מדוע בית הדין פסק כי בני קבוצת "נצרים" אינם יהודים – וגיורם בטל

אישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול - בטענה: בית הדין שגייר את הוריה היה אורתודוקסי, ולכן גיורה תקף ואין אפשרות לבטל את הגיור • מה התברר ב'בירור היהדות' שערך בית הדין?
יוסף גרינבוים
כ"ח אב התשע"ז / 20.08.2017 11:08
גיור

בית הדין הרבני בנתניה פרסם בימים אלה פסק הלכה יסודי, מקיף ומעמיק בנושא בירורי יהדות וגיור של תושבי ארצות הברית.

בשלב הראשון של ההליך, לאחר שבית הדין האזורי בנתניה דחה את הבקשה לאשר את יהדותה, מפני שבית הדין שגייר את האם אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל, ערערה המבקשת לבית הדין הרבני הגדול – בטענה כי בית הדין שגייר את הוריה היה אורתודוקסי, ולכן גיורה תקף ואין אפשרות לבטל את הגיור.

דייני בית הדין הרבני הגדול שמעו את טענותיה בכובד ראש, והפנו את המבקשת לעיון נוסף בבית הדין בנתניה. דייני בית הדין הרבני בנתניה, הדיינים הרב שלמה שפירא – אב"ד, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון, חקרו ודרשו היטב, ופסק ההלכה המקיף של בית הדין, שנכתב על ידי הרב שלמה שפירא – כיום דיין בית הדין הרבני הגדול – מהווה למעשה מורה נבוכים לציבור ולרבנים בנושא אישורי גיור של גיורים שנעשו בארצות הברית.

התברר כי המבקשת היא בת להורים שנולדו נוצרים – אביה היה כומר בפטיסטי וכן אמה – ולדבריה ההורים התגיירו בשנת 84' בבית הדין בטמפה שבפלורידה.

עם גיורם נישאו לטענתה כדת משה וישראל ועלו ארצה וכאן היא נולדה. המבקשת הציגה מסמך באנגלית שכותרתו: "תעודה לקבלה לתוך האמונה היהודית" – ובשוליו שלוש חתימות.

תעודת הגיור הופנתה כמקובל לרבנות הראשית ולאחר בדיקה נמסר כי התעודה אינה מוכרת על ידי הרב הראשי לישראל דאז, הרב שלמה עמאר, וכי לא ניתן לאשר את יהדותה.

בנוסף מצא בית הדין כי אביה של המבקשת ייסד קבוצה בשם 'נצרים' והוא העומד בראשה. האב הוציא ספר המתאר את השקפתו ובו נכתב כי 'אותו האיש' היה יהודי אורתודוכסי, וכי בשלב מסוים הנוצרים עיוותו את דרכו. אבי המבקשת דוגל בדעה כי אותו האיש הוא המשיח וה'נצרים' הם ממשיכי דרכו, וכן הוא סבור שהדת היהודית אמת ולכן התגייר.

המבקשת היא זו שתרגמה את ספרו מאנגלית לעברית. לקבוצת 'נצרים' יש אתר אינטרנט המתאר את האידיאולוגיה שבה הם מאמינים.

במקרה הספציפי הזה העלה עוד בירור היהדות כי הרב שגייר אותה אמנם הוסמך לפני 60 שנה כרב, אך לא ברור אם כרב אורתודוקסי, ובכל אופן בהמשך ולאורך כיובל שנים הוא למעשה תפקד כרב בטמפל רפורמי. רב זה הוא זה שגם הסמיך את אחד מ"דייני הגיור", ואליהם צירפו אדם נוסף שלא הייתה לו הכשרה הלכתית כלשהי.

התחקיר העלה כי השלושה היו בית דין 'אד-הוק' לגיור זה בלבד, ולא ישבו על מדין כבית דין קבוע.

פסק הדין מבוסס על עשרות פוסקים ראשונים ואחרונים, ובעיקר על גדול פוסקי ארה"ב, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שפסל בספרו 'אגרות משה' את כל הגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים.

כמו כן קיים בית הדין בנתניה בירור עם הרב דוברובסקי המכהן ב-40 השנים האחרונות כמנהל בית חב"ד בטמפה שבפלורידה, ולדבריו בדרום פלורידה לא הייתה מקווה שניתן לטבול בה לשם גיור, וכי גם באזור מגורי הורי המבקשת לא ניתן היה לקיים אורח חיים על פי ההלכה.

בית הדין מצא במכתב שהומצא לו על ידי הרוח החיה שעמדה מאחורי הליך זה, אחד "הדיינים" שהשתתף בהליך, אי-דיוקים העולים כדי הצגת מצג שווא על ההליך שנעשה, והמוכיחים על פניהם שכנראה לא נעשו באותו הליך הדברים ההכרחיים לקיום גיור.

בית הדין העיר בפסק דינו, שעיון במסמכי ההורים הנמצאים בתיק משרד הפנים מורה שהורי המבקשת קיבלו אשרת עלייה לישראל על סמך הצהרתם שהם יהודים, אך בתיק משרד הפנים אין זכר לעובדה שנולדו נוכרים, ומשכך כמובן שלא צורף מסמך המורה על גיור, דבר המעורר חשד, שמא לא הצהירו כלל על העובדה שיהדותם היא מכוח הליך גיור שאינו מוכר על פי הסטנדרטים של משרד הפנים.

בית הדין ציין כי הורי המבקשת והמבקשת לא יכולים להיות מוכרים כיהודים גם לפי החוק האזרחי הקובע את התנאים להכרת גר כזכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, ומשכך לא היו זכאים לאזרחות ישראלית.

אשר על כן החליט בית הדין כי "המבקשת אינה יהודיה, ויש להכניס את שמה לרשימת מעוכבי החיתון".

כן הורה בית הדין להעביר את פסק הדין למשרד הפנים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות