מדוע אתם חושבים שאתם יודעים מה גרם לטרגדיה של אסתי וינשטיין

השאלה שחוזרת על עצמה בעוצמה השבוע הזה בתוך סערת אסתי ויינשטיין , אינה מי אשם ומה אשם. אין פה כתב אשמה ולא כתב שליטה • השאלה היא היכן נמצאת האחריות? מי מופקד על הדיבר החמישי? מי אחראי בתוך המשפחה לשלום ולשלווה?
מירי שניאורסון
כ"ה סיון התשע"ו / 01.07.2016 12:07
מירי שניאורסון

לא השתתפתי באף אחת מהלוויות של אסתי ווינשטיין ע"ה, אבל ליוויתי אותה בליבי בדרכה האחרונה. חשבתי על האישה שהייתה שם, ואנחנו לא יודעים עליה באמת דבר וחצי דבר.

מה שחשוב לי להגיד בלהט הרוחות של השבוע האחרון הוא דבר שלא תשמעו משום מנהיג, משום עיתונאי ואפילו לא מאיש תקשורת - וזאת עובדה אחת: אנחנו לא באמת יודעים!

סיפורה של אסתי וינשטיין הוא סיפור אישי טראגי, וכל צד ג׳ שיבוא וישמיע דעתו עליו יעשה עוול למנוחה, לבנותיה, למשפחתה, לחסידות שממנה באה, ובעיקר לנו כעם היהודי, ששאיפתו העיקרית, מאז סיפור קורח ועדתו (שקורה השבוע בתזמון מושלם) היא לבטל את המחלוקת ולחיות באחדות.

בסיפור הזה אין צודקים וצדיקים, אין אשמים או רשעים, אין גם שולטים ונשלטים. זהו אולי סיפור של מערכות יחסים, אולי של בעיה אישית, אולי של בחירה ואין ברירה, אבל בשום אופן לא סיפור של חרדים וחילונים, כפי שהתקשורת וגורמים שונים הרשתות החברתיות עמלו לטפח.

לכבד את ההורים

לפני הכל אציג את הדיבר החמישי בעשרת הדברות: ״כבד את אביך ואת אימך…״

התורה אומרת לנו כי עלינו לכבד את בורא העולם. כיבוד ההורים חשוב, אם כן, בדיוק כמו כיבוד הא-ל עצמו.

בסופו של דבר, עד כמה שלא נרכוש כבוד להורינו, לעולם לא נוכל לגמול להם על הדבר הכי גדול שהם עשו עבורנו: הביאו אותנו לעולם הזה. אך זו לא הסיבה היחידה לכבד אותם; זו גם מצווה, וזו כשלעצמה כבר סיבה מספקת.

מה כוללת המצווה? כבוד אקטיבי והימנעות מביצוע דברים לא מכבדים.

החיוב לכבד את הורינו חל גם כאשר ההורים לוקים נפשית. אם אי אפשר לעזור להם באופן אישי, על הילדים לשכור עזרה או להעביר אותם למוסד שיטפל בהם היטב.

גרסא דינקותא

נזכרתי השבוע ב'גרסא דינקותא', סרטה התיעודי והמרגש של נועה רוט. חוויתי בו תהליך אינטימי שנע בין שני העולמות, העולם החרדי בו נולדה הבמאית, והעולם החילוני, אליו היא משתייכת היום.

רוט, בתה החמישית (מתוך תשעה ילדים) של הסופרת יהודית רותם, יוצאת למסע נועז בניסיון לאחות בין קרעי העבר להווה.

האירוע שחולל סערה גדולה בבני ברק של שנות ה-80 היה כמובן צובר תאוצה תקשורתית פי כמה, לו היה מתרחש עכשיו: יהודית החליטה להתגרש מבעלה ולעזוב את אורח חייה החרדי-ליטאי, ארזה את בנותיה וחפציה באחת ועברה למקום אחר.

בסרט מתעמתת נועה עם אמה על השינוי שבחרה בו בשביל בנותיה, בלי לשאול לדעתן, ואומרת לה: ״אהבתי את הילדות הבטוחה שלי כילדת בית יעקב״ – וממשיכה: ״אילולא זה אולי הייתי היום חרדית נשואה ואמא ל…״

השאלה שחוזרת על עצמה בעוצמה השבוע הזה בתוך סערת אסתי ויינשטיין, אינה מי אשם ומה אשם. אין פה כתב אשמה ולא כתב שליטה. השאלה היא היכן נמצאת האחריות? מי מופקד הדיבר החמישי? מי אחראי בתוך המשפחה על השלום והשלווה? מי מאיתנו יכולה למנוע את המחלוקת הבאה שתגיע חלילה לאובדן החיים או גרוע מזה לאיבוד השפיות.

מי שמנו לשפוט ולדעת? מי שמנו להקים או להרוס קהילות שלמות על סמך דעה כזאת או אחרת?

התקשורת סימנה את המטרה, מגזימה ומנפחת לכל צד כשמטרת המשנה היא כוח ורייטינג!

 כשלא יודעים

יש פה אחריות אישית של כל אחת מאיתנו, וכל אחד משלם את המחיר שלו עם עצמו מול בורא עולם.

אז מה עושים כשלא יודעים?

פתגם חסידי אומר: חושך לא מסלקים במקלות. זיק קטן של אור יש בכוחו לסלק חושך גדול, ויש בו יתרון ושליטה על החושך.

כתוב בספר התניא: "מעט אור גשמי דוחה הרבה מן החושך – שנדחה ממנו מאליו". אור הנר הוא בלי גבול. אפשר להדליק מנר אחד קטן, בפעולת שרשרת, את כל הנרות בעולם – ולא יחסר אורו – אלא יתעצם ויגדל גם מאורם.

אז רק להדליק, ולהזרים אור בלי הגבלה, ובלי גבול..

• מירי שניאורסון היא מרצה ואשת תקשורת. אתר הבית: הבחירה שלי

הדפס כתבה

16 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    השאלות של הזב' שניאורסון וטרגדיות במשפ2 חרדיות
    01/07/2016 14:42
    משה
  1. השאלות מצוינות הבעיה שהן מופנות תמיד לכיוון מסויים, האם היא או הוגי דעות אחרים הפנו אי פעם שאלות מהסוג הזה למורוניהם? לבאבות? לרביים? לראשי הישיבות? לרבנים שיודעים את התכניות השמימיות? נשמח לקבל תשובה ענינית לא מוסער לא יר'ש לא הפחדות.

  2. לפי דיני כיבוד אב ואם
    01/07/2016 16:53
    טעות מרה
  3. אדם שנהיה מומר, ועושה עבירות להכעיס, או אדם כמו אחד שנטש בפומבי, מוציא ספר על הרס הדת,דינו כמומר.
    חיוב כיבוד אב ואם חל גם על אדם שלא שומר שבת, אך כל עוד איננו מומר. מה גם, שרגש יש לכל אדם, ואם בת בגיל. 9, שננטשה בידי אמה, שהתאהבה בדרך אחרת, ולא עניין אותה הפצועים שבדרך, הרי שאמא שנתנה כל חייה למען ילדיה, פגעה ברגע אחד בכל מה שנתנה להם בעבר, כך שרגש זה עניין אינדבידואלי. ואם הבת לא מרגישה צורך לכבד הורה נוטש, בפרט כשאין לה חיוב הלכתי, זוהי זכותה וצדק..

    • אחד   03/07/2016 11:35

      וחוסר אנושיות, שאינם מאפיינים יהודים שסימניהם רחמנות ,ביישנות וגמילות חסד ,מי אתה בכלל ומי שמך בכלל לשפוט אדם מיוסר בנפשו כל כך כמו המנוחה ? תתביש. אחד כמוך היה מתפקר ומשתמד כבר מזמן עם מנת יסורים הרבה יותר קטנה ממנה ,ההגדרות ההילכתיות שלך לא שייכות בכלל לגבי מקרים שכאלו .אדם שהתאבד מתוך צער לא נקרא אחד שריבד עצמו לדעת, אלא מחוסר דעת, מה שאסתי עשה נבע מתוך סוג של טירוף הדעת,סערת נפש, מצוקה נוראית, בהרבה מאוד מובנים היא בכלל לא שפיטה בשמיים..אסתי היתה אדם הרבה יותר יפה, עמוק ,הומני, רוחני ומאמין ממך.

    • אני   03/07/2016 14:40

      אסתי היא היא הקורבן היחיד פה ,היא הפצועה פה. היא היתה כמעט אנוסה בנפשה לעזוב הכל, מי אתה בכלל שתישפוט אדם בעת צער ויגונו וטירוף דעתו ? מידת האכזריות לא מצויה בזרע ישראל, אז תיבדוק את אילן יחוסך .היא היתה סוג של אנוסה מטירוף הדעת, ומקריאת סיפרה ניכר שהיא לא איבדה את אמונתה בבורא ובתורה ולו לרגע.היא עזבה אך ורק בגלל הבעל שלה שממש דחף אותה בידיים לכל הזוועות שהתחוללו בגופה ובנפשה וברוחניותה.אם יש פה חוטא ומחטיא בלפני עיוור לא תיתן מיכשול וכו ,זה ממש לא היא .אנשים כמותך משתמשים באופן שגוי, אכזרי ,יבש, צר ומטופש לחלוטין בהגדרות הילכתיות מאוד מכלילות ושרלונטיות אך ורק בנסיבות מאוד מיוחדות לגופו של מקרה ושלא א שייכות בהרבה מאוד מקרים פרטיים

  4. לכל המאשימים .
    01/07/2016 20:56
    יואל
  5. לכל המאשימים אותה או את ילדיה את החרדים את גור או בעלה לשעבר. אחרי קריאת ספרה שנכתב בדם .מדובר בנפש אשר התייסרה ביסורים נוראים ואין סופים כבר משחר נעוריה והתגבר במשך הזמן ביתר שאת .ולא מוצא אסתי מנוח לנפשה.צעקה הנערה ואין מושיע לה.באשר לבעלה אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו מה גם שלא שמענו את הצד שלו. ילדיה אשר לא יודעו מה התחולל בחיים שלה אשר הגיעו לתהום ואבדון יאוש ושאול .כמו שהיא כתבה.אשר כל זה אילצו אותה להגיע לאן שהיא הגיע .איך אנו יכולים להאשים? את החרדים?? לפי סקרים חילונים רמת האושר אצל החרדים גבוה בהרבה מן החילונים ולהפך כמות המתאבדים.כך שכל סיפור הוא לגופו של ענין. למסקנה מדובר בסיפור לא פשוט. אנו מאמינים שלכל אחד ואחת יש בחירה וממנה נפשך אם הייתה לה בחירה שקולה במעשה . בטוח שהיא כיפרה על הכל אחרי כל היסורים אשר הגיעו עד לב השמיים .ואם לא .ואין היא אשימה. אזי בוודאי אין אנו מבינים דרכי השם יתברך כי צדיק וישר הוא ומי יודע חשבונות צור העולמים.

    ת .נ. צ. ב. ה

  6. הסיפור של אסתי ע
    03/07/2016 01:35
    למען הנשים
  7. קראתי את ספרה.
    ואי אפשר להשאר אדישים.
    זהו כלל אינו סיפור של "חזרה בשאלה" אלא אשה, שהושפלה עד עפר. נרמסה בידי קלגס אכזר ורע לב בדמות בן זוג. אותו בן זוג שבתחילת הנישואין לא קרה לה בשמה ומנע ממנה חום רגש ואהבה בחסות התקונעס, ואח"כ לאט לאט יצאה ממנו המפלצת האמיתית, גבר שוביניסט ומתעלל.
    אסתי כנראה מפחד, מאימה, מחוסר מודעות ומתחושת יאוש הלכה אחרי אותו ה"בעל", לאבדון.
    וכנשים חרדיות אנחנו מחויבות לשאול, איפה אנחנו כחברה? כמה נשים כאלו יש בקרבנו שסובלות סבל מבעלים אכזריים.
    ואיפה יש מערך של תמיכה בנשים כאלו?
    לצערי אני מכירה עוד "אסתי" במגזר. ורבות מהן מיואשות מחייהן ונשארות למען הילדים, השידוכים וה"מה יגידו" וגם משום שאין להן ברירה אחרת. וכשהן סוף סוף אוזרות אומץ ופונות לעזרה הן נתקלות בחומה בצורה, אם מצד הרבנים שמורים להן לשוב ולשמור על "שלום הבית" ואם מצד המשפחות שחוששות מפירוק בית במגזר.
    התקשורת עטה על המקרה כמוצא שלל רב. וזה לא מפתיע.
    אבל הסיפור האמיתי הוא אחר לגמרי.

    • מיכל   03/07/2016 13:22

      לא משנה כמה זוועות ודיכוי הם עוברים, תמיד הם מתחמקים. שום חשבון נפש, שום הסתכלות עצמית.

    • אליהו   03/07/2016 17:55

      בספר לא נאמר מילה על התעללות בעלה, להיפך היא כותבת (בהיותה בביה"ח הפסכיאטרי) כי הוא המעריץ והמכבד הכי גדול שלה !!!

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   04/07/2016 01:15

        הוא הנתנכר לה ביחסים האישים כמה שנים והיא היתה אומללה רגשית בשל כך ,החטיא אותה עם מסאזיסטים.. בחמורות שבחמורות,ואז המציא לה פתאום שהם אסורים זה על זה כדי שתחטא ביתר חופשיות מעתה …וגמר אותה והתעלל בה נפשית ורגשית בכך שהם פתאום אסורים ,אתה יודע מה זה לאישה דבר שכזה ? וכל זה אחרי שהוא בידיו ממש גרם לה להיות אסורה עליו והוא עליה …. ועוד לפני כן הוא כפה עליה להיות שיפחה לתאוותיו יום אחר יום במשך שנים היא כותבת זאת מפורשות …ואז גרם לה לרצות לברוח כי לא נשאר לה כלום ופשוט טירלל אותה לחלוטין היא נשארה עם תחושת אשמה בושה והשפלה מכל הבחינות .

    • עדי   05/07/2016 18:39

      היא ממש לא הושפלה. הוא לא כפה עליה דבר. הכל היא עשתה מבחירה ומתוך היצרים והתשוקות הבלתי נגמרות שלה
      קראתי את הספר והבנתי שמדובר באשה בעלת פיצול עולמות שלא יכלה לשאת את עוצמת דחפיה ותשוקותיה
      בכל מקרה – יהי זכרה ברוך

  8. היא סיפרה לנו
    03/07/2016 10:32
    שמוליק
  9. היא השאירה אחריה ספר, ובו פירוט מה שגרם לניסיון ההתאבדות הראשון שלה, ואח"כ כתבה שכתיבת הספר עוררה מחדש את הפצעים בצורה שהיא לא יכלה לשאת.

  10. מירי - מה פירוש אין
    03/07/2016 11:45
    אחד
  11. אנו באמת יודעים מה היה שם ? ברור שאנו לא יודעים הכל, אבל מקריאת סיפרה של אסתי אנו יודעים די הרבה. עצם זה שבעלה לשעבר שותק אומר הכל..יש לו סיבות נפלאות לשתוק.מבט בפניה של אסתי לעומת פניהם של שאר בני המשפחה מגלה שהיא היתה אדם הרבה יותר עדין, רגיש,הומני ,רוחני , יפה וטהור מכל השאר. זו נקודת מוצא נפלאה להסיק מתוכה מסקנות כה מתבקשות. בווודאי שהאשמה לא עליה ,היא לחלוטין הקורבן פה וההתעלמות שלך מדברים ברורים ונסיבות ברורות בהחלט , בהחלט עושה פה עוול עצום למנוחה המסכנה …את כאילו מבטלת כל מה שנכתב בסיפרה של אסתי .היא כתבה מה שכתבה כדי להסיט את הוילון, כדי לחשוף את האמת הנוראה, לא כדי שתאמרי- אי אפשר לדעת מי אשם ומי לא ,מי רשע ומי צדיק ..דברי אמת ניכרין ,והם ניכרין בסיפרה עד מאוד ! אין הכחשה מצד משפחתה על הנאמר בספר .אגב לגבי כיבוד הורים הכל נכון, אבל אל תעזי להרצות בפני ילדים מוזנחים ומופקרים ,או כאלו שעברו התעללות רגשית או פיזית בידי הוריהם, על כיבוד אב ואם. הם פטורים מכך כמעט לחלוטין. בתור אישה מפונקת שנולדה עם כפית זהב בפה ועברה ילדות נפלאה, כך אני מנחש ,את בכלל לא במקום שבו תוכלי להכיל מצוות וחובות על בעלי יסורים קשים ,ילדות טראומטית, וקורבנות כאלו ואחרים.כמטפל באנשים מהסוג הזה אני יודע היטב על מה אני מדבר.

  12. איזה גילגול עיניים
    03/07/2016 21:39
    איריס
  13. חברה מסוגרת שנותנת מקום של כבוד למעשים הזויים.הגזע הלבן הכי פרימיטיבי שבטוח שאין בילתו.

  14. לא ענייני
    06/07/2016 20:56
    חרדי
  15. כתבה טייחנית ולא עניינית מי שרוצה לדעת למה אסתי וינשטין עשתה את מה שעשתה שיקרא את ספרה עושה כרצונו

  16. אין לכם/לנו מושג כמה משפחות עוברות את אותן בעיות . בעל שכןל
    22/07/2016 17:26
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  17. התורה שלו היא – מה השני לא עושה. טוב. הוא עובר על כל העבירות שרק אפשר, הוא אלים לאשתו ולילדים הוא שקרן וגנב אבל בחוץ הוא מתייפיף. משחק אותה צדיקים.
    וכמה משפחות של גרושים שהילדים מתנכרים לאבא או לאמא בלי שום סיבה הגיונית. מצוות כיבוד הורים מזמן לא תוספת אצלם. ההורים צריכים לכבד את הילדים. אדמורים שיודעים על כך ולא מתערבים. רבנים שיודעים על כך ושותקים. שכנים חברים ובני משפחה שלא עושים כלום. כל אחד פוחד להתערב. וכשקורה אסון בוכים מייללים בדמעות תנין. מתחרטים וכבר אין בפני מי.
    אני מכירה כאלה.ויותר מאחד'. ואתה מכיר כאלה ואת מכירה כאלה וכולם שותקים.. קל היה להתנפל על חסידות גור. זה לא בגלל גור אני מכירה ליטאים וחסידים מחסידויות אחרים.
    תסתכלו סביבכם. תקשיבו.
    זה שאסתי חזרה בשאלה – זה בינה לבין קונה. לא עניינינו. וגם לא נדע אף פעם למה זה קרה. ייתכן שזה באופייה ייתכן שבגלל מצבה. ייתכן שבגלל ילדיה. לא נראה לי שבגלל בעלה.