מומחה לדיני בחירות מסביר בחרדים 10: למה תימשך הספירה של הקולות

המועמדים לראשות ההסתדרות, היו”ר המכהן אבי ניסנקורן וח”כ שלי יחימוביץ, הגיעו הבוקר (חמישי) לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לדיון על ספירת הקולות בבחירות, לאחר שזו הופסקה אמש בצו בית משפט בשל חשש להונאת בחירות.

במהלך הדיון, נזף השופט איתן אורנשטיין בעורך הדין של יחימוביץ’, בגלל עיתוי הגשת העתירה.

בתום הדיון השופט  הורה להמשיך לספור את הקולות.

הבוקר, עוד בטרם החל הדיון, שוחח חרדים10 עם  עו”ד אורי הברמן, ממשרד שרקון בן-עמי אשר ושות’, מומחה לדיני בחירות ומשפט מנהלי על הדרמה.

• אמנם לא נטלת חלק בבחירות הללו, אבל בכל אופן רצינו להבין – אתמול בלילה, בשעה יחסית מאוחרת, נשיא ביהמ”ש המחוזי, השופט מוציא צו דרמטי מבחינת ההסתדרות, ספירת הקלפיות נעצרת בגלל תלונות של אנשי ‘הבית החברתי’ בראשות ח”כ יחימוביץ’. הם טוענים לזיופים, פסילת קלפיות, מכוונת כמובן, וכתוצאה מכך ביקשו לעצור את הספירה, לפסול את הבחירות  הרצון שלהם הוא כמובן לקיים בחירות חוזרות. מה דעתך?

“בכדי לקיים בחירות חוזרות חייבת קודם כל להיות תוצאה של הבחירות שלכאורה פסולות. ללא תוצאה, לא ניתן לדעת האם יש צורך לקיום בחירות, ובאילו קלפיות לקיים אותם. ניתן לקיים בחירות רק בקלפיות מסוימות.

לצורך הדוגמה: נניח שיש בעיה ב-50 קלפיות, יכול להיות שהפער בתוצאה הוא כל כך גדול ש-50 הקלפיות האלו אין בכוחן להשפיע על תוצאת הבחירות. ובלא תוצאה, לא תוכל לקבוע כיצד לתקן את הליקוי – לעשות בחירות נקודתיות או חוזרות.

כעת, זה קצת יותר מורכב כשמדובר בהסתדרות, כי המצביעים הצביעו בשלושה פתקים – 1. ליושב הראש 2. למועצה 3. פתק שלישי לנשים בלבד – לנעמ”ת. בחירות חוזרות, למה? יכול להיות שהפערים ביו”ר גדולים, ואז לא צריך לקיים בחירות בקשר ליו”ר, אבל כן יהיה צורך לקיים בחירות חוזרות לגבי נעמ”ת.

יכול להיות שהליקויים ניתנים לתיקון או להצלה – נחזור רגע לדוגמה של קלפי שנפרצה. היא אמנם נפרצה, אבל היא כבר נספרה והתוצאות קיימות כבר במאגר. אז אולי בכלל אין צורך, למרות הליקוי החמור של פריצת הקלפי, לערוך בחירות חוזרות לגביה.

לכן, עד שאין תוצאות ברורות אי אפשר להחליט מה עושים. וממילא, שאין טעם לעצור את הליך הספירה.

• אז אולי, בעצם, הטענה שהשופט משתמש בה היא טענה צודקת – כדי למנוע בעיה שייגרם נזק בלתי הפיך, לכן עוצרים את הספירה הזו. אולי נכון היה לעצור, להתבונן, לראות, הרי לא מדובר בזיוף אחד או שניים.

“התפיסה שלא מערערים על בחירות עד שיש תוצאה, גם מקורה בחוק, שמתייחס כמובן לבחירות במדינה או ברשויות המקומיות, אבל העקרון הזה נכון גם לבחירות להסתדרות. וגם, יש פסיקה של בית המשפט העליון בנושא הזה, בקשר לבחירות בנצרת, שם בית המשפט המחוזי הורה לא לפרסם את התוצאות והעליון הפך את התוצאה ואמר: רק כשיש תוצאות יש על מה לערער.

ושוב, מבלי להתייחס לנקודות הקונקרטיות שאני לא מכיר אותן – אין נזק מספירת קולות – להיפך. אני מבין ששופט לעיתים מקבל חומר באמצע הלילה, שומע רק צד אחד, אז יכולה להינתן החלטה כזו. אבל אני מניח שהיום במהלך הדיון כשישמע את שני הצדדים יורה על המשך הספירה. ואחרי שיתבררו הליקויים והחומרה שלהם והיכולת שלהם להשפיע על תוצאת הבחירות יוגש ערעור, כמו שצריך, ואז יוכלו לראות האם יש מקום לעשות בחירות חוזרות והאם יש צורך בבחירות חוזרות.

• בעצם, אתה טוען שיחימוביץ’ שהלכה וערערה וביקשה לעצור את הספירה עשתה את זה מתוך שיקולים שלה, כמובן, הרצון שלה כי התוצאה מבחינתה זה הפסד, אבל השופט לא היה צריך להיענות לבקשה הזו, למעט זה שזה היה בשעת לילה מאוחרת ולא שמע את שני הצדדים ואמר, יאללה נעצור את זה עד מחר בצהריים.

“שוב, אני לא יודע מה הטעמים שבגינם בחרה יחימוביץ’ להגיש את הבקשה, אבל לפי דיני הבחירות לא עוצרים ספירה”.

• גם אם טוענים אנשיה שיש למעלה מ-700 ‘קלפיות מגורים’, והיא טוענת שלטענתה 500 מהם מזויפים או נעשו שם מעשים שגובלים בפלילים. השאלה היא אם אתה חושב שבכמות כה גדולה יש מקום להתערבות לפני קבלת התוצאות.

“לא, בהחלט שאין סיבה להתערבות לפני התוצאות, כי קודם כל צריך לברר את הטענות מאד מאד לעומק. ניתן דוגמה: בבית שמש היו טענות לזיופים, המשטרה חקרה, גילתה שהייתה שם באמת תעשיית זיוף, ולאור התוצאות המאד מאד קרובות נערכו בחירות לגמרי, מהתחלה.

אבל שוב, הייתה תתוצאה, ואחרי קבלת התוצאה, בדקו האם יש צורך לערוך בחירות חדשות או חוזרות. הרבה פעמים, ואנחנו מכירים את זה מעולם הבחירות, באות טענות, וכשאתה בוחן את הטענות אתה מגלה שאין בהן ממש.

למשל: הטענה שהושלכו פתקים לזבל. ואז אתה מגלה שהזבל זה לא זבל אלא שקית שחורה שנועדה לשינוע פתקים והפתקים הגיעו ליעדן ובטענה אין מאחוריה כלום, אפילו לא פגם. לכן, הדברים האלו טעונים בירור, והבירור לוקח זמן, אבל כל זה – אחרי שיש תוצאה”.

• כשאתה מסתכל על אופן הגשת העתירה, שהוגשה בשעה כזו ובמצב כזה כשעדיין יש תוצאות, אתה יודע להסביר איך זה שאדם מגיש עתירה כשעדיין לא סיימו את ספירת קלפיות המגורים וכבר הולכים ומגישים תלונה – זה נראה לך הגיוני או שיש למישהו בעיה להשלים עם ההפסד? ואני לא מדבר על הבחירות האלו ספציפית כי אתה לא מצוי בסוד העניינים?

מחייך. “זו שאלה שקשה לי להשיב עליה בגלל שהיא לא משפטית. אני באמת לא יודע מה השיקולים בהגשת עתירה כבר בשלב הזה”.

• אתה לא רואה פה איזה משהו משפטי שיכול להביא להפסקת ספירת קולות כבר באמצע ההליך.

“לא, שוב, כמעט בכל בחירות מקומיות, או לפחות פעמים רבות, עולים חשדות לזיופים או לאי סדרים ומעודדים אנשים לפנות לבתי המשפט – ולכן ניתנה החלטה תקדימית של השופט פוגלמן בקשר לבחירות בנצרת – שכל הטענות מקומן להיבדק אחרי שיש תוצאות. 1. בגלל שהליקויים לעיתים מתבררים כלא-ליקויים 2. בגלל שהתוצאות לעיתים כל כך רחוקות שאין בליקויים כדי להשפיע.

אתן עוד דוגמה: בבת-ים, שם בית המשפט הורה לבטל את הבחירות וזה הליך שבו היינו צד – בית המשפט העליון הורה על ביטול הפסיקה של המחוזי כך שהבחירות יעמדו בתוקפן. הנושא התברר בבית המשפט המחוזי (בלי העליון) במשך כשנה! ואלו באמת טענות שדורשות ליבון ובדיקה. ולא ניתן תוך שעות, גם לא בתוך ימים, להשלים בדיקה כל כך מורכבת.

• את כל מה שאתה טוען לי, אם הבנתי אותך נכון, השופט אורנשטיין נשיא המחוזי שהוציא את צו המניעה שלו – האם זה נוגד למעשה את פסיקת בית המשפט העליון, או שזה משהו שאפשר לחיות איתו?

“לכאורה זה סותר, יתכן שזה קרה בשל דוחק הזמן, או כי שמע רק צד אחד – והיום הוא ישנה את זה. ויתכן שדברים שרואים מפה לא רואים משם – יתכן שהיו לו תובנות שאני לא ער להן. בסופו של דבר ההחלטה לא נומקה, כדרכן של החלטות ביניים שאינן מנומקות אלא רק בקצרה. בכל מקרה השופט אורנשטיין, שופט מכובד ומנוסה, יידרש היום לנושא שוב, ואני מניח שהוא ישנה את החלטתו”.