מנחם ברוד
השילוב של אבל ותקווה, צער ואמונה – הוא היוצר את השלמות
התורה תובעת מהיהודי לחוש במלוא העוצמה את הכאב על הגלות והחורבן. שלא ימצא מנוח לנפשו • ובה בעת, חלילה ליהודי מלשקוע בעצב. עליו להיות מלא תקווה
הסוד: איך אפשר לאהוב מישהו אחר אהבת חינם גם כשממש לא מגיע לו?
יעשה כל אחד תרגיל פשוט: אילו אדם יקר לך - בנך, אחיך, חבר קרוב - היה אומר או עושה את הדברים האלה, האם היית מגיב באותה צורה? באותה חריפות? באותם…
יש לי תירוצים לכל דבר רע שאני עושה, ושורת אשמים. רק לא אני
מדובר בילדים טובים, בנוער נהדר, בנשמות יקרות. אבל בלבלו אותם • זרקו אותם לתוך ים גועש ולקחו מהם את העוגנים ואת המצפן
ילדים משחקים בירושלים, זקנים יושבים בחוצותיה. אז על מה האבל?
מקור כל צרותינו היא הגלות שהחלה לפני כאלפיים שנה ושעדיין לא בא קיצה. לכן אנו אבלים בשלושת השבועות ומייחלים לבוא הגאולה
המאבק הזה הוכיח שעמידה יהודית עקשנית בכוחה לנצח גם אימפריה אדירה
לפעמים נדמה שצריך להיכנע ולהרכין את הראש אל מול כוחות חזקים הקמים עלינו • חג הגאולה י"ב-י"ג בתמוז מוכיח שהעמידה האיתנה גוברת לבסוף
הרבי מליובאוויטש, 25 שנה • מדוע קוראים לזה הילולא, על מה שמחה?
יום ההילולא הוא יום שמחה לא רק לצדיק עצמו, אלא לכל בני דורו • כאשר צדיק הדור מתעלה – מתחוללת עלייה אצל כל בני הדור
אולי עדיין חסרה עוד ‘אצבע קטנה’ שלי ושלך. האם אנו נענים לאתגר?
הרבי לא רק מחולל בעבורנו ישועות ומרעיף עלינו ברכות, אלא גם תובע מאיתנו לפעול ולעשות • הימים האלה הם עת חשבון נפש
לחבוש בהפגנתיות את הכיפה או להצניע? תלוי אם אתה מרגיש חגב
בניגוד לגישה הפחדנית, זקיפות קומה וגאון יהודי אינם מגבירים את שנאת הגויים אלא להפך • מי שעומד בגאון על ערכיו, הוא הזוכה להערכה
עולם=גולם: בעולם תקין התקשורת הייתה שואלת את השאלות הנכונות
איפה הכפייה הדתית בהצעת חוק המבקשת לאפשר לציבור דתי את הזכות לקיים אירועים ציבוריים בהפרדה? על מי בדיוק כופים משהו? ואיך אירוע שיש בו מקום הן לגברים הן לנשים נהפך ל'הדרת נשים'?
כשהילדים חותמים על ערבות: מה הדו-שיח בין הקב”ה ועם ישראל?
הערובה לנצחיות העם היהודי היא כאשר הילדים מחוברים לתורה, מקבלים את החינוך הנכון, וגדלים יהודים בעלי שורשים עמוקים במורשתם
איך ‘הכיבוש’ נהפך לבדיחה: על מה הערבים חושבים כשאומרים ‘כיבוש’
מדוע לא היו באותן שנים, אחרי מלחמת השחרור, הפגנות ומחאות לסיום ה'כיבוש'? מדוע היה ברור לעולם כולו כי חבלי הארץ שנפלו בידי ישראל במלחמה זו לא נועדו למסירה לערבים?
איך מתמודדים עם מציאות בה כל אחד יכול לפזר טקסטים רעילים
לצד התהליכים הארציים והטבעיים עומדת לפנינו תמיד האפשרות לפנות אל המימד העל-טבעי, האלוקי, הניסי • ל"ג בעומר הוא יום שכל-כולו קשור במימד הזה – הניסי, המיסטי, העל-טבעי
בלי תירוצים: אז איך זה שעדיין יש כל-כך הרבה חיכוכים ומריבות?
המכשלה טמונה במילה הקטנה 'אבל'. כן, ודאי, אהבת ישראל – 'אבל...'. ברור שצריך להימנע ממחלוקת – 'אבל' כאן יש עניין שאי-אפשר להבליג עליו
ההפרדה המקוממת התנפצה לקונסול בפנים
בעבר כשקרה אירוע בעולם, השאלה שנשאלה בארץ הייתה – "יש שם יהודים?". כיום שואלים – "יש שם ישראלים?" • יש כאן מגמה מתמשכת, המובלת על-ידי גורמים ידועים
מה קורה כאשר שאנחנו אוכלים את ‘סעודת משיח’ בשביעי של פסח
לנגד עינינו מתגשמים כל הסימנים שנתנו חז"ל על התקופה המקדימה את הקץ • זה הזמן להתחזק בציפייה לגאולה ולבקש שתבוא במהרה
צניעות, חירות: מה רע בחמץ שצריך להשמידו כאילו היה זה רעל מסוכן?
ליל הסדר הוא סוד כוחו של העם היהודי, וחג הפסח כולו נושא עמו ערכים חשובים. איך יוצאים לחירות, כמה חשובה הענווה, ואיך זוכים לגאולה
אמנם שקר והונאה נהפכו לאמצעים לגיטימיים? יש להשלים עם המצב?
עלינו ליצור תרבות חיים אחרת. כבוד לזולת, שפה נקייה, התנהגות מנומסת, עמידה בהתחייבויות • להשריש ערכים בסיסיים של דרך-ארץ ושל תרבות ויכוח • לפתוח בחיינו דף חדש של אהבת ישראל
כשאינך טורח ללכת להצביע, אתה משמח מאוד מישהו. יודע את מי?
צריך להבין את כללי המשחק. לכנסת ייכנסו מאה ועשרים חברים. לא יהיה מצב של ואקום. אם לא הכנסת חברי כנסת המייצגים את העמדות הקרובות לליבך, ייכנסו לכנסת יותר חברים המחזיקים…
זו המשימה החשובה ביותר עכשיו. בלי זה, מה טעם בניצחון בבחירות?
אנו מרבים להשתמש במונח 'מערכות החוק והמשפט', 'מערכות התקשורת'. ה'מערכות' האלה הן בני-אדם, ויש להם עמדות ותפיסות עולם • אל תלכו שבי אחר הזעקות על 'הרס הדמוקרטיה'. ההפך הוא הנכון
צריך שינוי מוחלט בכללי המשחק: אז מה באמת חייבים לעשות? I טור
עם כל החשיבות של הרדיפה אחר המחבל היחיד או ההתארגנות הנקודתית, חשוב פי אלף לנקות את המצע המצמיח את המחבלים • זאת אפשר לעשות רק על-ידי שינוי מוחלט של כללי…
הכל מסך עשן: מה באמת הסוד שמבטיח את הניצחון בבחירות?
היד הנעלמה של ההשגחה העליונה היא המנווטת את המהלכים, והיא הקובעת מי יעלה ומי יירד • חיזוק הצד הרוחני הוא המפתח להצלחה
להפסיק להתייפייף: אפשר להכיל גם קצוות שלא מנגנים באותו טון?
בלי קשר לסערה המלאכותית והצבועה, יש כאן נקודה הראויה לדיון רציני: האם הציבור יכול להכיל גם קצוות, שאינם מנגנים באותו טון של המחנה כולו?
לא להפוך חולשה לאידיאל: האוּמנם אליהו הנביא שולל את המסורתיים?
חשוב למתוח קו בין שתי תופעות שיכולות להיראות דומות, אבל הן שונות לחלוטין במהותן • בעוד המסורתי יש בו שאיפה להתקדם ולהתחזק, הרי הטיפוס השני משחרר את עצמו מכל הרהור…
‘עדיין לא ידוע אם לאומני או פלילי’: מי אחראי לאיוולת המקוממת הזו?
זה שקר, הונאה עצמית ועצימת עיניים. יש פיל בחדר, גם אם התקינות הפוליטית מחייבת להתעלם ממנו • הוא כאן, משתולל ומפיל קרבנות • והמצחיק או המכאיב הוא שכל אחד ואחד…
