מה אתם יודעים על הסבל שחווים הגברים בניקיונות לכבוד חג פסח

למרות אהבתי הגדולה את העבודה, אין אני סובל עיוות הדין ואין אני מבקש יותר מן המגיע לי • מילא את הכיסאות בשולחן, אבל את הארון מתחת הכיור הבשרי? • אליעזר היון על עבודת הפסח האישית שלו
אליעזר היון, חרדים 10
י"ב ניסן התש"פ / 06.04.2020 16:35

הרשימה שנחתה אצלי במייל לא יכלה להיות ארוכה יותר:

יקירי, אלו משימותיך לפסח: עליך מוטלת עבודת ניקיון השידה שלך, השולחן, הכיסאות במטבח, המיקרוגל, והארונות בסלון.

שבע דקות אחר כך הגיעה ההשלמה המצופה: הארון הקטן שמתחת לכיור הבשרי, וגם ‘לעבור על המדפים העגולים שבסלון’.

אין לי מאום כנגד העבודה.

להיפך, כמו שכתב הסופר ג’רום ק’ ג’רום  (שלושה בסירה אחת), אני איני יכול לשבת בשקט ולראות אדם עובד ומתענה. מיד אני מתמלא רצון עז לקום ולהשגיח על עבודתו, להלך סביבו, כשידי נתונות בכיסי, ולהסביר לו מה עליו לעשות.

יש לי אופי פעלתני ואיני מסוגל לעמוד בפני גלי המרץ המציפים אותי.

אני אוהב את העבודה אהבה גדולה. אני ממש מעריץ אותה. אני מסוגל לשבת ולהתבונן בה שעות על שעות.

יתירה מזו, אני זהיר מאוד ומשגיח היטב על עבודה מכל מין שהוא. יש לי עבודה שאני שומרה מכל משמר כבר שנים על שנים ולא תמצא עליה אפילו טביעת אצבע קלה שבקלה.

לא תמצא אדם, שכך ישמור על עבודתו, שלא תינזק חלילה.

אלא שעל אף חשיבותה ויוקרתה של העבודה בעיני, אין אני סובל עיוות הדין ואין אני מבקש יותר מן המגיע לי.

אין אהבת העבודה שבי מקנה לי את מעמדו של הדוד טום, העבד השחור המפורסם מספרה של סטואו, שבימים אלו של ערב פסח מעלה בי גורלו העצוב הרהורים עמוקים ונוגים, ומקבל  אצלי משמעות חדשה לגמרי.

מילא את הכיסאות, אפילו את השולחן, אבל את הארון הקטן מתחת הכיור הבשרי? את המדפים העגולים? למה הם עגולים בכלל? מי המעצב המשונה שהחליט לייצר מדפים עגולים?

 בעודי מייחל לתחיית המתים בה יקומו אברהם לינקולן ומרתין לותר קינג מקברם, החזרתי מייל עגמומי לאשה וביקשתי העברה. כלומר, רשימה אחרת.

את המייל הבא קיבלתי כעבור דקות ספורות, בצירוף מסמך וורד.

“יותר נח היה לשלוח כך”, הסבירה האשה.

פתחתי את הקובץ, וזיהיתי כי לפני עבודת בי. אי:

תכנית פסח תשע”ז. מנחה: הגברת היון, מגישים: משפחת היון. תוכן העניינים: המטבח, הסלון, חדר הילדים, חדר ההורים, המסדרון, הארונות, האמבטיה, הבוידם, הדומבס והאקספדיט [שמות קוד מאיקאה], המיטות, השטיחים, הכיורים, הכלים לפסח, התנור, המקרר, הגינה, חדר הכביסה, כוורת ספרי הילדים, מגירות הצעצועים, הכניסה לבית. נספחים.

בידיים רועדות דפדפתי אל נספחים.

“חזור מיד אל פרק א'”, נכתב שם באותיות גדולות. “אין קיצורי דרך”.

חזרתי. 

אלא שאז זיהיתי את המילים ‘תתי נושאים’. הנה חלק מהם. או כפי שהם מסומנים ביתר נוחות 1.1. וכו’ מדיח כלים, מייבש כלים, ארונות מטבח, ארון פח, מגירות סיכות ומספריים, שיש, ציפוי שיש.

החדר החל להסתחרר סביבי, והתקשיתי לקרא את הערות השוליים אליהם הופניתי מגוף הטקסט.

במאמץ קל הצלחתי להבחין במילים ‘לקנות – מגב מים כתום לשיש הבשרי, ומגב מים סגול לחלבי’, ‘נייר כסף 2 מ”מ’, ו’משטחי פלסטיק לכיור’.

מסתמן, כי למרות הקושי המסוים, בסופו של יום, אצמד לרשימה המקורית שבידי.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות