תרקויד, היא אמרה לי, תרקויד: את הסיפור האמיתי התקשורת פספסה גמרי

באיזו קלות אפשר למכור לדור שלם פייק-ערכים ולגרום לו למסור את הנפש עליהם? איך, למען השם, הם נהיו כל כך מהר כאלה חניוקים?
ידידיה מאיר
ט' חשון התש"פ / 07.11.2019 20:48

1.

נפתח בחדשות הטובות. בידיעה שפרסמה בתחילת השבוע כתבת המשפט הוותיקה של ידיעות אחרונות, טובה צימוקי, נכתב כך: “מקור משפטי בכיר הבהיר אתמול שמכיוון שאירוע ההתרמה למען העמותה בראשות הרב פירר הוא אירוע פרטי ולא ציבורי, לא תהיה התערבות של גורמים משפטיים בנושא”.

אה! ברוך השם. כבר דמיינתי איך חוקרי המשטרה פושטים על משרדי עזרה למרפא בבני ברק ומחרימים את הסלולריים של הרב פירר ועוזריו ופותחים בחקירה שממצאיה יועברו להמשך טיפול אצל דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני הדרות חמורות.

אבל בסוף לא.

בניגוד לפושע מוטי שטיינמץ בעפולה או למפר החוק מרדכי בן דוד במרכז הקונגרסים בחיפה, הפעם מדובר באירוע פרטי ולכן לא תהיה התערבות של גורמי אכיפת החוק. ככה גם נחסכו מאיתנו ההדלפות של אותם גורמים משפטיים.

הפעם גיא פלג לא יקריא במהדורה בפאתוס ציטוטים והקלטות שהחוקרים מצאו במכשירי הנחקרים ומיהרו להעביר לו (“הרב פירר נקודתיים: תפנו אותם לבית החולים לילדים בצפון אלבמה. הם היחידים שיודעים לנתח מקרים כאלה. עוזר הרב פירר נקודתיים: קיבלתי. מזרז טיפול מול הקונסוליה האמריקאית שייתנו להם ויזה בהקדם. ופירר עונה לו: אגיטע נאכט, נדבר מחר בארבע וחצי בבוקר”).

2.

הכי ביאסו אותי השבוע אלה שניסו לתאר את מעשי החסד של הרב פירר ואנשיו. הם אמרו דברים יפים ומרגשים ונכונים, שהם רק מקצת שבחו של הרב פירר, אבל תגידו, אם הוא לא היה מציל אלפי נפשות מישראל (וגם לא מישראל), אם הוא לא היה אהוב העם, אם הוא לא היה זוכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה – אז אסור היה לארגון החרדי בראשותו לערוך ערב התרמה, תוך הקפדה על ההלכה?

נאמר שהאירוע היה לא למען עזרה למרפא אלא למען בד”ץ מחזיקי הדת בעלז. נו, במקרה כזה זה כן היה לגיטימי להחרים אותו? זה מזכיר לי את הפלורליסטים האלה שאומרים “יש גם חרדים נפלאים. למשל, אלה של זק”א שעושים את מלאכת הקודש של זיהוי חללים”. ברור שאנשי זק”א ראויים לכל הוקרה, אבל השאלה היא האם אתם מכירים גם בזכות קיומם של חרדים שמפחדים מגופות, חרדים נטולי שפכטל?

רבים מאלה שנלחמו בכל הכוח נגד מבקרי האירוע, בעצם קיבלו בהכנעה את הנרטיב השקרי הזה. הם הודו שיש כאן פשע כזה שנקרא “הדרת נשים”, רק מה, לאדם רב זכויות כמו הרב פירר מגיעה העלמת עין.

ממש כמו השלב האחרון בסוף כל משפט פלילי, שלב הטיעונים לעונש, שבו מגיעים עדי אופי לספר על מעשיו הטובים של העבריין. נכון, הוא פשע, אבל הוא גם עשה מעשים טובים.

3.

אז זהו, חברים, שאין כאן שום פשע. אין “הדרת נשים”, לא בערב של עזרה למרפא ולא במופע הקיץ בעפולה ולא באירוע החב”די בכיכר רבין.

אנחנו כופרים בכל המושגים האלה – “הדתה”, “הדרה” וכל מילה מפחידה אחרת שעוד תומצא – המכנים את המצוות בכל מיני מילות גנאי חדשות, שהושתלו בשפה שלנו על ידי בעלי עניין.

פעם זה מחיצה בהופעה, פעם זה לוחם ולוחמת בטנק, פעם זה הנחת תפילין בנתב”ג, פעם זה ספר לימוד עם ציור של חקלאי נושא עיניים למרום.

הרי מה היה לנו פה?

החילונים הקיצוניים באקדמיה המציאו מושג חדש, “הדרת נשים”. אחר כך באו ארגוני הקרן החדשה, עתירי התקציב, והחלו לעשות את מה שהם יודעים לעשות. לסכסך, לפלג, לעורר סערות מקומיות של “הדרת נשים”, ליצור מצג שווא כאילו הדתיים הם נגד הנשים, כאילו הפרדה היא הדרה וצניעות היא אפליה. חלק מאנשי התקשורת, כמובן, ליבו את המאבק, לא כי היא מקבלים כסף מהקרן החדשה, אצלם זה באמת אותנטי, הם באמת שונאים את הדת ואת כל מה שהיא מייצגת.

ואז, אחרי אינספור “כתבות” ו”תחקירים” ו”סערות” – זהו. זה עבד. המושג נכנס. הוא בפנים. עמוק בפנים. עכשיו לך תוכיח שלא הדרת. ואני רק שואל: אם הדרה היא עוון כה חמור, איפה הייתה המילה הזאת עד לפני שנתיים-שלוש? מה, לא הייתה מילה שתתאר את הפשע? איך הסתדרנו בלעדיה?

4.

“האם בישראל, שנאבקת על פניה החילוניות, לגיטימי לדרוש ולקיים מופע בפרופיל גבוה כזה, ולהכחיד ממנו נשים?”. בשאלה הדרמטית הזאת נפתחה ביום שלישי שעבר התוכנית של גיא פינס שחשפה את ה”הדרה”.

אתם שומעים, צופות וצופים? יש פה מאבק על הפנים החילוניות של המדינה. אנחנו במלחמה. לכן בדקות הקרובות לא נדבר על הפרידה של ההוא וההיא או על הזוגיות החדשה של ההיא וההוא. במלחמת מצווה כולם חייבים ליטול חלק, אפילו דוגמן מחדרו וכוכבת ריאליטי מחופתה. ושימו לב לטרמינולוגיה החדשה בפתיח: כבר לא מדובר על “הדרת נשים” אלא על “הכחדת נשים”.

ואז הגיעה כתבה עם שיחות הטלפון שערכו תחקירני התוכנית עם האומנים השונים. רחמנות. הם נשמעו כל כך מבוהלים.

האמת? אני יכול להבין אותם. הם בסך הכול רצו לעשות מעשה טוב, להופיע בערב התרמה לארגון שהם חשבו שהוא לב הקונצנזוס, ארגון שבטח מי מבני משפחתם נעזר בו פעם, ופתאום מה מתברר? הם חלק מאירוע חמור של הדרת נשים – אה, סליחה, של הכחדת נשים!

אף אחד מהם (חוץ מאלי יצפאן) לא העז להתווכח עם הנחת היסוד החילונית-קיצונית שלכבד את ההלכה, או אפילו את שומרי ההלכה, זאת עבירה חמורה. בזה אחר זה הם התפתלו בשידור. לא ידעתי, לא אמרו לי, הכלב אכל לי את הזמרת.

אח, כמה רציתי להיות זמר ישראלי פופולרי ברגעים האלה. “עם כל הכבוד”, הייתי עונה, “תוכנית שעוסקת מדי ערב בתעשיית החפצת הנשים והשימוש הציני בגופן למטרות בידור, כסף ורייטינג, לא יכולה להטיף מוסר לאף אחד בנושא כבודה של האישה. ביי גיא”.

מעניין באמת לבדוק אילו תכנים שודרו באותה תוכנית, יום לפני השידור הזה או יום אחריו. ניסיתי לעשות את זה בעצמי, אבל אינטרנט רימון חסם לי את התוכן.

ואגב, את הסיפור האמיתי התקשורת כרגיל פספסה פה לגמרי: ארגון חרדי שבראשו חסיד בעלז מחליט להפיק (משום מה) ערב הצדעה בתל אביב לשלמה ארצי, ומגייס לשם כך זמרים חילונים, עם נגניות, עם מנחָה, עם נשיא המדינה, עם כל שירי האהבה וכל הטקסטים של ארצי מכל השנים. תרקויד, היא אמרה לי, תרקויד.

5.

אני לא רוצה שהטור הזה יצא מתנשא. אני בטוח שבין כל אלה שהביעו השבוע מחאה על הפגיעה בנשים היו גם כאלה שעשו זאת בכנות, באכפתיות. אני גם בטוח שברשימת המבטלים המבוהלים יש אומנים יקרים שמקדישים זמן וכוחות נפש להופעות בפני ילדים חולים, וכל הכבוד להם על זה.

אבל האמת היא שאחרי השבוע הזה, קצת קשה שלא להתנשא מול תפיסת עולם תקשורתית-משפטית ששוטפת ככה את המוח להמון העם (ואולי גם קצת לנו?). באיזו קלות אפשר למכור לדור שלם פייק-ערכים ולגרום להם למסור את הנפש עליהם. יהודים שעזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות פופוליסטיים.

אתם רוצים באמת להילחם למען מעמד הנשים? מצוין. החברה הדתית יכולה להיות בת הברית הראשונה שלכם במאבק הזה. איך מדברים לנשים, איך מדברים על נשים, ובכלל מהי זוגיות ומשפחה ובית.

אפשר לדבר גם על עניינים חברתיים, על חקיקה, על תעסוקה לנשים ושכר ופערי שכר. אבל איך מכל זה הגעתם לקשקושי ההדרה האלה? זה באמת הדבר הדחוף ביותר לארגוני הנשים לעסוק בו, בחודש שבו נרצחו שלוש נשים על ידי בני זוגן? על מה שמעתם אותם מדברים יותר?

ואיך, למען השם, נהייתם כל כך מהר כאלה חניוקים? איך הקפדה על קוצו של יו”ד של איסור שזה עתה נולד הפכה אצלכם לערקתא דמסני, עד כדי כך שאתם פוסקים להלכה שמוטב שארגון חסד מופלא יפסיד מאות אלפי שקלים ובלבד שהזמרת בלהקה של עילי בוטנר תעשה לו קול שלישי. לא שמעתם על כוח דהיתרא? אין בעגלה החולפת, הטרנדית שלכם, גם ערך כזה?

• הטור מתפרסם בעיתון ‘בשבע’ 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    יחסי דתיים חילונים
    13/11/2019 12:50
    דוד
  1. אתם מבקשים שאנו החופשיים נכבד אתכם החרדים, וזה בסדר גמור,
    אמל מתיי אתם החרדים קבלתם איזו בקשה שלנו החופשיים לאיזה נוהג שלנו שהוא
    לא 100% ע”פ ההלכה?
    אתם מתנשאים עליינו (העגלה המלאה), גם לחופשיים יש עקרונות,