זהב, גת, סירים ונרות ברמת השרון: ממצאים נדירים התגלו בחפירות I צפו

שלמה בן חיים
|
י' אלול התשפ"א / 18.08.2021 11:26
עדויות לפעילות חקלאית-תעשייתית בתקופה הביזנטית מלפני 1,500 שנה • אחד הממצאים הנדירים והמפתיעים שהתגלו בחפירה הוא מטבע זהב, שהוטבע על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה: בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון, המתנהלת כחלק מיוזמת העירייה להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל’פארק הנופש’ המתוכנן, הגובל עם תל אביב – אותרו ממצאים הנדירים והמפתיעים.

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

ד”ר יואב ארבל, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: “בחפירה גילינו עדויות לפעילות חקלאית-תעשייתית שהתקיימה כאן בתקופה הביזנטית –  לפני כ-1500 שנה. בין השאר, חשפנו גת גדולה לייצור יין שרוצפה בפסיפס, מתקנים מטוייחים, ויסודות של מבנה גדול – ששימש, אולי כמחסן, ואולי אף כבית אחוזה.

“בתוך המבנים והמתקנים מצאנו שברי קנקני אגירה וסירי בישול רבים, אשר נראה כי שימשו את מי שעבדו כאן בשדה. מצאנו גם מכתשי אבן ואבני ריחיים, אשר שימשו לטחינת גרעיני חיטה ושעורה, וכנראה גם לטחינת צמחי תבלין ומרפא. חלק מכלי האבן עשויים בזלת,  שמוצאה מרמת הגולן והגליל המזרחי”.

אחד הממצאים הנדירים והמפתיעים שהתגלו בחפירה הוא מטבע זהב, שהוטבע בשנים 638 או 639 על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס.

בצידו האחד מופיע הקיסר עם שני בניו. מעניין לדעת, שעל המטבע אותרה גם כתובת חרוטה בפשטות באותיות יווניות, ויתכן גם בערבית. נראה, כי מדובר בשמו של מי שהחזיק במטבע, אשר “סימן” אותו והתייחס אליו כאל נכס רב ערך.

לדברי ד”ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, “במטבע גלום מידע מגוון על שלהי השלטון הביזנטי בארץ ישראל על אירועים היסטוריים כפלישה הפרסית והופעת האיסלאם, מידע על הסמליות הנוצרית והפגאנית, ועל האוכלוסייה המקומית שחיה בארץ באותם ימים.”

ממצא נוסף מיוחד, היא שרשרת מברונזה לתליית נברשת לנרות מזכוכית. נברשות מסוג זה, היו מצויות בדרך כלל בכנסיות.

צילום: אמיר גורזלזני רשות העתיקות

לאחר כיבוש הארץ על ידי המוסלמים, במאה ה-7 לספירה, הוקמו באתר, בין השאר, בית מלאכה לייצור זכוכית, ומחסן שבו נחשפו ארבעה קנקנים גדולים במיוחד.

הקנקנים נמצאו כשהם שקועים ברצפת החדר, ונראה כי הם שימשו לאגירה של זרעים ומוצרים אחרים, על מנת להגן עליהם מפני מזיקים ותנאי האקלים. “נראה שבתקופה זו לא רק עבדו באתר אלא גם התגוררו בו, כי נמצאו בו שרידי בתים ושני תנורי אפיה גדולים”, אומר ארבל.

בין כלי התקופה, נחשפו גם  נרות חרס שלמים ששימשו למאור, וקערות מקומיות ומיובאות להגשת מזון, חלקן מעוטרות. על פי כלל הממצא, ניתן להעריך שהאתר היה מיושב עד למאה ה-11 לספירה.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

דייגו ברקן, ארכיאולוג מחוז תל אביב ברשות העתיקות: “זוהי החפירה הארכיאולוגית הראשונה הנערכת באתר, אשר היה מוכר באופן מאוד חלקי, מסקר ארכיאולוגי על פני הקרקע. רשות העתיקות סבורה שזוהי הזדמנות נהדרת לשילוב השרידים הקדומים בפארק העירוני המתוכנן”.