כך נראתה מערכת שעות הלימודים בשואה: אפילו החילונים למדו יהדות

במכון ‘שם עולם’ לחקר, חינוך והנצחת השואה, התקבלו תוכניות הלימוד של יהודי פולין בתקופת השואה’ המעניקים הצצה נדירה מבפנים למערכת החינוך היהודית בתקופה בה תלמידים כבר החלו להישלח לעבודות כפייה ולא היה ברור האם השלטונות יאשרו את פתיחת שנת הלימודים.

כחלק מכלל המסמכים שנחשפים כאן מתגלה לראשונה מכתב שנשלח ב-29.01.41 על-ידי ראשי הקהילה היהודית בקרקוב שבפולין אל המועצה היהודית בלובלין, בה הם מביעים חשש כי שנת הלימודים הקרובה לא תפתח ומיידעים כי בשל ‘רצונות בלתי-אחידים’ של הורים הם ממליצים על פתיחת 3 מסלולים שונים בבתי הספר הכלליים (בתי ספר שאינם תלמוד-תורה)’, שההבדל ביניהם יהיה שעות הלימודים המוקצות בכל בית-ספר ללימודי יהדות, החל מ-10 ועד 18 ש”ש.

בנוסף, נחשף לוח-שעות היסטורי,’ החושף כי גם היהודים שחשו הכי פחות זיקה ליהדות – תמכו בלימודי יהדות בהיקפים של 10 שעות שבועיות לפחות (קרוב למחצית מכלל שעות הלימוד השבועיות).

ניתן להעריך, כי שעות הלימוד המרובות בבתי הספר הכלליים שהוקדשו ליהדות נועדו, בין השאר, לחזק את הזיקה של יהודי קרקוב לשורשיהם היהודים באחת מהתקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה – בה ריחף צל כבד מעל בטחונו של העם היהודי.

כמו כן, לצד לימודיי היהדות יהודי פולין נדרשו ללמוד מקצועות כלליים, כדוגמת חשבון, גיאוגרפיה, טבע ואת השפה הפולנית, כאשר שלושת המקצועות הנלמדים ביותר הם מקצועות היהדות, לימודי השפה הפולנית וחשבון.

הרב אברהם קריגר העומד בראש מכון ‘שם עולם’: “המסמכים שבידינו חושפים מחד את החששות הכבדים שהיו לקהילה היהודית בפולין שמא שנת הלימודים לא תפתח חרף הסכנה הקיומית שליוותה אותם באותה תקופה חשוכה, ומאידך את רצונם לשמר את לימודי היהדות במרכז מערך הלימוד, כפי הנראה, במטרה לחזק את המורשת והזהות היהודית בשעת חירום של סכנת כיליון”.