ביה”ד הרבני ליועץ: יש נסיון להטות משפט, פתח בחקירה פלילית בפרשת ה’גביר המעגן’

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב פרסם החלטה חריפה בפרשת ‘הגביר המעגן’, והנחה את הנהלת בתי הדין לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט,  כדי שיבחן פתיחת חקירה פלילית נוכח עבירות על חוק העונשין בשל פגיעה בסדרי השלטון, זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט.

בהחלטה ציינו אב בית הדין הרב שלמה שטסמן והדיינים הרב אייל יוסף והרב עידו שחר, כי מדובר באחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שעמן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים. הפרשה נחשפה לראשונה בחרדים 10. 

מדובר בבני זוג חרדים שנישאו לפני 19 שנה והתגוררו בארצות הברית  – שם נולדו להם שני ילדים. לפני כעשור הגיעו בני הזוג וילדיהם לביקור בישראל. במהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבגינו נשארה נכה ומוגבלת.

בתגובה – ובאכזריות רבה – נטש אותה הבעל ומאז הוא מעגן אותה עד היום.

מחקירה של אגף העגונות בבתי הדין הרבניים עולה, כי אביו של הבעל המעגן, איש עסקים עשיר הידוע כתורם גדול מהמגזר החסידי, הוא העומד מאחורי העיגון.

בהחלטה קבע בית הדין כי הגביר הוא מעגנה האמיתי של כלתו, וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית וחסרת הפשר של בנו לקיים פסק דין אשר חייב לשחררה בגט.

בית הדין הוציא נגד האב צו עיכוב יציאה מן הארץ והטיל מאסר על האב למשך שלושים יום. האב ערער לבית הדין הרבני הגדול שדחה את הערעור תוך חיובו בהוצאות, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה, והחזיר את הדיון לבית הדין האזורי.

בהמשך עתרה המשפחה לבג”ץ, שקבע כי הסנקציות חוקיות, אך החזיר את הדיון לבחינה מחודשת לבית הדין הרבני.

לפי בית הדין, למרות שמדובר בערכאה משפטית, שכרה המשפחה משרד לניהול משברים בעלות מוערכת של עשרות אלפי דולרים, במטרה להשחיר את פני בית הדין ולנסות ליצור דעת קהל עוינת, לפחות בציבור החרדי והדתי, ולחץ על בית הדין.

בית הדין טוען עוד, כי המשפחה יצרה קשר עם הרב יצחק דוד גרוסמן, יזמה פגישה שלו עם הבעל המעגן בניסיון כביכול להשפיע עליו לתת גט, ומשנכשל הביאה אותו כעד בעניין.

במקביל – כן טוען בית הדין –  ניסתה המשפחה להפעיל לחצים באמצעות פוליטיקאים ובני משפחה באופן חסר תקדים ואסור על פי כל חוק.

בעקבות כך נכתב בהחלטה: “בית הדין מצא לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים להמציא החלטה זו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עברות לכאורה על פי פרק ט’ לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט”.