זה מה שכתוב וזה מחייב, אמר הגר"ג אדלשטיין • תעלומת הצוואות

ראשי הישיבה ב'ארחות תורה', ההנהגה הציבורית, הצוואה ש'נסחבה' מהסטנדר, והצוואה שנמסרה לחתן • שרי רוט על שתי הצוואות שכתב מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, הישיבה המכרעת בביתו של מרן הגר"ג אדלשטיין, וההתערבות המפתיעה והנזיפה של הגר"ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקה
ו' טבת התשע"ח / 24.12.2017 07:52
בית הרב שטיינמן

כמעט שבועיים חלפו מאז הסתלק מאיתנו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.

לקראת עצרת המספד המרכזית שנערכה ככלות ימי 'השבעה' בישיבתו 'ארחות תורה', פורסמו בחרדים 10 נקודות מתוך צוואתו. הציפייה הייתה שבמהלך המעמד יוקראו קטעים ויתבהר הסדר באשר לרצונו האמיתי בכל הנוגע להנהגת הציבור, להנהגת ישיבותיו הפזורות ברחבי הארץ בכלל, וישיבתו 'ארחות תורה' בפרט.

זה לא קרה. מי שעקבו בשקיקה אחר כל מילה שנאמרה במעמד – כ-100 אלף איש על פי הערכת המארגנים – לא שמעו מילים ברורות.

אז ננסה לעשות קצת סדר.

מדובר בשתי צוואות, שתיהן בכתב.

הראשונה נכתבה לפני כעשור והוטמנה על ידי מרן ראש הישיבה זצ"ל בסטנדר שבביתו. באחד מהאשפוזים שלו בבית רפואה, נטל אחד מבני הבית את הצוואה ושמר אותה בידו. מששב הגראי"ל זצ"ל לביתו, גילה שהצוואה נלקחה.

כעבור שנים החליט לערוך צוואה חדשה. הגראי"ל מסר עותק שהיה שמור בידו במקום אחר, לידי חתנו הגאון רבי דב שפירא, תוך הדגשה כי בדעתו בעתיד לכתוב צוואה נוספת. תוכן דבריו של מרן ראש הישיבה זצ"ל היה אז: אם אחרי המאה ועשרים, יציגו את הצוואה – תראה שבידך עותק מהצוואה הזו, וכי נתתי אותו בידך ואמרתי שהוא מבוטל, היות שיש חדשה מתאריך מאוחר יותר.

בצוואה הזו נאמר, כשפי שפורסם בחרדים 10, כי בראשות ישיבת 'ארחות תורה' יעמדו ארבעת ראשי הישיבה המכהנים כיום -  הגאון רבי איתמר גרבוז, חתנו של מרן הגרי"ג אדלשטיין; הגאון רבי ברוך דב דיסקין,  הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, בנו של מרן הגרי"ג אדלשטיין; והגאון רבי יחיאל קלרמן – בסבב של עשר שנים כל אחד מהם.

באיזה סדר? בעדות שהגיעה לידי חרדים 10 נאמר מהו הסדר, אך מאחר והצוואה לא תתקיים הלכה למעשה, כי אם זו שנמסרה מאוחר יותר, נמנענו מלפרט את הסדר.

שנים חלפו.

בשלב מסוים נמלך הגראי"ל זצ"ל בדעתו והחליט כי בנו, הגאון רבי שרגא שטיינמן, ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים וחתנו של הגר"ח קנייבסקי, ימונה לנשיא רשת הישיבות. הרשת כוללת את הישיבה המרכזית 'ארחות תורה' בבני ברק, 'רינה של תורה' בכרמיאל, 'תורה בתפארתה' באלעד ו'נר זרח' במושב עוצם שבדרום. זו הצוואה המעודכנת שהפקיד, כמו גם עותק מהקודמת, בידיו של חתנו הגר"ד שפירא.

לפי צוואה זו, ראשי הישיבה ימשיכו לכהן ארבעתם יחד, עם סבבי מסירת השיעורים הנהוגים ביניהם מימים ימימה גם כיום.

ביום שני שעבר, בשעה 17:30, נערכה ישיבה של כל צוות הישיבה. באותה עת טרם ידעו כי ישנה  צוואה מעודכנת. מי שהחזיק בידיו את הצוואה הראשונה הציג אותה בפניהם.

השאלה שעמדה על הפרק הייתה: האם מישהו מארבעת ראשי הישיבה מוכן ליטול על עצמו אחריות לעשר שנים, כחלק מהסבב, תוך שהוא נושא לבדו בנטל. אף לא אחד מהארבעה הסכים ליטול את המשא לבדו, וכולם אמרו כי הם רוצים להמשיך עם המצב השורר כיום.

אחרי אותה ישיבת צוות, הניח הרב שפירא, חתנו של הגראי"ל זצ"ל, בפני ראשי הישיבה את הצוואה המעודכנת.

למחרת, יום שלישי, נערכה ישיבה בבית מרן הגר"ג אדלשטיין ברחוב ראב"ד, בהשתתפות כל צוות הישיבה. הפעם השתתף גם הגאון רבי שרגא שטינמן כשעל שולחנו של הגר"ג מונחת הצוואה החדשה.

ההגר"ג אדלשטיין שאל את רבי שרגא, מה הוא מתכוון לעשות כעת? האם יהיה ראש ישיבה?

הגר"ש הסתפק עד כמה הוא רוצה להיות מעורב. כפי שכבר דיווחנו בחרדים 10, גם בישיבה בהשתתפות ועד הישיבות הביע את דעתו כי אינו רוצה ליטול על עצמו את תפקיד הנשיא, מה גם ש"אבא מעולם לא הרשה לנו ליהנות ממשרה כלשהי בישיבותיו".

הגר"ג שמע את דעתו, אך התעקש ואמר: "זה מה שכתוב בצוואה, זה מחייב ואתה חייב להיות נשיא לכל דבר ועניין". המילים הללו השפיעו מאוד על הגר"ש שטיינמן, שעדיין שוקל איך בדיוק יבצע את התפקיד.

הלכה למעשה, בפגישת קודקודי הישיבה עם הרב חיים קופמן מוועד הישיבות, הם הביעו את רצונם כי רבי שרגא שטינמן הוא שיחתום על מכתבי הדיחוי לתלמידי הישיבה, שעד כה היה חתום עליהם מרן ראש הישיבה זצ"ל.

במקביל, נראה כי הגאון רבי שרגא שטיינמן יגיע למעמדי פתיחת כל זמן ב'ארחות תורה' וימסור שיעור כללי, כפי שנהג אביו זצ"ל במשך השנים.

גם בעת קבלת תלמידים חדשים לרשת ישיבות 'ארחות תורה' ישתתף הגר"ש שטינמן בכל האסיפות. הגם שהוא עצמו לא יבחן, אבל ישתתף בהכרעה מי יתקבל ומי לא.

בתחילת ההספד שנשא הגר"ג אדלשטיין בעצרת המספד – הוא אמר: "רצונו של מרן ראש הישיבה זיע"א היא שבנו רבי שרגא ינחה את דרך ישיבותיו ברוחניות ובגשמיות, וראשי הישיבות כאן יודעים את דעתו והסכימו על זה".

ומה באשר להנהגת הציבור הליטאי? למרות שניתנו סימנים ברורים רצונו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בהמשך ההנהגה מהבחינה הציבורית בידיו של מרן הגר"ג אדלשטיין, הרי שבניגוד לציפיות רבים לא נאמר על כך דבר בעצרת.

אבל סימנים ברורים ניתנו גם ניתנו. כך, למשל, פתח הגר"ד לנדא, ראש ישיבת סלבודקא את הספדו בעצרת במילים:  "ברשות מרן ראש הישיבה" -  והצביע על מרן הגר"ג אדלשטיין.

לצידו של מרן הגר"ג אדלשטיין יעמוד גם הלאה בראש הציבור הליטאי מרן הגר"ח קנייבסקי, שנמנע מאז ומתמיד מלהיות מעורב בנושאים פוליטיים.

השבוע, כאשר נערכה הישיבה המכריעה על הצוואה בביתו של מרן הגר"ג אדלשטיין, טען אחד מבני ביתו של אחד מגדולי ישראל כי האסיפה צריכה להתקיים בביתם. מי שנכנס לתמונה מכיוון מפתיע היה הגאון רבי דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקא, שיצר קשר טלפוני עם אותו בן-בית וגער בו בחומרה רבה. "עלינו לקיים את רצונו של מרן הרב שטיינמן ואל לך להתערב", אמר.

בשיחה עם אחד הקודקודים שהיה עד לסיפור, הוא עומד על כך כי בהכרעות פוליטיות קרובות, כולל אלו הקשורות לרשויות המקומיות, כולל גם על זהות ראש עיריית בני ברק הבא – מתכוון הגר"ד לנדו להיות מעורב, ולעמוד על כך כי אף לא אחד מ"בני בית", כאלו ואחרים, 'יערבבו' בניגוד לרצון של גדולי ישראל עצמם.

איך סיכם לי את הדברים בכיר ב'דגל התורה'? לכולנו, הדברים ברורים. למי הם עדיין לא ברורים? לעיתונאים ולשאר מיני מערבבים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות