הפתק שמצא סוחר בגדי הילדים החרדי ליד נרתיק התפילין החדש

כשסוחר הבגדים החרדי מצא את הפתק עם הפתיח "נוכחתי לדעת ששפר עליכם גורלכם והרווחתם הרבה כסף במכירות לאחרונה" ליד נרתיק התפילין שלו, הוא לא היה בטוח שמדובר במתיחה • מה מלמדת הפנייה הזו על אופיו של המגזר?
אליעזר היון
כ"א סיון התשע"ח / 04.06.2018 15:15

המצוקה הכלכלית המאפיינת אוכלוסיות חרדיות המתגוררות בערים הומוגניות תוארה באין ספור דו”חות ומחקרים של הלמ”ס ומדעי החברה.

עם זאת, נדמה שהפתק הקטן שהונח ליד שקית התפילין בבית הכנסת, מהווה את ההוכחה האולטימטיבית ביותר לכך, ואולי גם למאפיינים חברתיים נוספים – חרף ההומור שבה.

הרקע לסיפור הוא מ’, צעיר חרדי וידיד אישי שלי, העוסק במסחר של בגדי ילדים בעיר מודיעין עילית. הצלחתו של האיש לא נעלמה, מסתבר, מעיניהם של חבריו, כמו גם העובדה שרעייתו בחרה לרכוש עבורו תיק חדש לתפילין לרגל יום הולדתו, והם החליטו לעשות מעשה.

כשהאיש סיים את תפילתו וחזר למקום בו הניח את נרתיק התפילין היפה, הופתע לקרוא את הפתק הבא:

“לכבוד הרב… שיחיה, שלומכם ישגה. נוכחתי לדעת ששפר עליכם גורלכם והרווחתם הרבה כסף במכירות לאחרונה, ואפילו קנית נרתיק חדש לתפילין.

“אשמח שתהיה לי לעזר ולפטרון בתרומה חד פעמית של 50 אלף שקלים שיעזרו לי לשדרג את הרכב.. מספר חשבון… בנק פועלים”.

565

נדמה, כי אין צורך לציין כי פתק הפנייה האנונימי נכתב בהומור, ועם זאת הוא מעלה מספר הרהורים, בטח לאור העובדה שמחברו – שהותיר את ידידי במתח מסוים – בחר שלא להזדהות עד לרגע זה ממש.

האם פנייה מן הסוג הזה יכלה להתרחש – גם בהומור – בחברה אחרת, דתית-לאומית, חילונית?

האם בכלל ניתן לדמיין סוג של הומור כזה בבתי כנסת של חובשי כיפות סרוגות או להבדיל במועדון חברתי חילוני? לשון אחר: האם טקסט הומוריסטי מן הסוג הזה היה מצחיק באותה מידה, אם בכלל, אנשים שאינם חרדים?

דיפאק צ’ופרה, הוגה דעות אמריקני-הודי מפורסם, אמר פעם כי “צחוק הוא הדרך של האנושות להימלט מהסבל”, ומכאן שההומור ותכנו מגיעים מהסבל האינדוודואלי המשתנה של הנוקטים בו.

האם העובדה כי החברה החרדית סובלת, ללא ספק, מעוני ומצוקת מחיה חריפה, היא זו שמייצרת סוג כזה של הומור? האם כשהסופר העברי בן אביגדור [1866-1921] דיבר בגינוי על ‘תרבות השנור’ כמידה שדבקה בעם היהודי התכוון למעשה לסוג הזה  של הומור, שבסופו של יום – נרקם מן הסתם מתרבות כזו?

ומי אמר שהוא צדק? כלומר, אולי זה אינו רע, ולא באמת מגונה?

תשובה או השגה הומוריסטית על כך – אין לי לצערי.

הדפס כתבה

7 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    סתם חטטנות חרדית טיפוסית שרוב חוזרי התשובה מוטרדים ממנה ומבוטותה
    08/06/2018 08:47
    המטריד
  1. נווווווו1

  2. במחילה! זה לא הומור זו תפרנות לשמה!
    09/06/2018 23:38
    נטע
  3. הבנאדם עובד ועושה השתדלות ובורא עולם החליט להעניק לו קצת יותר כסף מחבריו האם זו סיבה מוצדקת לבקש ממנו בלי שמץ של בושה (ואפילו בצחוק) כסף??? מאיפה תאוות הממון הזו???

  4. מאוד פשוט
    12/06/2018 11:22
    מישהו
  5. כותב הפתק הוא כנראה אברך, וזו הדוגמא לכך שאיבדנו צלם אנוש כי האברך בטוח שכל העולם צריך לעמוד דום ולספק לו את כל צרכיו הרי כך הוא הורגל מילדותו נותנים לו דירה ותורמים לו. בוודאי שמגיע לו הוא הרי לומד תורה ואני לא אומר זאת בציניות כלל וכלל.
    הבעיה מתחילה כאשר ברבות הימים האברך עבר פאזה וחושב שהכל מגיע לו ואפילו חייבים לתת לו כי הוא לומד תורה… איפה האברכים של פעם שהיו ממיתים עצמם באוהלה של תורה ומסתפקים במועט אחח איה הדור ההוא…
    מחד אלה העובדים, הם אנשים נחותים שמכלים את זמנם וח”ו לערב ילדיהם עם ילדי האברכים ודמם מותר מעל כל עיתון גם כזה שלכאורה סילק משורותיו עורכים קיצוניים ואפילו כאשר מדובר ביוזמה של לימוד תורה, ומאידך מותר ליטול את כספם, לא רק מותר, חובה ליטול את כספם…
    בקיצור, אולי הפתק הזה הוא הלצה ושחוק, אבל טמון בו הרבה מן התפיסה החדשה של אותם המכנים עצמם אברכים

    • מרינה   19/06/2018 17:42

      ציניות דוחה ומשנוררת

  6. הומור הוא דרך נהדרת להכחיש צרות עין, חמדנות ויתר מידות רעות
    24/06/2018 11:42
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  7. זה לא פתק, זה ראי
    24/06/2018 11:53
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  8. לאן הגיע החינוך שלנו. “תרבות” המגיע לי והפרזיטיות. עבודה זה בשביל פראיירים, לא? אם כבר, איזה יועץ או איש חינוך או סתם עשיר גדול. מלאכת כפים? מה אני, ערבי????

    • יפה   24/07/2018 00:05

      צריך להפוך את הדף שעליו נכתב