מאסר עולם לרוצחי ראובן שמרלינג הי”ד בכפר קאסם בערב חג סוכות

שופטי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזרו היום (חמישי) עונש של מאסר עולם על יוסף כמיל ומוחמד אבו אלרוב, אשר הורשעו ברצח ראובן שמרלינג הי”ד בערב חג סוכות בכפר קאסם.

בנוסף קבעו שופטי ההרכב כי כל אחד מהרוצחים ישלם למשפחתו של ראובן שמרלינג פיצויים בסך 258 אלף שקלים.

בגזר הדין כתבו השופטים: ״הנאשמים ביצעו רצח אכזרי על רקע לאומני, כאשר המנוח נרצח בדל היותו יהודי. הנאשמים בחרו שלא להשמיע ולו מילה אחת של חרטה, כשאין מחלוקת שהם ביצעו מעשה טרור עם כל ההשלכות הנובעות מכך לעניין קציבת עונשם״.

בתו של שמרלינג, עידית, אמרה לאחר גזר הדין: “קיבלנו תרומות גם מפלסטינים, לאבא היו קשרים עסקיים וחבריים עם פלסטינים מעזה ומחברון. יש בהם כמובן אנשים טובים, אנחנו מכבדים ומעריכים אותם וגם הם. אנחנו מודים לכל מי שתרם ויתרום. אין בזה כפרה על מה שעשו הרוצחים, הם עשו מעשה שלא יסולח. אנחנו מודים לכל מי ששותף להנצחה של אבא”.

אלמנתו של ראובן הי”ד, חנה שמרלינג, כתבה לשופטי ההרכב מכתב אותו הקריאה בבית המשפט: “בן זוגי האהוב, איש החסד והשמחה, איש התפילה והעשייה, לא ישוב.

“המחבלים, פלסטינים בני 20-19, נכנסו לישראל כדי לרצוח באכזריות יהודי אך ורק בשל היותו יהודי! החוק הישראלי קובע כי דינם מאסר עולם. ואני תוהה: האומנם? ובאילו תנאים? הרי המציאות העגומה ידועה לכולנו: בחלוף השנים הנשיא יקצוב את מאסרם, וכשהם ישתחררו הם יהיו בני ארבעים, עדיין צעירים וכל החיים לפניהם. ואנחנו? אצלנו החיים היקרים נגדעו, קרסו, ולא ישובו עוד”.

על פי כתב האישום, בו הודו המחבלים,  תושבי קבאטיה, השניים נכנסו לישראל לעבוד בלא אישור בחודש ספטמבר 2017. כמיל תכנן לנצל את שהותו בישראל לשם ביצוע פיגוע דקירה ולהרוג יהודי, והציע לאבו אלרוב לבצע עמו פיגוע, אך בתחילה הוא סירב.

לאחר שהשניים החלו לעבוד במחסן פחמים בכפר קאסם, בניהולו של שמרלינג, קשרו קשר בהמשך לרצוח את אחד היהודים אשר עבדו במקום, ממניע לאומני.

שני הפלסטינים רכשו סכין לחיתוך בשר, אותה החביא כמיל במחסן, מתחת למזרן בחדר בו לנו. בנוסף, וכדי להבטיח את הימלטותם מישראל לאחר ביצוע הרצח, השיגו מספר טלפון של אדם אשר יוכל להסיעם מכפר קאסם אל מקום מגוריהם.

כחלק מהחלטתם המשותפת לגרום למותו של יהודי, ועל רקע תחושת כעס כלפי שמרלינג, החליטו הפלסטינים לגרום למותו של מעסיקם.

כחודש לאחר שהחלו לעבוד במחסן הפחמים של שמרלינג, הגיע שמרלינג אל המחסן, נזף בשני הפלסטינים וביקש מכמיל להעמיס מצבר של מלגזה מהמחסן לרכב שלו. עם שובו של כמיל אל החדר, סיכמו הרוצחים כי זוהי העת לפעול, ותכננו, כי אבו אלרוב יוביל את שמרלינג אל החדר בטענה כי המקרר מקולקל ויסיח את דעתו, וכמיל ידקור אותו עם הסכין.

לאחר שכמיל התקשר למסיע ותיאם עמו שיבוא לקחת אותם, הוביל אבו אלרוב את שמרלינג אל החדר והסיח את דעתו. לאחר מכן דקר כמיל את שמרלינג מאחור, בכתף שמאל. שמרלינג ניסה להתגונן באמצעות כיסא שהיה בחדר, אולם אבו אלרוב דחף אותו והיכה אותו באמצעות מאוורר, בעוד כמיל המשיך לדקור אותו. בהמשך, הביא אבו אלרוב מכוש שהיה סמוך לדלת החדר, והשניים הכו את המנוח, עד אשר התמוטט על הרצפה. לאחר מכן, שני הרוצחים התקלחו, החליפו בגדיהם, עזבו את המקום ונסעו למקום מגוריהם.