סיפור מזעזע על ילד שיש לו שם משפחה כהה
הנה מכתב שקיבלתי, ככתבו וכלשונו, למעט שינויי עריכה קלים.
•
ר’ מנחם מן, ערב טוב.
הסיפור שאני רוצה לספר לך אולי ישמע לך הזוי ואולי בלתי אמין. בדיוק לשם כך אני כותב לך כאן את שמי המלא ואת מספר הטלפון האישי שלי, שמא תרצה לשוחח ולאמת נתונים.
למרות שאין לי כוונה כאן לשבח את עצמי או משהו כזה, אני חושב שכדאי להדגיש כמה פרטים בנוגע לאישיותי ומעמדי, כי הם חשובים וקונקרטיים כל כך לסיפור.
כל חיי גדלתי והתחנכתי במוסדות אשכנזיים, החל מהתלמוד תורה עד לרשת הכוללים שבה אני נמצא כעת. אמנם אנו משפחה ספרדית שורשית עם כל הכוונות והייחודים, אבי שליט”א בוגר ישיבת פורת יוסף הקדושה וכולנו יונקים מקטנות והלאה את תורת חכמי המזרח, ובראשם מרן רבינו מאור ישראל זצוק”ל – אך כל זה לא הפריע לאבי לשלוח אותי ואת אחי הגדול למוסדות לימוד אשכנזיים.
לא משום אידיאל או משהו כזה, פשוט כי התלמוד תורה הראשוני היה שייך לחינוך העצמאי, והיות ולמדנו טוב ונחשבנו לילדים משקיעים ומחונכים מבית טוב והציונים שלנו היו בהתאם, נשלחנו על ידי צוות התלמוד תורה לישיבה הקטנה הטובה ביותר באותם ימים (ושמא עדיין, אינני מעודכן לצערי).
גם בישיבה הקטנה היינו מהבולטים בכישרונות ובלמדנות (אני מדבר בלשון רבים, למרות שביני לבין אחי יש הפרש שנים משמועתי). צוות הישיבה שהיה גאה בהישגיו של אחי שלח אותו אחר כבוד לישיבת ‘חברון’ המעטירה בגבעת מרדכי, ושנים אחר כך שלחו אותי לישיבה חשובה לא פחות (טוב, אולי טיפה פחות) בשכונת סמוכה בבירה.
השקעתי את כל כוחי וכישרונותיי בתורה וביראת השם וקניתי לי שם של ממש בישיבה, הן בין הבחורים ובעיקר אצל צוות הר”מים.
לסבר את האוזן אומר לך שהייתי ממקורביו הגדולים של מורי ורבי ראש הישיבה שליט”א, ועודני כעת, יחד עם בני משפחתי המורחבת שיחיו.
•
העסק התחיל לחרוק כשהגיע בני האמצעי לגיל המתאים שבו עליו להירשם לתלמוד תורה.
כאן אני חייב לעצור לרגע ולספר לך קצת נתונים. מקום המגורים שלי, הוא המקום שבו למדתי והוא האזור שבו אני מוכר על ידי רבני השכונה כאברך מן המניין וקצת למעלה מזה. אני עוסק בתורה ובזיכוי הרבים כל היום, ובערב יש לי אפילו איזה שהוא ‘תפקידון’ קטן באחת הישיבות בשכונה.
עוד פרט חשוב, אני נשוי לאשכנזייה. לא בכוונה, במקרה. ככה יצא.
הנתונים האלו מסבירים את העצה ‘המכובדת’ שקיבלתי מאברך חשוב בשכונה, שרצה באמת ובתמים לעזור לי ברישום. ברוב חכמתו הוא טרח להסביר לי כי במצבי הנוכחי (כן, מה לעשות, אני בחור כהה, עם שם משפחה כהה קצת יותר), אין לי שום סיכוי שבעולם להתקבל לשום מוסד שמכבד את עצמו (אתה שם לב? השיחה כבר נהפכה עלי בכבודי ובעצמי, מי זוכר שהילד הטהור והרך הוא זה שצריך להירשם?), ולא זו בלבד, אלא אפילו טופס רישום לא בטוח שיתנו לי למלאות כשיראו את זיו פני.
עצתו המקורית הייתה לחשוף את ‘הקלפים האיכותיים’ כבר בתחילת הדרך.
אל תיבהל עכשיו, פשוט תקשיב.
האברך הנכבד הורה לי ‘בעצה’ שלא משתמעת לשני פנים, לנסות לעקוף את המערכת ופשוט לבלבל את השטן (לא רק מטאפורית) ולשלוח את רעייתי (האשכנזית) לבדה, כך שלפחות טופס היא תמלא. אחר כך כבר ירחם ה’ וננסה ללחוץ היכן ששייך.
אישתי הצדקת ‘התחפשה’ לכבוד העניין כדת וכדין (אני מתבייש לספר לך מה כללה התחפושת), ויצאה עם תפילה בפה ודמעות בעיניים לרשום את הילד לתלמוד תורה.
הטריק לא עבד.
מסתבר שאנחנו לא הראשונים שמנסים את השיטה הזאת. מנהל החיידר הורה לה ‘בנחמדות’ “להביא את כל החבילה” כלשונו הטהור, ורק כך יוכל הילד להירשם. כן, רק להירשם.
כשהופיעה “החבילה” כבר נמחק החיוך מפניו.
בציניות מהולה במבט תכוף בשעון, הובהר לנו שאין מקום ואין סיכוי, ומאד כדאי להירשם למקום אחר “והוא אפילו לא יכעס”.
כשניסיתי לבקש בכל זאת למלאות טופס, הוגשו לי שני דפים לבנים וצחים כשלג. צילום תעודת זהות כולל ספח כמובן שלא נעשה, חבל על הדיו.
זהו. זה כל הסיפור שלי. אין בו ‘הפי הנד’, יש בו רק אמת לאמיתה על גלות מגוג ואשכנז שבה אנו נמצאים, ושלא יספרו לנו סיפורים.
גם אני, אברך שגדל והתחנך במוסדותיהם, לא רצוי כאב לילד ששם משפחתו לא מסתיים ב”ביץ” או ב”סקי”.
•
תרשו לי שלא להוסיף מילה.
-
לא הקימה מוסדות לשם יישלחו טובי בניה. מקימה מוסדות כדי להתגדל ולשלוח את בניהם לישיבות אשכנזיות אז מה לנו כי נלין….
-
לצערי החברה החרדית האשכנזית גזענית בצורה שממש לא תאמן. הנושא כואב לי מאוד וכל פעם שאני מעלה אותו ( כשאני בחברת בני משפחתי האשכנזים) אני מזדעזעת ממה שאני שומעת מפיהם. הם גם לועגים לי כי אכפת לי מהמצב.
מה שאפילו יותר כואב זו הסלחנות כלפי הגזענות הזאת ולדעתי המצב נעשה גרוע מיום ליום. -
בתור אשכנזי ממוצא הונגרי אני אומר לך שאין שום מעלה באשכנזי להפך הספרדים מעולים יותר וכידוע היחוס שלהם יותר נעלה כי הם שמרו יותר על טהרה אולי יש מעלה אחת (או שזה בעצם חסרון) קטנה באשכנזים שהם מצניעים את רגשותם ותו לא אז מומלץ בחום לשלוח את ילדיך לת”ת ספרדים ובלי טובות וכן באמריקה הספרדים מכובדים ומבוקשים כמו האשכנזים אם לא יותר
-
והילדים שלהם גם יתחתנו עם אשכנזיות, ישאר להם הכתם הנורא. כך אני חי בציבור שלנו, דור שלישי למשוכנזים עם שם לא לבן, וצריך להכיר בעובדה ולנסות לקבל קצבת נכות, כי זו מחלה כרונית…
-
מה לעלאזל המעלה בלשלוח ילדים למוסדות אשכנזיים? ששם הם יספגו התנכלויות, יחס מזלזל, חינוך לשנאת האחר, ישכחו לו מסורת אבותיו המפוארת, מורות עם פאות בסמינרים, איסור להתבלט במנהגי הספרדים ועוד..
אז מה לעזאזל ילדיכם עושים שם??
שמישהו יתפוס יוזמה ויקים מוסד ספרדי למעולים בלבד, ממילא כל הבעייתיים ייפלטו למוסדות ‘הרגילים’ והטובים שבצאצאים יישלחו למוסדות ספרדיים איכותיים שאין לי ספק שהתוצאות יעקפו את האשכנזים! -
למה לא התקבלת על המכסה הספרדית?
אולי זה לא בדיוק כפי המתואר?
