הנה כי כן, “יש שופט בתל אביב”

האמרה של אולמרט - "לא היו מעטפות" - הופכת לאמרה מופרכת • הכרעת הדין מוכיחה כי המאבק לא היה לשווא. היה כאן מאבק עקרוני על נורמות ערכיות המציבות סטנדרטים חדשים לאלו העוסקים בשירות הציבור
אלי חזן
א' ניסן התשע"ד / 01.04.2014 13:45

את האמרה של מנחם בגין “יש שופטים בירושלים”, אשר נאמרה בהקשר להתיישבות ביהודה ושומרון, אפשר להשאיל למקרה הרשעתו של רה”מ לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד ובקביעתו הנחרצת של השופט דוד רוזן כי “אולמרט שיקר בבית המשפט”. הנה כי כן, “יש שופט בתל אביב”.

ההרשעה היא נקודת ציון חשובה בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. מצד אחד זהו יום מר ועצוב: לאחר שנשיא המדינה ושרים בכירים הואשמו בעבירות פליליות, מגיע עכשיו האדם שכיהן בתפקיד הבכיר ביותר בישראל והוא עלול למצוא את עצמו בבית הכלא לצד מי שהיה האזרח מספר 1 – משה קצב.

מצד אחר, זהו יום שמעורר תקווה, בעיקר בשני היבטים: “מבחן בוזגלו”, שקבע בזמנו היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק, מקבל משנה תוקף כאשר אדם בכיר זוכה לאותו יחס כמו אדם פשוט. לזה קוראים שוויון בפני החוק; וההלכה שלפיה אף אחד בישראל לא עומד מעל החוק, לא משנה מה העמדה שבה הוא מחזיק, מיושמת שוב, וזאת כאשר יש הוכחות לכך. הדבר בעיניי אף מעורר גאווה.

בית המשפט הכריע בצורה ברורה לחלוטין ללא צל של ספק. האמרה של אולמרט – “לא היו מעטפות” – הופכת לאמרה מופרכת. שכן לא מדובר בכמה שקלים בודדים, אלא בסכום של חצי מיליון שקלים. יתרה מזו, לא אחת טענו מקורביו של אולמרט כי הוא הודח מהשלטון בצורה לא דמוקרטית, שכן הוא לא עמד למבחנו של העם.

אמנון דנקנר ז”ל הרחיק לכת, ואף הציע בעבר לפרקליט המדינה לשעבר משה לדור להתאבד בגין ההעמדה לדין של אולמרט בהקשר אחר. אמנם טחנות הצדק טחנו לאט, גם בשל התחמקויותיו של אולמרט, אך לאחר הכרעת הדין אתמול גם האמרה הזאת שלהם מופרכת.

הכרעת הדין מוכיחה כי המאבק לא היה לשווא. ייתכן שהיה יוצא זכאי, אך היה כאן מאבק עקרוני על נורמות ערכיות המציבות סטנדרטים חדשים לאלו העוסקים בשירות הציבור ולשימוש שהם עושים במשאביהם של אלה ששלחו אותם.

עם זאת, ראוי לומר עם יד על הלב: בניגוד לרושם המוטעה של הציבור כי “כל הפוליטיקאים מושחתים”, רוב העוסקים בשירות הציבור אינם כמו אולמרט. רחוק מכך. זאת ועוד, ההחלטה ממחישה את הצורך בתקשורת חופשית נטולת פניות, המורכבת מערוצים ומעיתונים שמייצגים מגוון אסכולות ודעות. היא גם מדגישה את הצורך במערכות ביקורת חופשיות, ובו בזמן את הצורך של אנשי הביקורת לדעת כי הציבור מצפה מהם להיות נטולי פניות ובעלי גישה עניינית.

• הכותב הינו מנכ”ל מכון ירושלים לצדק, מרצה ב’מרכז הישראלי להכשרה פוליטית’ ובעל טור ב’ישראל היום’

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    איזה הוכחה יש מקביעתו של דוד רוזן ?
    07/04/2014 03:12
    חיים
  1. בתור בוגר “בית שמש”, אני יודע כי בתי המשפט מוטים, ואין לדבריהם כל ערך כאשר מדברים על האמת.