חילוקי דעות בין שופטי בג"ץ בעתירה נגד אחוז החסימה

בג"ץ דן בהרכב מורחב של 9 שופטים • העותרים: העלאת אחוז החסימה גורמת לפגיעה בזכויות האדם של האזרחים הערבים • היועץ המשפטי: לדחות העתירות - תכליתה של העלאת אחוז החסימה היא הגברת המשילות • הנשיא אשר גרוניס: "הערכות לגבי תוצאות המהלך הן ספקולציה שבספקולציה"
נחמן גור
ו' טבת התשע"ה / 28.12.2014 09:46

בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דן היום (ראשון) בשתי עתירות נגד העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת משני אחוזים ל-3.25%. משמעות העלאת אחוז החסימה הוא שגודלה המינימלי של סיעה בכנסת יעמוד על ארבעה ח"כים במקום שניים.

הדיון התקיים בפני הרכב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גורניס, ונראה כי השופטים חלוקים בדעותיהם.

גרוניס עצמו, הביע את דעתו כי הערכות לגבי תוצאות העלאת אחוז החסימה, הינן "ספקולציה שבספקולציה", כלשונו. לדבריו, "זה ספקולציות, כי איש לא יכול לדעת איך החוק ישפיע על הבוחרים".

מנגד השופט סלים ג'ובראן, המכהן גם כיו"ר ועדת הבחירות, הביע התנגדות למהלך ואמר: "התוצאה היא שכופים על המגזר הערבי להתאחד ברשימה אחת. זו בעיה. יש כמה אידיאולוגיות, כמה השקפות עולם. האם הדבר הזה לא יגרום לכך שהאזרח הערבי לא ילך לבחור?, היה מצב מאוד מעניין שבכנסת לא יהיו נציגי ערבים".

ג'ובראן הוסיף, "החוק הזה מיותר, הרוב במדינה נמדד ביחסו למיעוט". הוא תהה: "איך תיראה ישראל בעיני העולם ללא מפלגות ערביות בכנסת?"

יחד עם זאת השופטים תהו, מדוע המפלגות הערביות בעצמן לא הגישו את העתירה. השופטת אסתר חיות, התייחסה גם לשיעור ההצבעה הנמוך בקרב המגזר הערבי העומד על כ-50%, ותהתה: "האם זו גזירת גורל? את זכות הבחירה לא נטלו ממנו. יש לו דרך להתמודד. האם ניתן לדבר על הדרה, מתוך הנחה שאחוז הבחירה צריך לרדת?".

גם השופט אליקים רובינשטיין התייחס לאחוז ההצבעה הערבי ואמר: "אני לא אומר שהחוק הזה רצוי, נכון, טוב. השאלה היא מה תהיה התוצאה במגזר הערבי מבחינת חברי הכנסת שייבחרו. יגידו אני לא בא אני מדיר את רגלי. שיגידו להפך נראה להם, נצביע בהמונינו ונגיע ל-X מנדטים".

השופט חנן מלצר שאל: "למה לא עשו את זה במסגרת חוק יסוד? זה לא רק המגזר הערבי אלא גם החרדי. אם מעלים את אחוז החסימה שזה מקשה על מגזר מסוים, האם זה בגדר שינוי?". מלצר הוסיף כי לדעתו יש לקבוע שאחוז החסימה יעלה רק בבחירות הבאות.

השופט ניל הנדל ציין כי במדינת ישראל ישנה רגישות לנושא הייצוג הערבי.

נציג הכנסת, ד"ר גור בלאי, טען כי החוק לא מדיר מיעוטים. "שיעור אחוז החסימה הוא כשליש מגודלו של הציבור הערבי, אין הדרת מיעוטים ולומר זאת זו טעות חמורה".

העותרים טוענים, כי העלאת אחוז החסימה כפי שהוחלט בתיקון לחוק הבחירות שעבר בחודש מארס 2014, גורם לפגיעה קשה בזכויות האדם המוגנות של האזרחים הערבים, ובעיקר בזכותם החוקית לשוויון במימוש זכות הבחירה לכנסת.

עו"ד יהודה גוטמן שהגיש את העתירה אמר: "החוק הזה פוגע במיעוטים, במפלגות חדשות ובדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת שמפלגת חדשה תיאלץ להתגבר על המחסום של כ-130 אלף קולות. לדעתם של החוקרים שהופיעו בפני הועדות שדנו בהגברת המשילות, היא לא תגבר בגלל העלאת החסימה. להיפך, ככל שיש יותר מפלגות קל יותר להרכיב ממשלה".

לשתי העתירות מבקשים להצטרף גם ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח, הטוענים כי "אחוז החסימה החדש גורע מזכותו של המיעוט הערבי להיות מיוצג על כלל השקפותיו בכנסת".

בעתירות נטען כי לכנסת אין סמכות להגביל את זכות הבחירה באמצעות העלאת אחוז החסימה וכי התיקון לחוק הבחירות פוגע בעקרון השוויון.

היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש לדחות את העתירות, ושאין בתיקון לחוק שקיבלה הכנסת פגיעה בלתי חוקתית המצדיקה את התערבות בית המשפט.

היועץ וינשטיין דחה את הטענה, כי מטרת התיקון הייתה להדיר קולות ודיעות בעיקר של הציבור הערבי מהמפה הפוליטית. לדבריו, תכליתה של העלאת אחוז החסימה היא הגברת המשילות של הכנסת ושל הממשלה ושהיא תכלית ראויה ומידתית, ועולה בקנה אחד עם כל אחד משלושת מבחני המשנה של עקרון המידתיות".

לפי סקר שביצע מכון 'פאנלס פוליטיקס' עבור העיתון מעריב סופהשבוע עולה, כי אילו הערבים יצליחו להתאחד ולרוץ יחד, הם יזכו ב-13 מושבים בכנסת הבאה, בעוד מפלגת ש"ס לא עוברת את אחוז החסימה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות