היא לא רוצה לבוא לשבת להורים שלי. מה יהיה? • טור על זוגיות

הרב אפל, יועץ הנישואין הפופולארי, בטור נוסף על בעיה שכיחה בקרב זוגות צעירים: האישה הכריזה כי היא מסרבת להגיע לשבת לבית הוריו של בעלה הצעיר • מה המניעים מאחורי ההחלטה? וכיצד ניתן לחלץ את הסודות אליהם הבעל לא נחשף?
הרב מאיר אפל, יועץ זוגי
א' תמוז התשע"ה / 17.06.2015 23:32

נפגשתי לאחרונה עם זוג צעיר ומהוסס, שהיו נבוכים עד כלות.

ניצבים הם עם בעייה שצצה להם במהלך חיי נישואיהם הקצרים יחסית. ולא שהבעייה היתה כה טעונה ומביכה, אלא עצם הצורך שלהם להיזקק למישהו מבחוץ כדי להאיר את עיניהם היוותה בפניהם כביכול איזה שהיא הודאה בכשלון – ביכולת להסתדר לבד, כפי שכל אחד היה רוצה ומצפה מעצמו.

לקח לי זמן רב להרגיע את הזוג הנרגש, ולהסביר להם ואולי בהזדמנות זו גם לאחרים כי ממש לא, אבל בתכלית הלאו המוחלט, אין זה חסרון כלל ועיקר להתייעץ…

מבין שיטי הדברים ניכר היה, כי מבחינתם עצם ההגעה ליעוץ מעמידה אותם באותה קטגוריה של זוגות שחיי הנישואין שלהם עלו על שרטון.. והם הרי ממש ממש לא כאלו..

לאחר שנתתי להם להציג את עמדתם בארוכה, הסברתי להם את הדבר, שכל כך ברור בעיני, אם כי לא אצלם: לא חייבים להגיע ליעוץ, כשיש דווקא חשש לפירוד או למשהו כאוב במיוחד, אדרבה לפעמים התייעצות מקצועית קצרה, גם בדברים קטנים שהם בבחינת “פכים קטנים”, מונעת כה הרבה חיכוכים ועגמת נפש בעתיד.

ההתייעצות הקטנה הזו מונעת גם את אותם בעיות שלא היו נפתרים לולא גורם חיצוני אובייקטיבי, שמעט מאיר את העיניים, ומנווט את החשיבה לדברים המתבקשים והחשובים באמת. גם אם דברים אלו נראים לכאורה כזוטות בלבד, הם עשויים להיהפך לגדולים, מאחר שהנפש הרגישה של בני הזוג בחוסר שימת לב מועטה – כה יכולה להפגע מהם.

לא רוצה אצל ההורים שלך

לגופם של דברים ולאחר שהתאוששו ממעמדם ה”חדש” כביכול,  פרש הבעל את טענתו בפניי ואמר  כי אשתו מסרבת להתארח בשבת בבית הוריו, למרות כל בקשות משפחתו וללא הסבר ברור, ודבר זה גורם לו לתסכול וצער גדול. הוא אף הוסיף, כי זו כפיות טובה מצד רעייתו לסרב לכך, למרות כל הרעפת החיבה שיש כלפיה מצד משפחתו והעזרה הרבה שמגיעה מהם.

ואכן כפי שהאריך לתאר את הנעימות שקיימת מצד הוריו היה ברור  שכאבו  חזק וברור, והוא ממש חש פגוע. היאש גם היטיב להתבטא ותיאר זאת ברהיטות ולפרטי פרטים.

ככלל, מן הצדק במקרים מעין אלו הוא לפנות אל האשה ולבקש ממנה את תגובתה לטענותיו הכה ברורות חותכות, ולגיטימיות. אך אני החלטתי לנקוט בצורה שונה. מאחר ושמתי לב כי הבעל דומיננטי ואסרטיבי מאד בהתנסחותו, והיא דוממת ושקטה יותר לעומתו, ראיתי צורך לגייס את כישוריו ל”טובתי”.

פניתי אליו ושאלתיו: כמה זמן הדבר נמשך? האם תמיד היא סירבה ללכת ונהגה בכפיות טובה כה גדולה כפי שהוא תיאר זה עתה? הוא ענה כי דבר זה קרה רק בשנה האחרונה ולפני זה הכל היה בסדר על גבול המושלם.משכך אמרתי לו, שומה עלינו לבדוק לפני שנשאל אותה – למרות שהיא פה בחדר – מה לדעתך קרה בשנה האחרונה? איזה שינוי משמעותי קטן או גדול קרה אצלכם, שיכול להבנתך להסביר התנהלות זו?

הבעל הצעיר הרהר קצת, ואחר כך אמר בפסקנות: שום דבר מיוחד לא קרה, אולי מלבד העובדה שנולדה לנו בת. זהו אמנם מאורע גדול, אבל אין לזה שום קשר לענין הנוכחי..

זוג

אמרתי לו: נו, הנה העלית דבר חשוב, אולי תנסה להיות יצירתי ולהסביר לי בכל זאת כיצד ניתן לקשור בין הדברים.. הוא חשב במשך כמה דקות ואחר אמר: שמא זה קשור  בנסיעה הארוכה לשבת, ויש לה קושי להיטלטל עם הילדה כל הדרך?

יפה, אמרתי לו. תיכף נברר עם אשתך אם זו אכן הסיבה. אבל לדעתך אם זו הסיבה האם כל הנאום שלך על חוסר התחשבותה ואף כפיות הטובה עדיין קיימת לשיטתך? כמובן שלא! הוא ענה בחיוך נבוך, אך הדגיש כי הדבר עדיין מאד מפריע לו.

ברור שזה מפריע, אמרתי, אחרת לא היינו דנים על כך.

האמת הפשוטה

אני לכשעצמי כבר הרווחתי, שהנה הבעל מנסה להיכנס לראש השונה ממנו, ולייצר סיבות מדוע בעצם האחר לא נענה לדרישות שהוא עצמו הציב. לאחר כמה סיבות שהעמיד בפנינו, ואשר את כולם בסופו של דבר שללנו, פנינו לאשה היושבת דומם מולנו, ואז התבררה האמת הפשוטה.

מה שהיה מדהים במיוחד הוא שהיא נאמרה לו, כפי שהתברר, כה הרבה פעמים, רק מאחר והתמיד להתבצר בעמדתו מבלי לנסות לשנות חשיבה, לא קלט כי זו אכן הבעייה.

מה מסתבר? מאז שהבת הבכורה והחמודה שלהם נולדה, בכל פעם שהגיעו לבקר אצל הוריו  היתה הם הטריה מקבלת שלל הדרכות ועצות מעשיות, כיצד הדרך הנכונה לטפל בילדה הקטנה, באיזו צורה צריך להחזיק את התינוקת ובאיזה אופן אסור, כיצד להשכיב, באיזו תנוחה ובאיזו זוית, וכן הלאה.

הדברים הכה פשוטים שנאמרו לו כעת, לאחר שניסה להבין את צד אשתו בצורה מרוככת יותר וקשובה יותר, הבהירו לו תמונה עגמומית, שבה אשתו מתמודדת עם המון הערות והדרכות בלתי נסבלות, שהגיעו אמנם ממקור דואג ואוהב בכנות,  אך בו בעת היה זה בלתי נעים בעליל כלל ועיקר.

זהו מקרה קלאסי אשר בו, למרות ההידברות המסויימת בין הצדדים, לא היתה כאן הבשלה לכדי נכונות הצד האחד, להרגיש את  תחושת הקושי של האחר.

כעת, לאחר שיחה זו  הייתי צריך לדאוג בצורה מוחלטת, שהבעל שתפס את התנהגותה הבעייתית של אמו, לא יעמיד אותה כעת במקום, בצורה אותה השכיל לנכון לעשות לאחר שהתבררו בפניו תחושתיה  הקשות של רעייתו מחמת אמו ושכה הזדהה אתם לפתע…

[email protected]

הדפס כתבה

2 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    בחכמה יבנה בית
    19/06/2015 11:02
    יעקב
  1. יישר כוח הרב אפל על הטורים המחכימים. אוי שוויגער שווגיער מתי תרגעי. פעם חשבתי ששוויגער זה חמה התברר שזה מחלה.

  2. מדהים-מדהים
    05/07/2015 14:52
    תמר
  3. כתבות מחכימות מאוד