אושר בקריאה ראשונה חוק עורכי חופה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ד- 2014 של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי).
כיום רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, גובים תשלום נוסף מזוגות נישאים בעבור עריכת טקס הנישואין. מוצע כי רב לא יקבל תמורה או טובת הנאה אחרת, עבור עריכת נישואין לבני זוג, שמקום מגוריו של אחד מהם לפחות הוא בתחום אחריות המועצה הדתית שבה הוא עובד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, על פי החוק, רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, רשאים במקביל לעבודתם במועצה הדתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין לזוגות המתגוררים בתחום המועצה הדתית שבה הם עובדים. החוק אינו מטפל בעניין זה והנושא כולו זכה להתייחסות ראשונה, אך ורק בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שפורסמו בשנת 2009. הנחיות אלה אוסרות על רבני עיר, שכונה, יישוב או מועצה אזורית לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין כאשר לפחות אחד מבני הזוג מתגורר בתחום שהרב אחראי עליו.
אלא שהנחיות אלה אינן מתקנות את המצב באופן המניח את הדעת, שכן גם על פי ההנחיות רשאי מסדר הקידושין לגבות תשלום עבור עריכת החופה גם כאשר הוא עובד המועצה הדתית שבה מתגוררים בני הזוג. ההנחיות מתייחסות לתחום אחריותו המצומצם של הרב ולא למועצה הדתית שבה הוא עובד. כך לדוגמה האיסור של רב שכונה מסוימת לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין מבני זוג המתגוררים בשכונתו אינו חל עליו במידה ויסדר חופה וקידושין לבני זוג המתגוררים בשכונה אחרת הנתונה לאחריותה של אותה מועצה דתית שבה הרב עובד ומקבל ממנה משכורת. משכורת המשולמת לו, בין השאר, בדיוק עבור עניין זה."
ח"כ שולי מועלם רפאלי: "הצעת החוק שאני מבקשת להביא בפניכם היום היא לטובת "עם ישראל" ובעיקר לטובת קירוב הלבבות שבין דתיים לחילוניים והיא לטובת הקשר הטוב, האמיץ והבריא שאנו מנסים לרקום בשנה וקצת האחרונות בין עולם הרבנות לעולמם של הזוגות הצעירים והאוהבים המבקשים להקים בית נאמן בישראל.
ההצעה הזו משנה את חייהם של זוגות שאינם דתיים, את אלה שאינם עומדים בקשר קרוב עם דמות רבנית המוכרת להם. ההצעה הזו מתמקדת באותם הזוגות שנפגשים עם עולם הרבנות, כמעט לראשונה בחייהם, ביומם המיוחד שבו הם מבקשים לבוא תחת חופה וקידושין. וגם בזוגות שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.
ההצעה הזו מבקשת להחזיר אותנו לכלל היהודי הפשוט והנכון כל כך הקובע כי "העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם". אני תקווה כי השלמת החקיקה תעבור במהרה ותביא לשמחתם השלמה של הזוגות הנישאים אשר יזכו להכיר את פניה היפות של תורת ישראל ושל הרבנות הראשית לישראל. היופי הזה אינו רק עניין של טעם טוב. במובנים רבים הוא שיקבע לשבט או לחסד את גורלו של מוסד הנישואין הדתיים בישראל. מוסד ישר וטוב המאהיב את תורת ישראל על כלל הציבור הישראלי יוכל להמשיך ולשמש עבור הזוגות הדתיים והלא דתיים מקום שבו יבקשו למסד את הקשר שנרקם ביניהם."
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "מישהו יודע מה הדין לגבי שופט שנותן הרצאה בתשלום בערב? עיתונאי ברשות השידור מותר לו להנחות ערב? זאת אומרת אין דבר כזה שאומרים שאם אתה עובד ציבור אסור לך לעשות דברים בנוסף. אם זוג רוצה להזמין רב ממקום אחר ולא רוצה את הרב הטכני שהרבנות שולחת לו, אתם יכולים למנוע מהם את הזכות להזמין את הרב ולשלם לו?
אנחנו חיים היום בשעת השמד, ישנם כאלה שרוצים להכחיד את הדת היהודית ומזרימים כסף לבוגדים שמחוקקים חוקים נגד הדת היהודית יושבים רפורמים שמשקיעים מיליונים לקעקע את היהדות במדינת ישראל ויש להם משתפי פעולה בציבור הדתי. החוק הזה הוא חלק מההקשר של הדברים האלה."
21 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים ונמנע אחד.
כיום רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, גובים תשלום נוסף מזוגות נישאים בעבור עריכת טקס הנישואין. מוצע כי רב לא יקבל תמורה או טובת הנאה אחרת, עבור עריכת נישואין לבני זוג, שמקום מגוריו של אחד מהם לפחות הוא בתחום אחריות המועצה הדתית שבה הוא עובד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, על פי החוק, רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, רשאים במקביל לעבודתם במועצה הדתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין לזוגות המתגוררים בתחום המועצה הדתית שבה הם עובדים. החוק אינו מטפל בעניין זה והנושא כולו זכה להתייחסות ראשונה, אך ורק בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שפורסמו בשנת 2009. הנחיות אלה אוסרות על רבני עיר, שכונה, יישוב או מועצה אזורית לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין כאשר לפחות אחד מבני הזוג מתגורר בתחום שהרב אחראי עליו.
אלא שהנחיות אלה אינן מתקנות את המצב באופן המניח את הדעת, שכן גם על פי ההנחיות רשאי מסדר הקידושין לגבות תשלום עבור עריכת החופה גם כאשר הוא עובד המועצה הדתית שבה מתגוררים בני הזוג. ההנחיות מתייחסות לתחום אחריותו המצומצם של הרב ולא למועצה הדתית שבה הוא עובד. כך לדוגמה האיסור של רב שכונה מסוימת לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין מבני זוג המתגוררים בשכונתו אינו חל עליו במידה ויסדר חופה וקידושין לבני זוג המתגוררים בשכונה אחרת הנתונה לאחריותה של אותה מועצה דתית שבה הרב עובד ומקבל ממנה משכורת. משכורת המשולמת לו, בין השאר, בדיוק עבור עניין זה."
ח"כ שולי מועלם רפאלי: "הצעת החוק שאני מבקשת להביא בפניכם היום היא לטובת "עם ישראל" ובעיקר לטובת קירוב הלבבות שבין דתיים לחילוניים והיא לטובת הקשר הטוב, האמיץ והבריא שאנו מנסים לרקום בשנה וקצת האחרונות בין עולם הרבנות לעולמם של הזוגות הצעירים והאוהבים המבקשים להקים בית נאמן בישראל.
ההצעה הזו משנה את חייהם של זוגות שאינם דתיים, את אלה שאינם עומדים בקשר קרוב עם דמות רבנית המוכרת להם. ההצעה הזו מתמקדת באותם הזוגות שנפגשים עם עולם הרבנות, כמעט לראשונה בחייהם, ביומם המיוחד שבו הם מבקשים לבוא תחת חופה וקידושין. וגם בזוגות שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.
ההצעה הזו מבקשת להחזיר אותנו לכלל היהודי הפשוט והנכון כל כך הקובע כי "העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם". אני תקווה כי השלמת החקיקה תעבור במהרה ותביא לשמחתם השלמה של הזוגות הנישאים אשר יזכו להכיר את פניה היפות של תורת ישראל ושל הרבנות הראשית לישראל. היופי הזה אינו רק עניין של טעם טוב. במובנים רבים הוא שיקבע לשבט או לחסד את גורלו של מוסד הנישואין הדתיים בישראל. מוסד ישר וטוב המאהיב את תורת ישראל על כלל הציבור הישראלי יוכל להמשיך ולשמש עבור הזוגות הדתיים והלא דתיים מקום שבו יבקשו למסד את הקשר שנרקם ביניהם."
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "מישהו יודע מה הדין לגבי שופט שנותן הרצאה בתשלום בערב? עיתונאי ברשות השידור מותר לו להנחות ערב? זאת אומרת אין דבר כזה שאומרים שאם אתה עובד ציבור אסור לך לעשות דברים בנוסף. אם זוג רוצה להזמין רב ממקום אחר ולא רוצה את הרב הטכני שהרבנות שולחת לו, אתם יכולים למנוע מהם את הזכות להזמין את הרב ולשלם לו?
אנחנו חיים היום בשעת השמד, ישנם כאלה שרוצים להכחיד את הדת היהודית ומזרימים כסף לבוגדים שמחוקקים חוקים נגד הדת היהודית יושבים רפורמים שמשקיעים מיליונים לקעקע את היהדות במדינת ישראל ויש להם משתפי פעולה בציבור הדתי. החוק הזה הוא חלק מההקשר של הדברים האלה."
21 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים ונמנע אחד.
