החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו • צפו והאזינו

עשר שנים לפטירתו של אחד מגדולי החזנים בדור הקודם: ר' יהושע לרר החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן • קורות חייו של האגדה אותה זיהו כבר החזנים יוסלה רוזנבלט וזבולון קוורטין
נחמן שרביט
י"א חשון התשע"ה / 03.11.2014 23:23

היום, י"א במר חשוון, ימלאו עשר שנים לפטירת החזן ר' יהושע העשיל לרר ז"ל, מגדולי החזנים בדור הקודם, ירא שמים ותלמיד חכם בעל שיעור קומה.

החזן לרר נולד בירושלים העתיקה בשנת תר"פ למשפחה מחסידי בויאן, הוא היה דור רביעי בעולמה של חזנות, אבי סבו ר' אהרון נתן סופר שעלה לארץ ישראל מקשינוב לפני למעלה ממאה וחמישים שנה- היה בעל קול נדיר ושמש כ"בעל מוספים" בבית הכנסת "תפארת ישראל" על שם ניסן בק בעיר העתיקה. עליו היו מספרים זקני החסידים שכאשר שר ב'תפארת ישראל', שמעו את קולו עד לבתי מחסה.

סבו ר' אברהם לרר שימש כבעל תפילה במשך עשרות בשנים בבית הכנסת של חסידי בויאן. אביו ר' יוסף ליב נחשב אף הוא לאחד מבעלי התפילה הטובים בירושלים, ואחיו שמואל לרר היה גם כן לחזן מפורסם אשר שימש שנים רבות כחזן בבית הכנסת אגודת אחים אנשי אמריקה בניו יורק.

בגיל שש הובא החזן לרר לפני 'החזן של ירושלים' ר' שלמה זלמן ריבלין, שגילה מיד את כישרונו הנדיר וסיפחו למקהלתו כשהוא מנבא לו עתיד מזהיר. ר' שלמה זלמן שם את יהושע הצעיר בין ראשוני הסופרנים במקהלתו, ובעת שביקרו בירושלים גדולי החזנים כיוסל'ה רוזנבלט מאמריקה, זבולון קוורטין מבודפסט, שלמה פנחסוביץ מברלין ואחרים, ליווה אותם יהושע הקטן בקטעי סולו מיוחדים שייחד לו המנצח ר' שלמה, לימים נחשב יהושע לגדול תלמידיו של ר' שלמה זלמן ריבלין, היה מידידיו הקרובים ואף ניצח על מקהלתו. כנער שר יהושע גם במקהלת החזן שמואל קבצקי.

החזן יהושע לרר - אנטוורפן 1963

החזן לרר גדל בנערותו בשכונת כרם ולמד בחיידר 'עץ חיים'. רב השכונה הגאון ר' אליה רם זצ"ל שהיה חובב חזנות, הכיר בכישוריו של הנער ונתן לו לגשת לפני העמוד בבית הכנסת השכונתי לתפילת 'קבלת שבת' המותרת לילד מתחת לגיל מצוות.

בתור נער שהה רבות במחיצת הראי"ה קוק זצ"ל, כשאביו היה מביאו מדי שבת לבית הרב. בהגיעו למצוות למד במכינה שע"י ישיבת 'מרכז הרב' שהוקמה באותה שנה, וכמדי שבת היה נוכח בסעודה שלישית שערך הרב בביתו. בשנת תרצ"ה עם פטירת הרב זצ"ל עבר ללמוד בישיבת חברון.

כפי שהעיד בעצמו כבר מילדות הוא ידע שנועד הוא להיות חזן, ואכן גם בעת לימודיו בישיבה היה מכתת רגליו לשכונת 'כנסת' שם המשיך להשתלם בחזנות במכון 'שירת ישראל', ומאוחר יותר ב'מכון ירושלים למוסיקה'. בשנת תש"א נישא למרת שרה לבית רוזנטל.

הקריירה המוסיקאלית

תפילתו הראשונה בה זכה לפרסום רב הייתה בשנת תרצ"ז. בארץ ישראל ביקר החזן העולמי זבולון קוורטין ובמודעות שהתפרסמו נכתב – על התפילה שיערוך החזן קוורטין באולם "אוהל שם" בת"א – בחג השבועות שחל אז במוצאי שבת, כשבשבת יעבור לפני התיבה הנער יהושע לרר שהיה אז רק בן 17.

בגיל 21 זכה במשרתו הראשונה כחזן ראשי בבית הכנסת שעל הר הכרמל בחיפה, כמו כן הוא התמנה למפקח וחזן של החברה קדישא בחיפה.

בחיפה הוא זכה להערצה רבה ממתפללי בית הכנסת ששם כיהן בתפקיד 12 שנה רצופות. במלחמת השחרור התגייס לצה"ל ומונה לחזן וסגן הרב הראשי לחיל האוויר.

החזן יהושע לרר

בשנת 1954 נערך לו מסע הופעות ותפילות בארה"ב ובדרום אפריקה על ידי המגבית היהודית המאוחדת באמריקה, והוא הוזמן להופעות רבות ברחבי ארה"ב על ידי 'האימפרסריו' מר הימן משיקאגו. במסעו הוא קיבל הצעות חשובות אך הוא דוחה אותן באומרו שאינו מוכן להתגורר בחו"ל.

לאחר מכן חזר לישראל, והתמנה לחזן הראשי בחדרה, ולאחר מכן בבית הכנסת הגדול ברמת גן. בפסח 1955 ערך תפילה בביה"כ 'רמה' בת"א.

בשנת תשי"ז התפנתה משרת החזן בבית הכנסת הגדול בתל אביב עם פרישתו של החזן שבתאי אקרמן, ומי שנתמנה במקומו הוא – יהושע לרר.

שידור הסליחות הראשונות שערך בערב ראש השנה של שנת תשי"ז עורר הדים רבים והוכיח על הגיעו לבגרות מלאה במקצועו. משך שנתיים התפלל בבית הכנסת הגדול – כשמלווה אותו מקהלת בית כנסת בניצוח אריה גרף. בתקופה זו הוציא את תקליטו הראשון בחברת 'הד ארצי'.

בשנת תשי"ט עבר החזן לרר מתל אביב לארה"ב לכהן כחזן בקהילה החרדית "אוהב צדק" בבל הרבור לונג איילנד.

באחת מנסיעותיו בשנת תש"כ לישראל הוא עבר באנטוורפן שם נתבקש לעבור לפני התיבה, הקהל שהוקסם משירתו הציע לו להישאר ואכן – הוא נתמנה לחזן הראשי של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן.

במשך 15 השנים שהה באנטוורפן, ולתפילותיו נהרו המונים כאשר בית הכנסת היה מלא תדיר ביהודים מכל החוגים שבעיר. מנצח המקהלה היה שלמה גולדהור, כשבשנת תשכ"ה פרש גולדהור ואת מקומו מילא המנצח משה פרנקו.

לימים סיפר המנצח שלמה גולדהור: "הרבה פעמים ראיתי דמעות זולגות מעיניו בשעת התפילה וזה ריגש את המקהלה ואותי, ולפעמים מהתרגשות קולם נשתתק מהרינספונס, יהושע ממש דבק בנוסח של ר' זלמן ריבלין ז"ל וכששרנו את יצירותיו באנטוורפן הקהל ממש התחשמל מרוב נחת מאופן הביצוע. הוא היה זוגער אמיתי ותמיד כששר גם משל אחרים היה על זה את טביעת האצבע שלו עם הנופך הייחודי שלו", סיפר גולדהור.

באותה העת החלה הטלוויזיה הבלגית בהעברת הסליחות הראשונות בשידור ישיר והן הושמעו באירופה כולה. באנטוורפן יצא בחברתEMI תקליטו השני בתקליט כפול, בליווי מקהלת בית הכנסת בניצוח משה פרנקו.

בשנת תשל"ה חזר לרר לישראל ואת מקומו באנטוורפן מילא החזן בנימין מולר שמשמש בו עד היום.

החזן יהושע לרר

בישראל הוא התקבל לכהונה שנייה בבית הכנסת הגדול בתל אביב עד לשנת תש"מ. בשנות ה- 80 התפלל כמה שנים בבית הכנסת 'בית יהודה' שעל ידי מוסד הרב קוק בתפילת הסליחות ובתפילות הימים נוראים.

החזן לרר חיבר לחנים לתפילות שבת שעודם בכתב יד, ולעת זקנותו שמש כר"מ ומנהל של כולל "תורת חיים" בירושלים.

זכרון יהושע

אמרו חז"ל "על שלשה דברים העולם עומד, על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים". כל חייו התמיד החזן לרר בשלשה מידות אלו, באהבת התורה – כל חייו הסתופף בבית המדרש ולא פסיק פומיא מגירסא, בכל מקום שכיהן כחזן מצא לעצמו את המסגרות המתאימות ללימוד תורה. בעבודת התפילה – כחזן מצאוהו תמיד כשלשת רבעי שעה לפני תחילת התפילה מעוטף בטלית ועטור בתפילין כשהוא אומר קורבנות במתינות גדולה. ובגמילות חסדים – בביתו שבאנטוורפן מצאו דלת פתוחה ראשי הישיבות ומשולחים רבים שעברו במקום לשהייה של ימים ואף שבועות. הוא אף ארגן באנטוורפן קופת צדקה לעניי ירושלים והיה שולח כסף רב להחזקת עשרות משפחות.

הוא היה תלמיד חכם בר אוריין, וכבר בהיותו כבן 20 נשא דרשה הלכתית במכון אחיעזר בעיר העתיקה, כשנתיים לאחר פטירתו הופיע בעריכת בנו הרב יגאל לרר שיחי' – דיין בבית הדין בבאר שבע ור"מ בישיבת מרכז הרב – הספר 'חזון יהושע' ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18.

החזן ר' יהושע לרר ז"ל נפטר בי"א חשוון תשס"ה ונטמן בהר הזיתים בחלקת ווהלין,

יהי זכרו ברוך.

החזן יהושע לרר – אשר בידו, מתוך תפילת הסליחות בבית הכנסת הגדול בתל אביב – תשי"ז • האזינו:

הדפס כתבה

4 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מרתק. זרקור על חזן פחות ידוע
    04/11/2014 18:19
    ישר כח
  1. המדור כאן משתבח ומהווה מקור מידע מרתק לחובבי החזנות ובכלל.

  2. אשתו בזיווג שני היתה בתו של ינקל הלפרין
    05/11/2014 14:30
    ידען
  3. ואמו של עו"ד חרדי ידוע. מה שנכתב שהיה מנהל ומזכיר בישיבת תורת חיים, זו טעות, הוא היה בכולל וואלין

    • יודע טוב יותר   04/05/2017 13:54

      הוא ניהל את ישיבת תורת חיים-מידיעה!!!

  4. איזה מאמר נפלא על איש צדיק ומיוחד
    16/02/2016 10:55
    י בן דוד
  5. החזן יהושע לרר זצ״ל, קירב בתפילותיו רבים לדת. אני מעיד ממקור ראשון, כי כמוזיקאי, גיליתי בתפילותיו את היהדות האמיתית, את הרגש היהודי, אך בעיקר את הנשמה היהודית. זכותו תגן עלינו, אמן. הקטע המופלא ״הנשמה לך״ מדבר בעד עצמו… איזה קול אדיר ואיזה רגש…