“החוקרים משכו הראש לאחור, ירקו וקיללו”: הקטינים מיפיע מתלוננים

במשטרה ובשב”כ עצרו בשבוע שעבר קטינים בני 15, החשודים בהצתת כלי רכב של ערבים בכפר יפיע בתגובה לפיגוע הרצחני במתחם ‘שרונה’ בתל אביב, בו נרצחו ארבעה יהודים הי”ד ונפצעו נוספים.

על פי הודעת השב”כ והמשטרה, השניים הודו במעשה, אולם לאחר שהוסר איסור המפגש בינם לבין עורכי דינם, מתברר שהחקירה נוהלה באגרסיביות, תוך שימוש באלימות, מניעת שינה ואיומים.

השניים סיפרו לעורכי הדין אלעד אלימלך ועדי קידר שהגיעו לבקרם מטעם ארגון חוננו, על צורת החקירה הקשה, אשר לכאורה בוצעו בה עבירות על החוק בכלל ועל חוק הנוער בפרט. לדברי עורכי הדין, ובית המשפט יצטרך לבחון משום כך את קבילות הודאות הנערים.

אחד הקטינים תיאר בפני עורכי הדין: “חוקר תפס לי את הראש והרים אותו כלפי מעלה”, כאשר הופעלה כלפיו גם אלימות מילולית שכללה קללות קשות והטחת אמירות שהוא “מחבל” והוא “הולך לראות מה זו חקירת שב”כ אמיתית”.

בנוסף נמנעה שינה מהנער בלילות הראשונים של המעצר, עד שהודה במיוחס לו, והחקירה בה מסר הודאה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, בניגוד לחוק הנוער.

הקטין השני תיאר גם הוא התנהלות דומה, שכללה דיבור גס ובוטה כלפיו וכלפי בני משפחתו מפי החוקרים. החוקרים שיקרו לנער והודיעו לו כי סגרו את הישיבה בה הוא לומד, בגלל שנעצר, ואם לא יודה הישיבה לא תחזור לתפקד.

בנוסף תיאר הקטין כי החוקרים “מתחו את ראשו לאחור”, וכי אחד החוקרים ירק עליו. בנוסף החוקרים צרחו באוזניו בזמן החקירה.

הנער שנחקר שעות ארוכות מדי יום עד שהודה, אף תיאר כי החוקרים התנו מתן אפשרות לתפילה ותנאים בסיסיים בהודאה במעשה, ואמרו לו כי אם לא ישתף פעולה בחקירה לא יקבל אוכל ואפשרות לאכול ולהתפלל.

בעקבות הדברים שלח עו”ד עדי קידר מארגון חוננו מכתב תלונה חריף ליחידה לפשיעה לאומנית בימ”ר ש”י, המנהלת את החקירה, ובה דרש כי הקטינים יבדקו בידי רופא ופסיכיאטר, שכן אחד הנערים אף סובל כתוצאה מהחקירות הקשות מנדודי שינה.

אירוע חמור נוסף מתואר בתלונה נפרדת: לאחר שכבר הותר המפגש עם עורכי הדין, ביקש אחד הקטינים למסור בחקירתו את תלונותיו על יחס משפיל, אלימות ומניעת שינה אשר גרמו לו להודות.

על פי התלונה שהגיש עו”ד קידר, לאחר שמסר את הדברים, הודיע לו חוקר מימ”ר ש”י שחקר אותו כי במידה והוא רוצה שדבריו ירשמו, הרי שהוא יחזיר אותו לחקירה במתקן השב”כ בידי חוקרי השב”כ.

הקטין, שחשש לחזור שוב למתקן השב”כ, ביקש מהחוקר שימחק את הדברים ולא יתעד את תלונותיו, וכך אכן נעשה.

“לתדהמתי, לדבריו של מרשי החוקר אכן מחק את הדברים”, כתב עו”ד קידר, “אולם אני סמוך ובטוח כי החוקר לא נקט בדרך זו שכן החובה לתעד את כל ההתרחשויות בחדרי חקירות ברורה מאליה ויש לתעד ולתאר כל התרחשות באשר היא”.