האדמו”ר מסאטמר במתקפה: מי התיר לכם לפתוח במבצע?

יוני גרין
|
כ"ח אב התשע"ד / 23.08.2014 23:17
בהילולא לזכר דודו, תקף האדמו”ר את ‘צוק איתן’: “היתה ישיבת סנהדרין לפני המלחמה?” • תקף שוב את הורי שלושת הנערים הי”ד: “הישיבה הזו וההורים – רוצחים” • הזהיר מצה”ל: “מתחילים לאהוב אותם, ככה יהיה יותר קל לשכנע להתגייס”

אלפי חסידי סאטמר השתתפו בטיש שערך האדמו”ר מסאטמר ביום היארצייט ה-35 של דודו, האדמו”ר בעל הדברי יואל זצ”ל ביום כ”ו אב.

האדמו”ר נשא דברים במשך כשעתיים רצופות.

בדבריו עמד על גודל הזכות של בעל ההילולא זצ”ל, שעמד בפרץ בכל שנות חייו ולא פחד לצאת נגד דעת רוב הציבור, בעת שראה בזה חובת השעה והצלת הדורות, ולא פחד לפרסם את דעת קדשו בכל העולם, בכל השפות, למרות קיתונות של בוז וגידופין שקיבל על כך, ואפילו עד כדי מסירות נפש ממש פרסם את דעת תורה הברורה.

בדבריו התייחס האדמו”ר למתרחש בארץ הקודש בחודשים האחרונים. תחילה דיבר על ההפגנה הגדולה נגד גזירת גיוס בני הישיבות שנערכה בארץ ואחר-כך בניו יורק, במעמד רבבות יהודים. “לראשונה רבבות היהודים הכריזו בכל העולם כולו שמדינת ישראל רודפת את היהדות החרדית.

“אז נכון, בחודשים האחרונים המלחמה על הגזירה קצת נרגעה ונדחה לכמה שנים, אבל כל זה רק אחיזת עיניים זמני, כאשר בחודש הקרוב ישבו שופטי בג”ץ, המחליטים האמיתיים במדינת ישראל, והם ישבו ויחליטו על הגזירה הנוראה: האם החוק החדש ישאר בתוקפו או שגם זה לא טוב וחייבים לגייס את כולם מיד.

“אבל”, צעק האדמו”ר, “עיקר הבעיה בדורנו הם העיתונים למיניהם, בכל השפות, גם הכתובים וגם הקווים למיניהם, שמפיצים בעולם את השקפת הציונות, מי מהם בגלוי ומי מהם בהבלעה, ולכן אי אפשר לשבת ולשתוק בזמן כזה ולא לדבר. אי אפשר לחכות עד שהכל יגמר ורק אז לדבר, כאשר גל הכפירה עובר בעולם.

“מי שיודע, כל השפיכות דמים של קרוב ל-70 נפשות יהודיות, שנהרגו לאחרונה, התחילה מחטיפת שלושת הבחורים שעלו לטרמפ בלילה, באחד מהתנחליות, בידיעת ההורים. ההורים ידעו שילדיהם – שלומדים במקום סכנה – עולים לטרמפ, ולא אמרו להם כלום. זה בדיוק כמו לפתוח ישיבה בשכונת פשע ידועה ולשלוח לשם ללמוד בחורי ישיבה.

“לתפוס טרמפים בלילה, כל מי שעיניו בראשו, יצעק ויזעק נגד הישיבה הזו וההורים – שהם רוצחים. אז למה כאן בחטיפת הבחורים לא נשמעה קול מחאה נגדם ולא צעקו ככה?

“הסיבה לכך היא רק בגלל תאוות הציונות, שבלב התאווה להסתובב בכל רחבי הארץ, התאווה על הזכות לגור איפה שרוצים, ושאף אחד לא יגיד לי איפה ללכת. אז זהו בדיוק נקודת הציונות, וזו הסיבה שכולם שתקו ולא דיברו. וזה למדנו מדודי הקדוש בעל ההילולא זצ”ל.

“אחר כך התחילו בקריאות נקמה על הרציחה הנוראה, ונקמה הביאה נקמה חדשה, עד שזה הביא לפריצת המלחמה שגרמה רח”ל שכ-70 יהודים נהרגו בגלל הנקמות.

“ואני שואל: האם היתה ישיבת סנהדרין לפני המלחמה? האם קיבלו היתר להפקיר דם יהודים? האם מותר בכלל לצעוק לנקמה ולנקום בכוחות עצמי על ידי בשר ודם?

“אומרים בתפילה: נקום לעינינו נקמת דם. הקב”ה ינקום דם כל אלו שנהרגו בכל אורך הגלות, כולל דם היהודים האלו, ואסור לבשר ודם לנקום את הנקמה הזו לבד. ובעיקר שמיליוני גויים, שונאי ישראל, מחכים רק לתירוץ טוב כדי לצאת לרחובות העיר, ולהרוג או להכות יהודים, וזה נותן להם תירוץ טוב לעשות את זה, כפי שכולם יודעים ורואים.

“והתוצאה של כל המלחמה יהיה גזירת גיוס בני הישיבות. מתחברים אליהם, מתחילים לאהוב אותם, וככה יהיה הרבה יותר קל לשכנע את החרדים להתגייס לכור ההיתוך הצה”לי, מקור הכפירה רח”ל.

“כתוב בבני יששכר פרשת פנחס שאפילו כאשר מגיע זמן קץ הגלות, והקב”ה רוצה לגאול את עם ישראל, יכולים הערב רב שבהם במעשיהם למנוע את הגאולה ולגרום לאריכות הגלות, אפילו אחרי זמן הקץ”.

אחר כך חזר האדמו”ר לדבר באריכות על קוי הנייעס, ש”מכניסים בלא יודעין ובשגגה דעות פסולות, כפי שבעל ההילולא זצ”ל אמר פעם למו”ל העיתון דער איד: שהוא לא רוצה שהם יפתחו עיתון יומי, משום  שאי אפשר להוציא עיתון יומי בלי לפרסם בו דעות כוזבות, ביודעין ובלא יודעין, ולהכניס בלבול המוחות ודעות נפסלות, וכל שכן בקווי הנייעס”.

בהמשך נשא האדמו”ר דברים “על הצרה הגדולה ביותר בדורינו – הטכנולוגיה, שמחריבה את כרם ישראל ומורידה מידי יום עשרות מדרך התורה והמצוות, ובעיקר אצל הנשים שדעתן קלה וכל באיה לא ישובון רח”ל”.

האדמו”ר סיפר ש”מגיעים אלי עם בחורים שנחשפו לטכנולוגיה, אפילו רק חצי שעה, והנזק גדול כל כך שכמעט ואי אפשר להחזיר את הבחור למצב הקודם רח”ל”.

אחרי חצות הלילה נגמר הטיש, ובמשך כל שעות הלילה והבוקר עלו רבבות יהודים אל הציון של בעל ההילולא, באוהל שבבית החיים בקרית יואל.

בשעה 10 הגיע האדמו”ר להיכל הישיבה גדולה בקרית יואל, שם התפלל תפילת שחרית עם הבחורים, ואחר כך ערך ‘לחיים טיש’ ודברות קודש לקראת העליה לציון.

הנהירה אל הציון נמשכה עד כשעה לפני זמן הדלקת נרות.