אשכנזי רע, אבל לא יותר גרוע מביבי

כשגבי אשכנזי סיים את כהונתו, הכתבת הצבאית של ‘ישראל היום’ כתבה מאמר סיכום. לילך שובל כתבה על ויכוח סוער, שהרמטכ”ל אשכנזי ניהל על שכר אנשי הקבע שהסתיים ביציאה זועמת של אשכנזי מהחדר.

שובל כבר הייתה רגילה להתערבויות חריגות בטקסטים שלה בביביתון. על אחת מהידיעות שלה היא כתבה במפורש הערה: “לאור מקרים בעבר: נא לא להכניס לכתבה משפטים שאני לא מכירה בלי תיאום איתי. בסוף אני חתומה על הכתבה”. ההערה לא עזרה, כנראה, כי גם בכתבה הזאת היה מי שהוסיף לטקסט שלה את המשפטים הבאים: “היה בלשכת ראש הממשלה מי שאמר אחר כך שאשכנזי מתנהג כמו גנרל ברפובליקת בננות והוא איננו מבין מהי דמוקרטיה”.

בנימין נתניהו הבין כבר מזמן שהאיום הכי גדול על כהונתו הוא גבי אשכנזי.

בדו”ח ויינשטיין התברר, למשל, שאשכנזי נלחם על עמדתו באיזה נושא שנוי במחלוקת. תנו לי לנחש – התקיפה באיראן.

ב-100 אלף השיחות שהאזינו לו, גילו החוקרים שבמסגרת אותו ויכוח, אשכנזי שיתף שר בכיר, בסוד גדול, שקשור לתקיפה. תנו לי לנחש – גדעון סער. ובכן, נתניהו נסער.

“שערוריית השערוריות”, אמר ראש הממשלה לחוקרים על מה שסיפר אשכנזי לאותו שר בכיר. בואו נסתכל על זה שנייה הפוך. נתניהו שיחק אותה שהוא רוצה לתקוף באיראן. הרמטכ”ל חשב שזה טירוף (וגם ראש המוסד וראש השב”כ). איך הוא אמור להילחם על עמדתו? פורמלית, רק בתוך הפורומים שהגדיר ראש הממשלה, אבל אם הפעולה הייתה יוצאת לפועל והקטסטרופה שחזו ראש המוסד וראש השב”כ דאז הייתה מתממשת, לא היינו באים בטענות לרמטכ”ל שלא עירב עוד שרים בכירים בוויכוח?

נתניהו היה הנהנה העיקרי מחקירת אשכנזי הבלתי נגמרת. היא נטרלה בבחירות האחרונות את המועמד שהיה יכול לסכן את שלטונו יותר מכל אחד אחר. על אשכנזי אי אפשר היה לעשות את הקמפיין שעשה נתניהו על בוז’י-ציפי.

ביום שישי פרסם ח”כ איתן כבל הודעה נגד אשכנזי. “פסטיבל הגבי יצא לדרך ורק דבר אחד קטנטן נמשיך לא לדעת מה הן דעותיו של גבי?”

עזבו את הממד הפוליטי בהודעה ויש כזה. במהות, כבל צודק.

זה ברור שהפיכת אשכנזי למועמד המרכז-שמאל לראשות הממשלה היא צעד שכולנו עשויים להצטער עליו. אשכנזי לא התראיין לראיון פתוח כבר למעלה מעשר שנים. זה רק ביטוי לחששנות האינסופית, שאופפת אותו, שמתובלת בלא מעט פרנואידיות והכי גרוע, עור דק, שממש לא מתאים לפוליטיקאים.

הכול אפשר להגיד על בנימין נתניהו. דבר אחד אי אפשר לקחת אותו. הוא קם כל בוקר למלחמה חדשה. תוקפים את אשתו, ילדיו, קשריו עם בעלי הון, הוא מנער את האבק ויוצא לעוד יום של מלחמה להישאר בתפקיד.

אשכנזי אומר למקורביו שפשוט אין לו את היצר הזה. הניסיון העגום שלנו גם מלמד שהגנרלים המוצנחים הללו בדרך כלל התרסקו, בוודאי בתקופה הראשונה שלהם כפוליטיקאים. אמנון ליפקין שחק, עמי אילון, אהוד ברק ואבי דיכטר – זה אף פעם לא היה סיפור הצלחה גדול.

מצד שני, בנימין נתניהו.

רע ככל שהוא יהיה, יותר גרוע מביבי, אשכנזי לא יהיה ואגב, בנושא הכי חשוב לדעתי, יש לו דעות מוצקות.

כבר לפחות חמש שנים הוא אומר בשיחות סגורות: בצד הישראלי יש קיפאון מוחלט בקבלת החלטות כבר הרבה מאוד שנים. כולם יודעים הרי מה יהיה סוף הסכסוך. תהיה מדינה פלשתינאית, פחות או יותר בקווי 67. יהיה משטר מיוחד בירושלים. שכונות ערביות במזרח ירושלים לפלשתינאים ויהודיות לישראלים.

צריך רק לקבל הכרעה. צריך סוף סוף להחליט מה הגבולות שלנו.

בינתיים, אין לאשכנזי אומץ אפילו להגיד עמדות כאלו בפומבי. מצד שני, ראש הממשלה המכהן מוביל אותנו להתרסקות מוחלטת ולמחנה המרכז-שמאל אין אף מועמד חוץ מאשכנזי כדי לנצח אותו.

• המאמר התפרסם ב’הארץ’: http://drucker10.net/