סודני: “בדרום תל אביב לא סובלים בגללנו. שהממשלה תשקיע בשכונה”

• אל סאדיק, ספר לי על עצמך קצת, רקע, שנדע עם מי אנחנו מדברים.

“פליט שנמלט מדרפור מהטרור שממשיך שם. הגעתי ב-2009, גירשו אותי מפה ב-2014, הרשו לי לחזור שוב, הייתי במתקן חולות כמה חודשים, השתחררתי אחרי החלטה של בית משפט עליון, וכעת אני חי ומתגורר בתל-אביב”.

• כמה שנים אתה גר בתל-אביב?

“מ-2012”.

• כלומר 5 שנים שאתה מתגורר בתל-אביב. אתה בעצם אמרת שגירשו אותך.

“נכון”.

• אז איך חזרת לישראל?

“לא חזרתי, החזירו אותי בכוח כי לא רציתי לחזור לסודן. בזמנים הראשונים שלי בתחילת חולות, סיפור די ארוך. בזמן שהייתי אחד מהראשונים שנתנו להם ללכת לחולות, ולא רציתי ללכת לשם. האופציה הראשונה שלך היא לחזור למדינה ממנה באת, האופציה השניה לעבור למדינה שלישית, או – ללכת למתקן חולות. היה לי קשה לבחור את אחת מהאופציות. זו החלטה קשה מאד, ואז החלטתי ללכת למדינה שלישית, לא רציתי לחזור למדינה ממנה נמלטתי, גם לא רציתי חולות”.

• מי מחזיר אותך בכוח? גירשו אותך ומחזירים אותך בכוח לישראל?

“כן, אני בחרתי לעבור למדינה שלישית בלי לדעת איזו מדינה, המנהל העדיף להחזיר אותי למקום ממנו באתי. לא רציתי ללכת לחולות, כי זה נקרא מתקן אבל זה כלא לכל דבר. לא עשיתי שום פשע, בגלל שאני קורא לעצמי פליט אני צריך להיות שם? זה נראה לי לא מקובל.

אני העדפתי ללכת למדינה שלישית, למרות שב-2009 לקחו לי את הדרכון אבל הביאו לי איזשהו דרכון זמני, לא הבנתי בדיוק לאן אני הולך, ואז כשהגעתי לבן-גוריון קיבלתי כרטיס והבנתי שאני עובר לאתיופיה. כשהגעתי לשם, אמרו לי הטיסה שלך ישיר לסודן. סירבתי להמשיך.

ברגעים האלו הבנתי שאני תחת גירוש, נשארתי שם איזה עשרה ימים, הנושא עלה לתקשורת פה, עשה בלגאן, ואז החזירו אותי לפה שוב. אבל לא רציתי לחזור, בכוח ובלי הסכמתי החזירו אותי ושמו אותי בחולות, מקום שבגללו בחרתי את האופציה של מדינה שלישית. שהיתי שם איזה עשרה חודשים וכל הזמן הזה הייתי במאבק בבתי משפט, דחו את הבקשה שלי, הלכנו למחוזי גם שם דחו, ואז הגעתי לעליון ושחררו אותי בעקבות ההחלטה שלהם”.

• אתה כבר 5 שנים במדינת ישראל, ואני מנסה להבין – מה בעצם מצאת פה? למה בחרת לעזוב את הארץ שלך? את המשפחה שלך?

“עזבתי את הארץ שלי בגלל סיפור מיוחד. בגלל מה שקרה שם בדרפור ועדיין קורה, נמלטתי כדי להציל את חיי. כשהגעתי למצרים, לא היה לי מקום פתוח בו אוכל להיות, כי גם שם הנסיבות קיימות, היו לחצים מאד חזקים בתקופת הנשיא מובארק, הבנתי שבעצם מחזירים את האנשים חזרה למדינה שממנה באו. וגם מצרים היא לא מקום בטוח להיות בו”.

• נלחמת במחוזי, בעליון – אתה חושב שבאמת בית משפט העליון מבין אתכם?

“תשמע, בית משפט עליון זה מקום ששומר על הצדק – ותמיד כשהנושא נוגע בפליטים, זה עובר לבתי משפט מחוזיים ולא פותרים את הבעיה עד שהיא עוברת לעליון. לכן אני חושב שזה מקום אחרון שאפשר למצוא בו צדק”.

• אתה אומר שמחפשים צדק, אתה רוצה להגיד מה התחושות שלך? ציפית שהיום בפסיקת בג”צ הם שוב יהיו לטובתכם? ידעת שכך יהיה?

“תשמע, לא, לא יודעים לפני הפסק דין וההחלטה. אבל הייתי יודע מראש שבג”צ יכול ליטול החלטה שקולה ועם אחריות. תשמע, זה בית משפט עליון, זה הבית שהוא מפיץ את המערכת המשפטית במדינת ישראל”.

• ידעת שיש על מי לסמוך בבג”צ…

“לא דווקא על בג”צ, אלא לסמוך על המערכת המשפטית עצמה. זה לא שבית משפט העליון איתנו, הוא עם הצדק. אגיד את זה בקול ברור!”

• אתה שומע את כל השרים בממשלה מדברים נגד הפסיקה הזו של בג”צ, מה יש לך להגיד להם?

“שמעתי את הדברים של שרת המשפטים איילת שקד, שמעתי את דברי ראש הממשלה, שר האוצר משה כחלון שתמך בדברים של שקד – ואני רוצה להגיד להם: אם יהודים מוכנים לתת פתרון למבקשי מקלט ולפליטים, כמובן קוראים לנו מסתננים שזה אחד מהדברים שלא ראיתי שר או ראש ממשלה ואומר שזה פליטים. משתמשים בדווקא במילה מסתננים. כלומר הם עדיין ממשיכים, לא יודע אם אני רוצה להגיד את זה, לשקר לאזרחים.

כשבאים לדרום תל-אביב זה שסובלים זה לא בגללנו. במקום שהממשלה תשקיע בחולות כמה מיליוני שקלים, שתשדרג פי כמה את השכונה”.

• כן, אבל כל פעם יבואו עוד ועוד אנשים. חדשים. לשכונה.

“מאיפה?”

• מסודן, מכל מיני מקומות.

“מתי בפעם הבאה הגיעו משם אנשים?”

• כי לא נותנים להם. אבל אם ישפצו וישקיעו, זה יהיה נחמד לבוא.

“מאיפה יכולים עוד לבוא? הגדר נסגרה, לא נראה לי שחיה יכולה להיכנס משם. תשמע, המדינה זה לא מדינה ראשונה או אחרונה בעולם שבאים אליה פליטים. נכון? ואתה אמרת, כל הזמן אנשים באים, ואולי לא רצית לשאול, אבל אלפי איש מגיעים מאירופה ולא קוראים להם מבקשי מקלט.

אגיד לך מה ההבדל בינם לבינינו. האנשים האלה מגיעים בדרך ישירה, עם ויזות לתיירות, ההבדל בינם לבינינו ששם לפני שנגמר התאריך האחרון לויזה הם מגיעים ועומדים בתור יום לפני. נגיד היום בערב תעשה סיבוב תמצא תור ארוך של אנשים שישנים שם עד מחר בבוקר, כדי שיוכלו להגיש בקשת להמשך השהייה בארץ. אם זה היה אנחנו, השחורים מאפריקה, יגידו לנו, הנה הם באים ישנים לילה, עושים רעש, אצלם אף אחד לא מדבר על זה. איפה הצדק פה?”

• אתה רוצה לומר תודה למרצ שנלחמים בשבילכם כל הזמן ומגבים את המאבק שלכם?

“תשמע, אני לא הולך להגיד תודה למישהו ספציפי, אני אומר תודה לכל מי שתומך בנושא הפליטים ומבקשי המקלט, לא משנה אם זה חברי כנסת או אזרחים. אני לא מבדיל ביניהם ותודה לכל מי שתומך”.

• מי מממן את כל המאבק שלכם? מאבק משפטי בבית משפט זה לא דבר זול, זה עולה הרבה כסף.

“תשמע, אתה קורא ואתה יודע ורואה את השמות של מי שמגישים את העתירות, זה ארגונים שתומכים בנו”.

ש. מי למשל? הקרן החדשה לישראל?

“אני לא יודע על זה, אבל מכיר ארגוני זכויות אדם שמגישים בעצמם את העתירות. כל מי שקורא רואה את השמות של מי שמגיש עתירה לבית משפט, הם מממנים את עצמם. יש להם בארץ הרבה מה לתמוך ויש הרבה מי שתומכים בהם”.

ש. אבל יש גם הרבה שלא…

“יש גם וגם, אני יודע, אז מי שתומך בנו – תומך גם בהם”.