מדוע הרבי שראה את הזוועות היה אופטימי

הוא ראה עולם שהידרדר לתהומות של שפל וזוועות, אך ראייתו נשארה אופטימית: העולם ביסודו הוא גן מלבלב, ותפקידנו לגלות אמת זו
הרב מנחם ברוד
י' שבט התשע"ח / 26.01.2018 10:06

סקירת שנות חייו של הרבי הריי”צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש תגלה שזו הייתה תקופה הרצופה כמעט כולה תלאות וסבל.

זמן קצר לאחר לידתו, בשנת תר”מ (1880), פרץ גל הפוגרומים נגד היהודים ברוסיה, שזכה לכינוי ‘סופות בנגב’. מצב בריאותו של אביו היה רופף, והוא נאלץ להיפרד מבנו היחיד ולנסוע לתקופות זמן ממושכות לאזורי מרפא. אלה היו שנות ילדותו של הריי”צ.

לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה. האדמו”ר ומשפחתו נאלצו לעזוב את העיירה ליובאוויטש, שהייתה בירת חסידות חב”ד יותר ממאה שנים, ולנדוד למרחקים.

בתוך כך התחוללה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, והחלה רדיפת הדת הקשה ביותר במהלך ההיסטוריה היהודית.

לראות את הפוטנציאל

אם לא די בכך, הרבי, האב, חלה פתאום והסתלק, ובנו קיבל את ההנהגה בעיצומה של תקופה קשה וסוערת. הוא נעצר כמה וכמה פעמים בידי השלטונות, ולבסוף נאסר מתוך שאיפה לחסלו.

בניסי ניסים ניצל, אך נאלץ לעזוב את רוסיה. עכשיו התחיל פרק של נדודים בלטוויה ובפולין, ואז פרצה מלחמת העולם השנייה והתרגשה השואה הנוראה. הרבי הצליח להינצל עם קומץ בני משפחה וחסידים, אבל איבד בשואה בני משפחה אחרים וחסידים רבים.

הרבי הגיע לארה”ב שבור ורצוץ גופנית, ושם פגש יהדות מנוכרת ומתבוללת.

רבים וטובים ניסו להסביר לו כי אמריקה שונה, ואין סיכוי להקים בה חיים יהודיים וחסידיים כפי שהיה באירופה. הרבי החל לפעול נגד כל הסיכויים, כשהוא נתקל בקשיים עצומים ובהעדר אמצעים.

בתוך כך גברה מחלתו, וכעבור כעשר שנים לבואו לארה”ב נסתלק.

אפשר להניח שמי שראה את זוועותיה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית, ואת תהומות השפל שאליהן בני-אדם יכולים להידרדר, יפַתח גישה מרירה כלפי העולם. המציאות שפגש במרוצת שנות חייו הייתה של רוע ואכזריות, דיכוי ורדיפה, ערכים שקורסים ומבנים קהילתיים וחברתיים שנשברים לרסיסים.

אבל מאמר החסידות האחרון שהניח לחסידיו קודם הסתלקותו נפתח בפסוק “באתי לגני”, והוא מסביר שם שהעולם הוא למעשה גן פורח, מקום משכנו ועיקר דירתו של בורא העולם.

האירועים הנוראים שחווה לא השפיעו על תפיסת עולמו, הרואה בעולם את הטוב שבו ואת הפוטנציאל להיות גן משגשג של טוב וקדושה.

היהדות זקפה ראש

ביו”ד בשבט תש”י (1950) הסתלק הרבי הריי”צ ועל כיסאו עלה חתנו, הרבי מליובאוויטש.

את מאמר החסידות האחרון של חותנו הפך לצוואת חיים בעבור הדור כולו. זה האתגר של כולנו, לימד – לגלות את ה’גן’ שבתוך העולם. לא להיבהל מהקשיים ומהרוע, מהתדמיות ומתפיסות העולם שהשתרשו, אלא להוביל את העולם לתכליתו ולייעודו, כפי שקבע לו הקב”ה.

ואכן, הבלתי-ייאמן קרה. יהדות שורשית החלה ללבלב באמריקה הקרה. פינות עולם נידחות החלו להאיר. היהדות זקפה את ראשה והחלה להשמיע את קולה בביטחון ובעוצמה; והאמונה כי בקרוב ממש יגיע העולם לגאולתו ולתכליתו חִלחלה ותפסה אחיזה בלב המונים. זה כוחו של חזון אמת.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות