לא תאמינו איך חולץ בעל תשובה שערק שבע שנים מצה"ל מהכלא

יעקב, אברך בעל תשובה, החליט לפני כ-4 חודשים, בעצת רבו, להסגיר עצמו לצבא • אלא שמאותו רגע בו התייצבו הבלשים והוא הושלך לכלא צבאי - הכל הסתבך • שרי רוט מגוללת את העלילה, התסבוכת, וכיצד לשכת ח"כ יעקב מרגי הצליחה לחלצו בעור שיניו ועל הדרך לקבוע פסיקה תקדימית
שרי רוט
כ"ז חשון התשע"ח / 16.11.2017 23:02
כלא

1.

לא תאמינו, אבל השבוע הצליח אברך חרדי לצאת בשן ועין מהכלא הצבאי.

איך? ובכן, בזכות ח"כ יעקב מרגי, שלשכתו הפכה זה מכבר ללשכה דו-זרועית:  זרוע אחת מטפלת בילדות הסובלות מהאפליה במוסדות החינוך; הזרוע השניה – זו של החיילים החרדים שנתקלים בקשיים מול המערכת הצבאית.

תחילת הסיפור בצעיר חרדי בשם יעקב (שם בדוי), נשוי ואב לשני ילדים.

לפני כארבעה חודשים, בעצת רבו, החליט להסגיר את עצמו לידי שלטונות הצבא. מאחר ומדובר בבעל תשובה, הוא לא יכול היה לעבור את המסלול הרגיל של דחייה והצהרה על מעמד 'תורתו אומנותו', באשר חוק הגיוס החדש אינו כולל מי שלמד בתיכון חילוני.

הבעיה מוכרת, ולשכתו של מרגי מטפלת חדשות לבקרים בבעיות בהן נתקלים בעלי תשובה בשל הסעיף הבעייתי. בכל המקרים עד היום, מי שלומד – שוחרר מלהתגייס. כמובן, לא לפני שמנהלים מאבק משפטי, אבל הוא מסתיים תמיד בהצלחה.

אגב, תלמידי ישיבות תיכוניות חרדיות נחשבים לעניין זה כחרדים, אם נבחנו חמש יחידות בגמרא, או למדו בהיקף מקביל.

2.

מה הוביל את יעקב לגשת אל רבו ולהתייעץ מה לעשות עם הצבא?

בתקופה האחרונה הפכו הדפיקות על דלת בית הוריו לשגרה יומיומית כמעט. החשש היה גדול. הוא עצמו אמנם התגורר בכתובת שאינה מוכרת במשרד הפנים, כך שבלשי המשטרה הצבאית פשטו אצל ההורים, הזהירו וחקרו. אולם היה ברור שכך אי אפשר להמשיך .

הרב יעץ לו: תסגיר את עצמך באופן מסודר ותסדיר את העניינים מול שלטונות הצבא.

הצעיר עצמו אינו מתמצא בהליך, ועשה כעצת רבו באופן הכי תמים שאפשר. הוא התקשר אל מספר הטלפון שהשאיר השוטר הצבאי אצל הוריו לא פעם – והודיע: החלטתי להסגיר את עצמי.

בסוגריים נדגיש, כי אילו היה פונה כבר אז אל לשכתו של יעקב מרגי, הוא היה מופנה לייעוץ משפטי, ואין סיכוי שהיו מייעצים לו לזמן את הצבא אליו. זה משנה לחלוטין את הסטטוס. אם הסגרת את עצמך והגעת בכוחות עצמך, הטיפול בך שונה, מאשר אם המשטרה הצבאית הגיעה לביתך (ולא משנה אם אתה הזמנת אותה או לא).

השוטר הצבאי שמעברו השני של הקו, אמר מיד: אנחנו נבוא אליך, חבל שתבזבז זמן.

יעקב, שבא ממשפחה קשת-יום ודלת-אמצעים הסכים לרעיון, מבלי לדעת שהוא נופל פה לסעיף 92 לשירות ביטחון, לפיו מדובר בעריקות מכוונת שעונשה עד 7 שנות מאסר.

אז נכון שיש רק מקרה בודד של חייל שנענש במקסימום של הענישה, ובכל זאת, עדיין מדובר על זמן מאסר ממושך. במקרה של יעקב, הפרקליטות הצבאית דרשה בשלב הראשון שנה וחודשיים מאסר בפועל.

3.

בשלב זה העלילה הולכת ומסתבכת.

שוטרי משטרה צבאית דפקו בדלת הבית, נטלו עמם את האברך לקול בכיים של הילדים וזעקתה של אשתו – והוא הושלך לכלא צבאי.

בני משפחתו נכנסו לתמונה, שכרו עורך דין המפורסם ככזה המתמחה במקרים מסוג זה (מי שמכיר טוב, יודע שהוא ממש לא יעיל), והוא הוביל את יעקב במשך 70 יום, מהארכת מעצר אחת לשנייה, לא לפני שהוא גובה מההורים מעוטי היכולת שכר טרחה של כ-17 אלף שקלים. לפני מע"מ.

המשפחה, שלא ממש מתמצאת בהליכים, הולכת אחרי עורך הדין בעיניים עצומות. אבל אז, אח אחד, שהוא קצת יותר מתוחכם, מחליט להרים טלפון אל עורך הדין ולברר "מה קורה פה בדיוק".

אני לא מכיר אותך, אומר לו עורך הדין, הלקוח שלי בכלא, אני מעדכן ועומד רק מולו.

אחי תמים, מנסה האח להסביר לו. קיבלת כסף מהמשפחה, אתה חייב לעדכן אותנו. אבל זה היה כמו לדבר לקיר.

בשיחות הטלפון עם יעקב, המשפחה שבה ושואלת: עורך הדין נותן לך איזשהו צפי? הערכה? כלום. באחת מההארכות המעצר, מול בני המשפחה שהגיעו למוקם, מבקש העצור ליפות את כוחו של אחיו. כל מידע שאבא שלי ואחי מבקשים, תן להם. זה כאילו אני ביקשתי. ואם צריך לחתום על מסמך כלשהו – אחתום.

המשפחה, שבטוחה שמכאן והלאה תתעדכן בנעשה, מנסה להתקשר למשרדו של עורך הדין. אבל אז נכנסת המזכירה לפעולה. תפסיקו להטריד. הם מתחננים, אספנו פרוטה לפרוטה, תנו לנו שירות, תענו לנו, תעדכנו, אנחנו לא סמרטוטים. בשלב מסוים, מפסיקים לענות לטלפונים שלהם.

4. 

מכאן, טוויסט בעלילה.

לפני פחות מחודש מתקבלת שיחת טלפון בלשכתו של מרגי. על הקו, סגן ראש עירית באר שבע ויו"ר ש"ס בעיר, עופר כראדי. מי שפנה אליו ושח לו על המקרה העצוב, היתה דמות רבנית ידועה באזור הדרום.

בלשכת מרגי כבר הכירו את הסיפור, אבל ידעו שעורך הדין שמטפל בתיק לא ממש יוביל להצלחה (לא תאמינו כמה ניסיון יש ללשכת מרגי בתחום) – והציעו ללכת על סנגוריה צבאית, שמניסיון, מביאה להישגים. מה גם שהסנגוריה מעניקה את שירותיה בחינם, כך שמאותו רגע ואילך המשפחה לא תצטרך לשלם אף לא שקל אחד.

לא חלף אלא זמן קצר ומזכירו של הרב חייג אל הלשכה. כעבור 20 דקות – התקשר אחד מאחיו של יעקב. עוד עשר דקות חלפו, ואשתו של העצור מתקשרת… זה השלב שבו החליטו בלשכה לעשות סדר ולמנות נציג אחד – מולו יעמדו. הוחלט שהאח הוא שייצג את המשפחה, כאשר תוך כדי התהליך נערכו שיחות עם יעקב עצמו. הוא התקשר מטלפון ציבורי לאשתו, שהתקשרה ללשכה, וכך התנהלו שיחות ועידה.

השלב הבא, והלא פשוט, הוא להעביר את כל התיק מעורך הדין שטיפל בפרשה אל הסנגוריה הצבאית.

מתקשרים לעורך הדין, וכרגיל – לא משיגים אותו. מתקשרים מטלפון אחר, הוא עונה, שומע את הבקשה ואומר: אני לא נותן לכם את התיק. אם הסנגוריה הציבורית תבקש, היא תקבל ממני את התיק.

מה עושים כעת? פונים ללשכת עורכי הדין, שוטחים בפניהם את הסיפור, ומבקשים להגיש תלונה. תלונה זה יפה וטוב, אבל מדובר בהליך שאורך כחודש ימים. תמלא טופס, תוך חודש ידונו בזה. ומה עושים בינתיים עם יהודי הכלוא בכלא?

המשפחה מתיישבת לנסח מכתב, לכבוד עורך הדין, עם העתק ללשכת עורכי הדין, בו הם מיידעים אותו כי בכוונתם להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין וכן תביעה אזרחית, לצד דרישה כי הם דורשים לקבל לידיהם את התיק באופן מיידי.

הפעם, למרבה הפלא, חוזר עורך הדין אל בני המשפחה – ואומר: "בבקשה, בואו לקחת את התיק".

כעת שוב נכנסת לשכתו של מרגי לתמונה, פונה לסנגורית הצבאית הראשית של פיקוד מרכז, רס"ן מירב הרשקוביץ, ומבקשת את סיועה בקבלת עורך דין – וזוכה לסיוע וליווי של עו"ד סרן איתי המר.

 5. 

בינתיים מפציע שוב עורך הדין, ומציע עסקת טיעון לפיה לא יבוטל סעיף 92 אבל העונש יסתכם בשנה או עשרה חודשים בלבד. יש הסכמה מהמשפחה? – הוא תהה.

בלשכת מרגי מייעצים שלא להיענות להצעה, ולהמשיך את ההליך מול עו"ד איתי המר מהסנגוריה הצבאית.

בדיון הארכת מעצר הראשונה מאז לשכת מרגי נכנסה לתמונה, משגר חבר הכנסת את אחד מעוזריו – שנוסע במיוחד אל בית הדין הצבאי. הוא פוגש שם אישה עם ילדים על הידיים. הם בוכים כשרואים את אביהם, אחרי למעלה מ-80 יום שבהם נעדר מהבית.

מאחר והדיון הוא על בקשה של למעלה משנת מאסר, האברך נידון בפני הרכב הכולל שלושה שופטים.

בראש ההרכב יושב השופט סא"ל רונן שור. הוא פונה לסנגוריה הצבאית ואומר: זו הארכת מעצר תשיעית! המשפחה מסבירה: החלפנו ייצוג, היה רצף של טעויות, עורך הדין החדש מבקש שבוע ללמוד את התיק. השופט נענה, אבל מבקש התקדמות ממשית.

לא אתן הארכת מעצר נוספת, הוא מבהיר.

מה עושים?

6.

בסנגוריה הצבאית עשו הערכת מצב בהתאם לכך שהאברך נבדק על ידי גורמי הרפואה בכלא ונמצא כשיר. האופציה היחידה היא להביא אישור של גיוסו לשח"ר.

ושוב נכנסת לשכת מרגי לפעולה. מדברים שם עם מי שצריך לדבר, נציג של שח"ר מגיע לכלא, מראיין את יעקב ומוצא שהוא מתאים. המלצה משוגרת לבקו"ם, מגיעה למדור בני ישיבות – שם נעתרו לבקשת העצור והמליצו לקלוט אותו בשח"ר.

כעבור שבוע, הם מגיעים עם בקשה מאושרת משח"ר. התקדמות משמעותית.

במקביל, בוצעה עבודה של עורך הדין מטעם הסנגוריה הצבאית מול הפרקליטות הצבאית בבקשה למחיקת סעיף 92, לפיו מדובר בעריקות מכוונת.

בהתחלה, הם מסרבים.

עורך הדין הקודם כבר שלח מכתב, אין סיכוי שנקבל את הבקשה. אבל עורך הדין החדש מתחיל לטעון. הוא מסביר שמדובר בהליך לא תקין, שהעציר הולך לפתוח את הסיפור ו'עוד תצאו בשן ועין'. הוציאו ממנו הודעה כוזבת, הוא לא ידע על מה הוא מודה, הוא לא מבין בזה, הוא דיבר בתום לב, נפל פגם בהליך המשפטי שלו, הוא לא התייעץ עם עו"ד למרות שהיה זכאי. בקיצור, עוד קצת ממסע השכנוע, והפרקליטות ירדה מסעיף 92 וגם מדרישתה להארכת מעצר.

אמש, בבית המשפט, שחרר השופט שור את האברך, לאחר למעלה מ-90 ימי מאסר, תוך שהוא מודיע על מחיקת רישום פלילי.

הבוקר התייצב יעקב בבקו"ם להמשך ההליך.

7.

אני שומעת את הסיפור מאחד מחבריו של יעקב,  כולי הערכה ללשכת מרגי על שהצילה יהודי מישיבה בבית הכלא, אבל מנסה לחשב מסלול מחדש: האם יכול להיות שטענות הפלג הירושלמי שהצבא מגייס בכוח – נכונות?

עוד בדיקה קטנה בנושא ומתברר לי שלא. אין שום צדק בדבריהם. אילו היה פונה באופן מסודר לוועד הישיבות, ברור שהם היו מייעצים לו ועוזרים להסדיר את מעמדו מול שלטונות הצבא, למרות שהוא בעל תשובה. אילו פנה מלכתחילה ללשכת מרגי, לא היה נקלע לאן שנקלע.

לא פשוט. עריק 7 שנים, עצור שמבחינת הצבא כבר תוכננה לו ועדה 210 – שמעבירה אסירים של למעלה משנה למתקני הכליאה של השב"ס. בסייעתא דשמיא גדולה ובזכות חבר כנסת מסור מש"ס הוא יצא אחרי 90 ימי מעצר, שגם הם יכלו להימנע אילו היה מגיע להתייעץ בזמן ומראש.

מעבר לכך: יש כאן פסיקה תקדימית. כשיגיע המקרה הבא, עורכי דין ישתמשו בתקדים הזה. אם בחור יצא ב-90 יום על 7 שנות עריקות, פירושו שיש כאן תקדים מקל. עד לתקדים הזה, על 7 שנים, שהם 2555 יום עריקות, מקבלים לא פחות משנה בפנים. אם לא יותר.

אז שאפו למרגי, ללשכתו, ולש"ס.

הדפס כתבה

6 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מדהים
    16/11/2017 23:59
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  1. כל הכבוד למרגי נאמן מרן הרב עמאר
    (נקווה ששס לא קנו את חרדים 10)

  2. מרגי נכס לש"ס
    17/11/2017 08:23
    יוסף חיים
  3. תותח אמיתי

  4. לא שמתם לב? הוא גוייס לבסוף!
    17/11/2017 13:46
    תקדים?
  5. מדובר באברך שעבר מהכולל לשירות צבאי מלא…

  6. אז זו דרך חדשה לברוח מהצבא...אפשר לחזור בתשובה בגיל 17 ולהעלם להם
    18/11/2017 22:40
    אחד שהבין
  7. ל7 שנים, ואז יעני להסגיר את עצמך…חבל שלא עשיתי את זה כשהייתי צעיר…הצבא זה באמת בזבוז זמן וסכנת נפשות…שלוש שנים של עינויים נפשיים וגופניים על כלום, ובסוף אם יש מלחמה אפשר גם למות רק כדי להגן על ערבים שלא עושים צבא !!!

  8. זועה
    20/11/2017 00:21
    משה
  9. שלח אותו מרגי מהסטנדר לצבא צריך להביא את הסיפור לרב אנגלדר הוא אמר שלא היה אף אחד שמהסטנדר ההלך לצבא

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   26/11/2017 22:50

      טיפשים ישארו טיפשים……
      אין קשר למה שכתבת.