצל הרב שך התרחש הליקוי מי ערב לנו שאנו לא ניפגע?

הסיפור על זמירות השבת, כך נדמה, לא יכל להגיע בעיתוי טוב יותר. הגרא"מ עם כל גדלותו, פשוט לא שר זמירות שבת. אם לא שרים זמירות שבת ושולחן השבת המשפחתי החמים נפגע – הילד מתרחק.

מכאן גם תופעת הנשירה ברחוב החרדי. דפוס החיים החרדי הינו מושלם, הנשירה נובעת אך מגישה לא נכונה, למשל היעדרם של זמירות השבת.

הסבירות שאפרים שך, בחר דרך חיים שונה בשל תפיסותיו האישיות והשקפת עולמו, לא קיימת. עקרון 'הבחירה החופשית' הקדוש, שפועל גם בבתים של הגדולים ביותר לא מתקבלת. הסיפור על הזמירות כנראה, טוב יותר ובעיקר פשוט יותר.

משה מנדלסון ובניו

ולמרות הכל אין בדברים כדי להתכחש לכך שלזמירות השבת ולשולחן המשפחתי החמים, מקום נכבד בסוציאליזציה החרדית.

הנה עדות מופלאה על חייו של אחד היהודים המשמעותיים ביותר שחיו במאה ה-18:

משה מנדלסון, אבי תנועת ההשכלה היהודית. להבדיל מהמיתוס המוכר [והנה עוד מיתוס עם תפקיד ברור] הקפיד על מראה ומנהג יהודי.

למרות זאת, ארבעה מילדיו המירו את דתם לנצרות, ועובדה זו הפכה לאחד מכלי הניגוח המשמעותיים ביותר כנגד האיש וכנגד שיטתו.

האם כולם התנגדו לאיש שחלק מהחרדים לדבר ה' נוהגים להוסיף לשמו את המילים שר"י?

מאמר מרתק שפרסם המלומד הרב רפאל בנימין פוזן בכתב העת 'המעיין', מספק עדויות רבות של רבנים מכל החוגים ששיבחו את האיש, את ספרו ואת אישיותו.

אז למה בכל זאת יצאו ילדיו של מנדלסון לתרבות רעה והמירו דתם?

הנה הרב פוזן בשם אביו: …בסלון המפורסם שבביתו בברלין היו מתאספים טובי הוגי הדעות של ברלין, והוא בכניסת השבת היה נעלם לחדר צדדי, מתפלל מעריב ומקדש וחוזר אל אורחיו… לא ככה מחנכים ילדים לשמירת שבת… נכן שמנדלסון אישית דקדק בשמירת מצוות עד מותו, אבל אצלינו בפרנקפורט-דמיין תלו את כישלונו בחינוך – לא בסינטזה שבחינוך – אלא בווארמקייט [החמימות היהודית] שלא הנחיל להם.

"מי שבליל שבת קודש ממיר קבלת שבת בבית-כנסת וסעודת שבת משפחתית בשיח פילוסופי עם מלומדים גויים, גם אם יקפיד על קלה כבחמורה חינוכו לא יצלח".

הדפס כתבה

18 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    הסיפור האמתי, הוא נמשך למחתרת של לח"י, כמו
    05/08/2018 23:55
    יהודי חרד
  1. רבים אחרים, כשלמד ב"חברון", אבל יתכן שמלכתחילה לא היה שקדן גדול

  2. שמעתי מנכד הגר"ש וואזנר זצ"ל
    06/08/2018 01:17
    יעקב
  3. שמעתי העובדא מא' מנכדי מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, ואם זכרונה לא מטעה אותי, הוא סיפר שהרב שך אמר זאת בעצמו לזקינו.

    • יהודי   15/08/2018 13:14

      בודאי לא יכול לקבוע בודאות מהי הסיבה, אלא אמר סברה שיתכן שאם היה שר זמירות (דהיינו ששולחן השבת היה מלהיב וכו') התוצאות היו אחרות.
      מאידך עדיין חיים עימנו חבריו ב"חברון" ואפשר לשאול אותם מה קרה ואיך קרה.

  4. תשאלו את השכן ר בנימין דייטש
    06/08/2018 07:03
    חני
  5. מה יש לשאול את הבן אפרים שך?

    • משה   13/08/2018 11:59

      למיטב ידיעתי הרב ש'ך עצמו היה מתיעץ עם הבן "שלא הלך בדרכו" זה ידוע לי מהבן.

  6. לי נראה שהסיפור דווקא אמיתי
    08/08/2018 06:47
    יודל
  7. מה עוד שהנכד אישר שהרב אכן היה ממהר ללימודו.
    אבל מכאן ועד לחילוניותו של הבן המרחק גדול.
    בכל אופן לומדים מכאן את המשמעות והחשיבות של מנהגי ישראל שנהגו לשיר בסעודות שבת, והרי השבת היא מקור הברכות ואין לך ברכה גדולה מזו שהבנים ילכו בדרך התורה והמצוות.

    • משה   13/08/2018 11:55

      הכרתי את הבן לא היה חילוני–אלא מזרוחניק. הכרתי גם את הבת בעלה לימד גמרא בישיבת בני עקיבא במירון בשנת 1955 גם הרב שך עצמו היה בישיבה התיכונית ברחובות חשב לעבור לישוב החדש אבל אז הוצע לו להגיד שעור בפוניביז' ומאז הכל די ידוע אודותיו.

  8. אומר משהו בזהירות רבה
    08/08/2018 16:21
    תלמיד לשעבר
  9. זכורני כי כמעט בכל מחלוקת בישיבה או בחוגי הישיבות בכלל ומאוחר יותר במועצת גדולי התורה, ועוד יותר מאוחר ביהדות החרדית בכלל, בכל מערכה היה הרב שך מעורב.
    קטונתי מלדון, אבל העובדה היא שלצד שקיעה בלימוד והרבה דברים חיוביים אחרים לראש ישיבה היתה נטיה להוביל מלחמות.

    הכרתי את אפרים היטב והכרתי מעט גם את אימו, מערכות אלו לא גרמו להם הרבה אהבה לעולמו של האב הדגול, וזאת בלשון המעטה.

    זה הסיפור האמיתי, עצוב אבל כך זה היה.

  10. איזה סיפור
    09/08/2018 02:07
    טונה
  11. מעניין בספרים שזה פורסם מה נתנו במקור

  12. ילדי הרב שך וכיסוי ראש
    13/08/2018 11:47
    משה
  13. האם יתכן שהסיבה היא שאשתו של הרב שך היתה ללא כיסוי ראש –כפי שהיה די מקובל בליטא?

  14. סעודת ליל שבת בצוותא
    14/08/2018 19:32
    ח
  15. … וע"פ דין, הראי' הכי גדולה היא ממעשה בפועל – "מעשה רב" – שרואים בפועל את היפך הבנין, רח"ל, שנעשה מזה שהבנים והבנות והאב והאם הם ארבע עולמות בפני עצמם.
    ובהקדמה:
    גם אצל אלו שהולכים בדרך התורה והמצוה, הרי יכול להיות שהאב מתפלל בבית-כנסת אחד, האם מתפללת בבית-כנסת שני, והבן והבת מתפללים בבתי-כנסת שונים. ועד"ז בנוגע ללימוד התורה וקיום המצוות. ואע"פ שלכאורה לומדים כולם תורת ה' ומקיימים מצוות ה' – הרי אינו בדומה דבר שנעשה בצירוף כולם יחד בתור משפחה בישראל, לגבי דבר שעושה כל אחד בפני עצמו.
    ואם הדברים אמורים אפילו בנוגע לאלו שאצלם הן האב הן האם הן הבן והן הבת הולכים כולם בדרך הישר, דרך התורה והמצוה, אלא שחסרה אצלם האחדות בתור מציאות של משפחה – עאכו"כ כשרואים בפועל שהחילוק אינו רק בנוגע לשיעורים בתורה (שהאב יש לו קביעות עתים בתורה בתור בעל-עסק, והבן יש לו קביעות עיתים בתורה בתור בחור-ישיבה שלומד כל היום כולו), או באיזו מצוה "הוי זהיר טפי", אלא החילוק הוא גם בנוגע לכל הגישה לתורה ומצוותי', שטוענים שזהו דור בפני עצמו, שיש לו הנהגה בפ"ע ודרישה בפ"ע, ובמילא דרוש גם פתרון אחר.
    וכמדובר פעם (בקיצור עכ"פ), שראינו בדור שלפנ"ז שהנוער הלך לאבדון רח"ל ביחס ליהדות ואפילו ביחס לטוב וקדושה, כיון שהיו במעמד ומצב ש"נבוכים הם בארץ", והולכים ותועים, מבלי לדעת אפילו מה הם מחפשים!…
    והסיבה לכך – בגלל שהניחו להם ללכת לבד, ולכן התחילו לתעות לבד! האב והאם היו עסוקים, זה בעניני פרנסה וזו בעסקנות ציבורית, ובמילא הוצרכו הבן והבת לבד למשש באפילה של הגלות ("טאַפּן אַ וואַנט, און אַ וואַנט פון גלות") ששורר בו חושך כפול ומכופל.
    ולכן צריך להבטיח את קיום הנוער של דור זה, וגם לא להתייאש ח"ו אפילו מא' מהנוער של הדור שלפנ"ז, שגם ביחס אליהם "אין לך דבר שעומד בפני התשובה" – "תשובה" כפשוטה, להשיב אותם לחיק משפחתם, "למשפחותם לבית אבותם", ועד – "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".
    ובכן: הסיבה לכל ה"קשיים" שישנם בין אבות ובנים (ככל השמות ה"יפים" או "אינם יפים"… שניתנו על זה בשפת המדינה) היא – בגלל שגם כאשר נתנו חינוך טוב, חסרה ההדגשה שצריך להסביר ש"כבד את אביך ואת אמך" וכן "ושננתם לבניך"206 אינם בבחי' "גזירה גזרתי וחוקה חקקתי", או ענין ששכרו יהי' לאחרי מאה ועשרים שנה, בעולם הבא, אלא ע"י "ושננתם לבניך" ו"כבד את אביך ואת אמך" נעשית ע"פ הלכה מציאות חדשה – מציאות של משפחה, שאז ניתוסף אצל האב חשיבות גדולה ביותר מכמו שהי' בתור מציאות בפ"ע מבני ביתו, ועד"ז בנוגע להאם, ובנוגע ליחס של הבן ובת לאביהם ואמם.
    וא' העצות בזה – שגם בלאה"כ הרי זה דבר גדול – שביום הש"ק יהיו כולם ביחד:
    בדרך כלל, הנה מצד הנהגת העולם, יש ענינים שמבלבלים לאחדות של בני המשפחה, שכן, הענינים שבהם עוסק האב, אינם אותם ענינים שבהם עסוקה האם, או הבן והבת – כפי שהמצב הוא בדרך הטבע, ויש לזה גם יסוד בשולחן-ערוך.
    ולכן, יש להשתדל שהחל מערב שבת לפנות ערב, ועאכו"כ בליל שבת, שאז עורכים סעודה הראוי' לשמה, סעודת שבת – יתאספו ביחד כולם, האב והאם עם הבנים והבנות, באותו חדר ועל אותו שולחן, וישתדלו שהדיבור ביניהם יהי' באופן המתאים ושייך לענין השבת.
    וכאשר יתנהגו כך ביום השבת, שאז אין ענינים מפרידים של "עובדין דחול", כך שנקל יותר שיהי' צירוף וחיבור ודביקות כל בני המשפחה ביחד בתור מציאות אחת – אזי תהי' "משפחה בריאה" ביום השבת, ועי"ז תהי' "משפחה בריאה" גם במשך כל ימי השבוע שלאח"ז, כי, הענינים המצרפים ומחברים כולם יחד (ביום השבת, ובפרט בסעודת שבת), יכריעו ויתגברו על החילוקים שישנם בין האב והבן והאם לבת ("כאמה כבתה") בנוגע להתעסקותם הפרטית, ועד שגם הפרטים עצמם יצטרפו כולם יחד באופן שכל פרט משלים ומוסיף את הפרט השני.
    וכיון שאין ענין שנעשה מעצמו, ועאכו"כ כשישנו הרגל של כמה שנים להתנהג בדרך של העדר שימת-לב לגמרי לענין המשפחה – הנה עכ"פ מכאן ולהבא צריך לדעת שזהו ענין שדורש שימת לב, יגיעה והשתדלות פעם אחר פעם, ואז ישנה ההבטחה שכאשר "יגעת" אזי בודאי "ומצאת".

  16. הרב שך ובנו
    23/08/2018 15:59
    ישראל
  17. אני גם שמעתי מת"ח גדול שליט"א מבני ביתו של הרב שך שזה שטויות, אבל הוא לא הסכים לגלות את הסיבה,
    עד כמה שידוע לי אפרים כלל לא למד בחברון, אלא בקול תורה הוא לא היה בעל כישרון גדול, והמשגיח העיף אותו על מעשה [אכמ"ל] בפנימיה, ואז הוא כבר לא חזר לעולם הישיבות.
    עכ"פ ידוע שהרב שך אהב בעיקר את ביתו שנפטרה היתה מוצלחת מאוד, ואלי זה גם סיבה.

    • יהודי   28/08/2018 08:23

      אפשר לשאול את חבריו לספסל הלימודיםץ
      שנה טובה

  18. כשל לוגי או מאמר מוכוון מטרה?
    23/08/2018 22:20
    שלום
  19. אליעזר היון כתב: הרב שך עצמו, כך מספרים, שוחח עם רבי בנימין דויטש, שבניו כידוע גדולי תורה ידועי שם. אולם האם הוא נכון? הבדיקה הראשונית המתבקשת צריכה להיות אצל הבן, ד"ר אפרים שך ז"ל עצמו.
    האם יש כאן כשל לוגי או שמדובר במאמר מוכוון מטרה שחותר למסקנה מסויימת ולא לחקר האמת?
    איך מצופה מבנו של הרב ש"ך שידע מה סיפר אביו לר' בנימין דויטש, בפרט בעניין כזה שמובן מאד שלא שייך שיגיד זאת לבנו?! וכי לא יותר הגיוני היה לערוך את הבדיקה הראשונית אצל בניו של ר' בנימין דויטש?

  20. את הדברים אמר הרב שך גם להגר"ד סלומון זצ"ל
    31/08/2018 09:32
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  21. אביו של הגרב"ש סלומון זצ"ל רבה של פתח תקוה ור"י נחלת דוד, בעת שהם שהו באחת השנים בבית הארחה של ועד הישיבות, והגר"ד סלומון ישב עם ילדיו בשלחן השבת ושר עמם זמירות.

  22. שמעתי סיפור זה מהגאון הגדול ר' פנחס ברוער תלמידו וראש ישיבת כנסת אליהו - חזון יחזקאל
    03/10/2018 00:02
    משה
  23. שמעתי סיפור זה מהגאון הגדול ר' פנחס ברוער תלמידו וראש ישיבת כנסת אליהו – חזון יחזקאל ומרבני בית המדרש בית יהושע – רח' מנחת יצחק ירושלים וכמדומה שהוא עצמו שמע זאת ממנו

  24. מציע לך לבדוק שוב אם למשה מנדלסון היה מראה יהודי
    03/10/2018 22:51
    שכנא
  25. כפי שכתבת

  26. גישה שטוחה וחוסר הבנה היסטורית עמוקה
    05/10/2018 10:31
    מוישלה
  27. עשרות אלפי יהודים התנצרו בסוף המאה הי"ח כשזה נהיה אפשרי ליהודי לבחור בכך והפך לאשפרות יחידה להתפרנס בכבוד.
    בכל רחבי אירופה גם בממלכה האוסטרו הונגרית וגם באותם אזורים במחוזות פולין שזה התאפשר
    בין המתנצרים היו גם בני גדולי תורה.
    אין לזה שום קשר לטעות חינוכית וכו'

    אגב בשנת ה70 לציון פטירת מרן הגאון רבי….. זיע"א גדול התורה הגדול ביותר בדורו במאה הי"ט, התכנסו נכדיו וניניו בעיר ברלין כשחלק בלתי מבוטל מהם לא היו יהודים בכלל. אין לזה כל קשר לחינוך.
    בהצלחה
    ורוב נחת יהודית מכל צאצאינו.

    בספרו של הרב נתן קמנצקי באנגלית "עשייתו של גדול" מובאת האמת על ילדי גדולי תורה ליטאיים שלא המשיכו כלל בדרכי אבותיהם. כולל גדול המחנכים בעת החדשה הלא הוא הסבא מסלבודקה.
    בספריו של פרופ' דוד אסף גילויים מרתקים על גדולי החסידות שילדיהם סרחו כולל הבעל התניא שבנו התנצר
    וכן בחסידות רוז'ין עד כדי שהדברי חיים מצאנז היה צריך להחרימם. ואכמ"ל

    בסך הכולל בוא נראה יש בעולם כ15 מיליון יהודים
    כמה מהם חרדים???
    אולי מליון וחצי ? באחוזים זה אומר שרוב ככל העם היהודי סרח מדרכי אבותיהם
    נו???
    מה זה אומר שרוב אבותינו עד לפני מאה חמישים שנה כשלו בחינוך???
    אולי כן ואולי לא.
    נסתרות דרכי קורות הדורות שכולן ביד בורא העולם
    שנזכה לנחת יהודית מכל צאצאינו