על פוליטיקאים, עיתונאים ורגע מרגש

הדיון הציבורי הולך ומתחרפן. השילוב בין המדיה לניו־מדיה יוצר רעש בלתי פוסק, בלי שום קשר לעובדות או לפרטים • רוצים דוגמאות? סיון רהב מאיר עם כמה וכמה
סיון רהב מאיר
כ"ז אב התשע"ז / 19.08.2017 23:48
סיון רהב מאיר

1. 

זה כבר מעבר לכותרת כזו או אחרת, או לנושא כזה או אחר. זו התחושה שהדיון הציבורי הולך ומתחרפן. השילוב בין המדיה לניו־מדיה יוצר רעש בלתי פוסק, בלי שום קשר לעובדות או לפרטים.

דוגמאות? בבקשה:

• בשבוע שעבר השקיעו מיטב הפרשנים בארץ שעות על גבי שעות בהתפלפלות האם ומתי במהלך השיחה זיהה הפרשן אמנון אברמוביץ' שזה החקיין יוסי וידר. השבוע כבר הושקעה האנרגיה בשאלה אם ניקול ראידמן עלתה למטבח בקומה העליונה בבית ראש הממשלה, או הסתפקה במטבח בקומה למטה. אין ספק, דיונים קריטיים לעתידנו.

איפה הם נוצרים, אגב? ברשת. הם עפים שם. רק משם הם מגיעים לתקשורת הממוסדת שמנסה למסגר ולסדר אותם, להתייחס ברצינות לבלגן.

• חבר הכנסת מיקי רוזנטל כתב השבוע "נתניהו יוגנד" על יאיר נתניהו ואז מחק את הציוץ, שרמז לתנועת הנוער הנאצית. העיתונאי רון קופמן כתב "סחורה סוג ב'" על עולים חדשים ויקרים מארצות־הברית ואז מחק גם הוא את הטקסט אחרי פרסומו. וניקול ראידמן? היא אמרה, "מחבלים חיים בתנאים יותר טובים מנתניהו".

מאיפה בכלל מגיעות התבטאויות כאלה? איך כל דבר בשיח היומיומי הופך אוטומטית לנאצים ולמחבלים? ברור שיש משהו ברשתות החברתיות שגורם לנו להקצין, להזדרז לכתוב, לא לחשוב עד הסוף, להתעלם מניואנסים וממורכבות. האם רוזנטל, קופמן או ראידמן קראו פעמיים את מה שכתבו לפני שפירסמו אותו בפומבי?

• ועוד משהו מרתק קורה בחסות הרשתות: העיתונאים הופכים לפוליטיקאים, והפוליטיקאים – לעיתונאים. בדפי הפייסבוק של פוליטיקאים רבים צצים לאחרונה סרטי וידיאו ערוכים, כמו כתבה בטלוויזיה, עם כתוביות ומוזיקה. הם לא מתחננים יותר לעיתונאים לסקר, הם כבר מסקרים את עצמם.

אבל זה יותר מזה – שימו לב איך ח"כ אראל מרגלית יוצא לתחקירים מטעם עצמו בנושא הצוללות מגרמניה ומפרסם את ממצאיו. גם אלדד יניב, פוליטיקאי מהעבודה, יוצא יחד עם רביב דרוקר לתחקיר עיתונאי.

ומנגד, גם אצל העיתונאים משהו השתנה. כולנו הרבה פחות מעונבים ורשמיים. המסכות הוסרו. הז'קט והעניבה של האולפן הוחלפו בישירות בטוויטר ובפייסבוק. העיתונאים כבר מזמן לא מביאים רק מידע אלא המון פרשנות, אג'נדה ותפיסת עולם.

• ובלי ששמנו לב, התקשורת הפכה להיות הנושא המרכזי בתקשורת. משיחות מוזס־נתניהו ועד לתקיפה של הכתב גלעד שלמור. מערוץ 20, שאינו רק ערוץ אלא אייטם בלתי פוסק, ועד לדיון אם יש הסתה נגד גיא פלג ואור הלר.

מיטב עיתונאי הימין מתווכחים איך לסקר את נתניהו, מיטב הרכילאים דנים איך לסקר את נפילתה של שלומית מלכה, ועצם הסיקור – הופך למושא הסיקור. ועוד לא אמרנו מילה על טראמפ והפייק־ניוז והיחסים שלו עם המדיה.

• עם סיום כהונתו ב־2011 נשא טוני בלייר נאום פרידה מהתקשורת ואמר דברים נפלאים שרק הופכים יותר ויותר נכונים: "במצב הנוכחי העיקר הוא יצירת רושם. זה הדבר היחיד שיכול ליצור ייחוד, להתרומם מעל להמולה, לזכות בתשומת לב. ההתמסרות הזאת ליצירת רושם מערערת ושוחקת את כל אמות המידה. דברים, בני אדם, נושאים, סיפורים – הכול בשחור־לבן. הצבעים האפורים של החיים נעלמו.

הרי חלק מהדברים רעים, חלקם טובים, חלקם מצליחים, חלקם נכשלים. אבל התפיסה הזאת זרה לרבים היום. יש רק ניצחון או אסון, כל בעיה היא משבר, כל עיכוב הוא סחבת, כל ביקורת היא התקפה פראית. אני מאמין שהיחסים בין הממד שבו מתנהלים החיים הציבוריים לבין התקשורת ניזוקו באופן שמחייב תיקון.

הנזק הזה פוגם בביטחונה העצמי של המדינה, מערער את הערכתה העצמית ואת מוסדותיה – ויותר מכל פוגע ביכולתנו לקבל את ההחלטות הנכונות ברוח הנכונה לעתידנו".

2.

ביום רביעי הקרוב מתחיל חודש אלול, חודש של תיקון ושיפור, אבל אביתר בנאי קצת הקדים אותו. בהופעה שלו לפני כמה ימים הוא לימד את הקהל שלו שיעור גדול על מידות ועל אנושיות.

זה קרה כשבנאי התחיל לשיר את שירו "גנב", שיר שמדבר על הצורך להיות באור הזרקורים, במרכז, בשיא הפופולריות.

"תמיד אני צריך להיות הכי חשוב בכיתה, כל הענווה הזאת זה רק כדי להוסיף כבוד", התחיל בנאי לתאר את הגנב, גיבור השיר, אבל המילים החלו להישמע פחות ופחות ברורות. הוא מילמל וזימזם, ניסה להמשיך, אבל בעצם לא בדיוק שר. ואז הוא סימן לכל הנגנים לעצור, ושקט השתרר על הבמה.

בנאי חשב לרגע, ומול הקהל המופתע הכריז פתאום: "כן, זה אני, ואני לא זוכר את המילים!"

הוא חייך במבוכה, גירד בזקן, ואז שוב הניף את ידיו לשמיים והודה בפני הקהל: "כן, זה אני!" איזה רגע קטן-גדול.

בנאי בעצם אמר פה: אני כוכב גדול, קניתם כרטיס להופעה שלי במיטב כספכם, יש פה להקה שלמה סביבי, אבל גם אני רק בן אדם, ואני אשכרה לא זוכר כרגע את המילים. עכשיו בואו נחווה את רגע הכישלון הזה. לא נדלג הלאה, אלא נמצה אותו, נהיה בו.

ואז הוא המשיך ופנה לקהל: "מי יכול לעזור לי?"

שוב, שאלה קטנה־גדולה. כמה קשה להיעזר, להודות שאנחנו לא יכולים לבד, שאנחנו לא כאלה גדולים ומוצלחים, שאנחנו צריכים עזרה. והקהל עזר, בגדול. הם שרו איתו ביחד מההתחלה, מילה אחרי מילה, עד שבנאי נזכר והמשיך לבד, והמילים של השיר התחברו לסיטואציה: "כשאהיה גדול אהיה הכי גדול מכולם, אני אראה לך, להם, לכם, לכולם, אכנס בכל החלונות אכנס דרך הקירות, עד שאהיה קיים, הכי קיים בעולם".

גם השיר וגם הביצוע יוצא הדופן שלו הזכירו כמה מיותר לגנוב כבוד מזויף.

הסטטוס היהודי:

"הפרשה נפתחת במילים 'ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה'. יש בחיים ברכה וקללה, והמילה 'ראה' חשובה: אנחנו מבקשים לראות את ההבדל, שהוא יהיה בהיר וברור, בלי בלבול וטשטוש. שנדע באופן מוחשי לבחור בין טוב לרע" ("שולחן שבת")

• הטור מתפרסם ב'ידיעות אחרונות'

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    יש מעטים היודעים בדיוק מה הקדוש ברוך הוא מצפה מהם
    20/08/2017 05:38
    מסר לכל יהודי
  1. כמה סבל ומכאוב ידע עם ה'
    כמה אסונות ואיומים שקרו רק בתקופה האחרונה
    נקטעו באיבם פתיל חייהם של תינוקות של בית רבם טהורים
    אנשים צעירים גדולי תורה ויראה בנסיבות טראגיות
    שאין דעת אנוש סובלתם
    נבוא ונשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים המתחנן אלינו ומבקש שובו בנים שובבים, שובו אלי ואשובה אליכם,
    נקבל עלינו קבלת המצוות לשפר מעשינו,
    נפסיק לאכול מאכלות אסורות,
    לא נסמוך יותר על רבני הערב רב,
    שמטעים אותנו כל השנים
    אל תראי תולעת יעקב
    הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב – אֵין כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּפִיהֶם
    בְּיָדֵנוּ כֹּחַ אַדִּיר, לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, לָתֵת אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!
    צַהַ"ל מִתְכּוֹנְנִים לְהַחְזִיר "מַכָּה שְׁנִיָּה" לְאִירַן עַל יְדֵי צוֹלְלוֹת, זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הָעֻבְדָּה, שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אִירָן שֶׁתִּתֵּן ח"ו אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה" – פְּצָצָה גַּרְעִינִית לְיִשְׂרָאֵל [ח"ו], (וְהַצָּבָא מְשַׁעֵר שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְבוֹת כְּמִלְיוֹן נֶפֶשׁ רַחֲמָנָא לִיצְלָן).
    הַמְּדִינָה כְּבַר הִשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב! אֲנַחְנוּ לומדי הזוהר הקדוש לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה!
    וְנַהֲפוֹךְ הוּא! אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם!
    אֲנַחְנוּ נִתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה"!
    וְכָךְ נִמְנַע אֶת הָאָסוֹן וּנְקַרֵב אֶת הַגְּאוּלָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. –
    שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
    בְּיָדֵנוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי!
    עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם! עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא!
    אל תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! אל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
    בזמנים האלו ראינו הר געש שמוציא עשן גדול עד לב השמים ועוד רעידות אדמה בארץ ובחוץ לארץ ידיעות המצמררות על סופת ההוריקן שהשתוללה וזרעה הרס רב בארצות הברית,
    אם על רעמים רגילים אמרו חז"ל לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב, על אחת כמה וכמה שסופת סועה וסער נוראות כאלו בוודאי לא באו לעולם אלא כדי ליישר את התלמים העקומים שבליבנו,
    מי הבעל הבית האמיתי מי הוא מנהיג העולם?
    שמשמים רומזים שהתקופה היא לא פשוטה וחרדה גדולה מאימת הסופה המתקרבת, ומכל זה רואים שיש מנהיג לבירה, ועל כל דבר יביא אלוקים במשפט
    אבל בזכות הזוהר הקדוש ניצלנו ממאה אלף טילים, מה עשה הקדוש ברוך הוא בזכות שיש לנו כבר לערך יותר מאלפיים שיעורים בזוהר הקדוש,
    שלח לנו רוח חזקה עם חמסין גדול וכמה בנינים נשרפו זה חשבון מיוחד בשמים אבל כל הארץ הייתה שקטה ולא חשבו ממה שנעשה,
    ואיזה ניסים אנחנו עוברים, וכל ארץ ישראל ישבו לבטח וב"ה כלום לא קרה לעם ישראל, וניצלנו ב"ה
    ולראות את יד ההשגחה המופלאה בלבנון הסמוכה לארץ ישראל הגיע עשן הערפל ואילו לארץ ישראל לא נכנס,
    וזה ממש נס גלוי,
    מה שקרא ביום שסיימנו את ספר הזוהר הקדוש
    בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִפְסְקָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל עוֹפֶרֶת יְצוּקָה בְּעַזָּה, זֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת וְחָזְרוּ מִלְיוֹן אֲנָשִׁים לְבֵיתָם, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת קָשָׁה כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת.
    ומה עבר עלינו לפני זה כמה טילים שלחו על עם ישראל איזה ניסים היו וב"ה על הניסים הגדולים שהיו שם בזכות הרשב"י והזוהר הקדוש כן יעזור ה' הלאה וּבִזְכוּת זֶה, יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא", דְּהַיְנוּ, שֶׁרַק בִּגְמַר כָּל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ יָצְאוּ מִן הַגָּלוּת הַקְּטַנָּה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ, וּכְעֵת נוּכַל לְהָבִין מִזֶּה, שֶׁאִם נְסַּיֵם כֻּלָּנוּ אֶת הַ"זּוֹהַר הַמְחֻלָּק" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ "דַּף הַיּוֹמִי" בְּאַלְפֵי רְבָבוֹת סִיוּמֵי זוֹהַר אָז בְּקָרוֹב מַמָּשׁ נִזְכֶּה לְהַבְטָחַת הָרַשְׁבִּ"י שהזכרנו "וּבְגִין דְעַתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעָם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הָאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי".
    כשהרשע הגדול ימח שמו רצח 6 מליון יהודים באירופא אמרתי לכולם אומר הבעל הסולם אי אפשר לנצח רשע זה ומלחמה זו לא תסתיים אלא אם כן יקומו יהודים וילמדו זוהר הקדוש, וכך ניצלו מעט היהודים ששרדו, ובניסים גלויים ניצלה ארץ ישראל מצפרניו של אותו רשע ימ"ש, בזכות הזוהר הקדוש.
    בשנת תשכ"ז, עת מלחמת "ששת הימים", בימים דאז, יצאו 4 מדינות נגד עם ישראל: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון החליטו להלחם נגדינו, הסכנה היתה גדולה והפחד ממש נורא – שלושה ימים לפני תחילת המלחמה כבר היו סגורים כבישי הגליל מפני פחד האויב, שמא תתקוף לבנון את הצפון. ולא הרשו לנוע בדרכים.
    על כן מוטלת עלינו החובה להזדרז בלימוד הזוהר הקדוש, כי עם ישראל זקוק לישועות גדולות, וכשנדבק בספר הזוהר נמתיק כל חבלי משיח.
    נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים גֹּדֶל מַעֲלַת אֲמִירַת תִּקּוּנֵי זֹהַר אֲשֶׁר הִיא מְזַכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ וּבִפְרָט בִּימֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל, וּמוּבָא בְּהַקְדָּמַת כִּסֵּא מֶלֶךְ: שֶׁאֲמִירַת הַתִּקּוּנִים גְּרֵידָא אֲפִלּוּ בְּלִי הֲבָנָה הוּא תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ גָּדוֹל, וּכְעֵין זֶה מוּבָא בְּסִפְרֵי תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב… וִישׁוֹטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדַּעַת בָּעוֹלָם, וְזֶה יְקָרֵב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל. לִלְמֹד בְּחִבּוּר זֶה בְּלֵב שָׁלֵם וּבְחֵשֶׁק רַב כִּי הוּא מְטַהֵר הַגּוּף וּמְקַדֵּשׁ הַנְּשָׁמָה לְכָל הַלּוֹמְדוֹ בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אֲפִלּוּ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בְּאֵין מֵבִין פֵּרוּשׁ אֲמָרָיו וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה עַד שֶׁרוּחַ הַשֵּׁם יְדַבֵּר בּוֹ לְהָבִין כַּוָּנַת הָרַשְׁבִּ"י בְּאִמְרֵי קָדוֹשׁ וּבוֹ יִזְכֶּה לִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה,
    וְיַרְבֶּה בְּיָמִים אֵלּוּ יְמֵי אֱלוּל, בִּצְדָקָה וּבְלִמּוּד זֹהַר וְתִקּוּנִים וּתְהִלִּים.
    אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה נְהִיגֵי לוֹמַר בְּכָל יוֹם מֵאוֹתָם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים אֵיזֶה דַּפִּים מִסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, וּמְכַוְּנִים לִגְמֹר כָּל הַסֵּפֶר עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, מִכָּל מָקוֹם הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים מְסֻגָּל מְאֹד לַנְּשָׁמָה.
    לִמּוּד בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ מְטַהֵר הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה, וּסְגֻלָּתוֹ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
    שכמעט כל יהודי וגם גוי מרגיש שאנחנו תושבי כדור הארץ בבעיה קשה ביותר, חלק גדול מהם לא מבינים למה בדיוק הם מרגישים כך כי הם יודעים שהעולם משתנה, והשינוי הזה נותן לכולם הרגשה של חוסר בטחון ופחד לא קטן, הטבע משתנה הממשלות נשתנו, הבן אדם הרגיל ברחוב משתנה, בכל זאת לא יודעים עד כמה?
    יש מעטים היודעים בדיוק מה הקדוש ברוך הוא מצפה מהם, ומה ההיסטוריה של העולם הם מבינים יותר מה שעומד להיות, ומכינים את עצמם כראוי.
    במסכת ברכות (ו.) מובא שבתפילין קיימת עדות הדדית שלנו על הקב"ה ושל הקב"ה עלינו, וזה רק אם התפילין כשרות.
    האם יש לכם תפילין ומזוזות כשרות?
    האם הקלף הוא עם הכשר טוב?
    או שבא מערבים מיריחו?
    האם אוכלים בכלל כשר?
    האם בדקו שהבשר שאנו אוכלים אם באים מעזה ומיריחו?
    מה מועלת התשובה והחרטה אם אין לנו תפילין ומזוזות ואין לנו כשרות וצניעות!
    ומי מדבר כמה בכיות צריך אדם לבכות על מה שהערב רב הטעו אותנו עד היום הזה?
    כמה עברנו בדור הזה נגד רצונו של הקדוש ברוך הוא?
    איזה עול מלכות שמים אנחנו מקבלים אם מעולם לא הנחנו תפילין כשרים!
    כמו כן אחרי 120 שנה ישאלו אותי שלום יהודה האם ידעת שכלל ישראל אוכלים נבילות וטריפות חלב ודם?
    האם ידעת שרוב התפילין ומזוזות פסולות?
    מה עשית בשביל זה?
    לכן אנחנו מזהירים את כל יהודי ויהודי בכל העולם כולו,
    דעו לכם כי אין לכם על מי לסמוך על הכשרות לא בארצות הברית ולא בלונדון כמעט כל בשר בהמה נבילות וטריפות, לא שאני לבד אומר את זה?
    יש לי בערך 70 מכתבים מכל גדולי ישראל שכותבים וחותמים על השחיטה בלונדון ובארצות הברית ובכל יוראפ כמעט שכל השחיטות נבילה וטריפה,
    ובארץ ישראל רח"ל שכאן הכל יותר גרוע מארצות הברית זה מה שראיתי בעיני,
    אני מוכן לעזור לכל רב המכשיר בחינם, לגלות לו וללמוד אותו מה שהולך, ואיך לתקן שכמעט כל הרבנים תינוקות שנשבו, ואינם יודעים בין ימינם ושמאלם, או שיודעים ואין להם ברירה, ואינם יכולים לתקן שהם משוחדים, או שמפחדים משותפם של עמלק, כי השטן הוא הבעל הבית על השחיטה,
    הזמן קצר ביותר, הגיע כבר הזמן של הגאולה, ודעו לכם, יש רק כמה שחיטות קטנות שהם כשרות, ויש רק מועט אנשים שיודעים ומדקדקים,
    ואלו שרוצים וממשיכים להיות בין הרשעים שאוכלים שקץ ועכבר, שיאכלו לכל הפחות לתיאבון, ולא יהיו מזידים,
    אבל מה יעזור לכם הבונקרים, אם הבונקרים האלו יכולים להיות הקבר שלכם, רח"ל, ומי שבאמת רוצה להגיע לגאולה השלמה ולקבל פני משיח צדקינו, יש רק עצה אחת עשו תשובה,
    אבל איך יכולים לעשות תשובה?
    יש לכם רק עצה אחת להיפרש מכל רבני הערב רב, ולהיות דבוקים בתורת הרשב"י, אז תוכלו להינצל בתיבת נח של הרשב"י, זה הזוהר הקדוש,
    כשנלחמתי נגד הרבנים ראשי הערב רב, שהאכילו נבילות וטריפות חלב ודם, ובגללם נתמלאו הבתי חיים בצעירים וצעירות,
    וכמו שהיה הסיפור עם המגלה עמוקות זי"ע,
    ואלו הרבנים הנותנים הכשרים וסומכים עליהם תמימים ומאכילים נבילות וטריפות חלב ודם וגורמים לאסונות,
    ואחר כך אומרים ומספידים את הנפטר אותם הרבנים, וצועקים בהספד, שנפטר זה ואסון זה כביכול בא בעוון הצניעות,
    בעון פלוני ופלוני,
    אך האמת הוא שעמך כולם צדיקים תמימים וטהורים, רק הערב רב מכשילים אותם, ומונעים מהם לעשות תשובה,
    ואותה הרב הצועק ובוכה, הוא השוחט הוא המלאך המוות, הוא המקטרג ואין קטיגור נעשה סניגור.
    עד כאן העתקנו מהדרשה
    זה שייך להלן כשנשמע
    כְּמוֹ כֵן יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שָׁלוֹם יְהוּדָה! הַאִם יָדַעְתָּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם?
    אָשִׁיב כֵּן,
    יִשְׁאֲלוּ וּמַה עָשִׂיתָ לָזֶה?
    אָשִׁיב, הִדְפַּסְתִּי מִילְיוֹנֵי סְפָרִים עַל הַזוֹהַ"ק, וְאָמַרְתִּי בַּדְּרָשׁוֹת אֶת הָאֱמֶת שֶׁכָּל הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שֶׁלֹּא אוֹמְרִים לַקָּהָל שֶׁלָּהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם רָאשֵׁי הָעֶרֶב רַב, [כָּל זֶה כָּתוּב בְּזוֹהַ"ק 172 פְּעָמִים – וְגַם מוּבָאִים בְּ140 סִפְרֵי תַּלְמִידֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע – סַךְ הַכֹּל 310 מַרְאֵי מְקוֹמוֹת, וְהִדְפַּסְתִּי הַכֹּל בְּ17 סְפָרִים וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה], וְהֵם אֲשֵׁמִים עַל כָּל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁמַּגִּיעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ.
    זֶהוּ הָאֱמֶת הַיְּחִידִי שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה