עמית סגל פותח פה על המסיתים: איפה היה התיעוב הזה בחורף?

חרדים 10
|
י"ג אלול התשע"ט / 13.09.2019 11:53
הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, יוצא בטורו השבועי המתפרסם בעיתון ‘ידיעות אחרונות’, להגנת החרדים: ”זה היה קיץ מכוער של שנאה והסתה כלפי הציבור החרדי.. הם מוכים ומוכים מדי יום, בלי כל דרך להתגונן. גם לתושבי אלעד, רכסים וקריית ספר מגיע שיתייחסו אליהם כבני אדם”

עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, יוצא בטורו השבועי המתפרסם בעיתון ‘ידיעות אחרונות’, להגנת החרדים.

“מה הופך את החרדים לסחטנים אבל לא את כחול לבן, העמותה למען הפנסיות התקציביות בישראל? את אביגדור ליברמן ודרישתו למיליארדים במו”מ הקואליציוני? או את הציונות הדתית שדורשת ומקבלת תקציבים בשפע למוסדותיה?

”זה היה קיץ מכוער של שנאה והסתה כלפי הציבור החרדי בישראל, שבעקבותיו יצטרך לבוא חשבון נפש נוקב. אין חובה חוקית לשמור לליצמן או דרעי מקום בשולחן הממשלה, וכמה שנות אופוזיציה נחוצות לכל מפלגה לצורכי בקרה ושיפור השירות, ודאי לנציגות המאובנת של יהדות התורה וש”ס. אבל מה שהחל כמהלך לגיטימי של ליברמן בעד חוק הגיוס ונגד הפוליטיקאים החרדים התפתח למסע הסתה רב משתתפים נגד האזרחים החרדיים. ראוי להזכיר: לא חרדים, אזרחים חרדיים”.

סגל מזכיר קריקטורה בביטאון של ‘ישראל ביתנו’ ברוסית המציגה חרדי עם שטריימל וזקן סוחב עגלה עמוסת שטרות שלקח שלא כדין. יאיר לפיד פרסם סרטון דמיוני שבו ליצמן ודרעי אומרים: “תביאו עוד טריליון שקל לישיבות, אני רוצה את כל הכסף שיש לישראל” ועוד.

“הפוליטיקה היא קרקס, וכל פעם מקרקסים מישהו אחר. אבל יש הבדל עמוק בין משחק פוליטי קשוח ולגיטימי ובין הפיכתם של מאות אלפים לגוש שחור גדול, טפילי ומאיים. אפשר לחלוק עמוקות על הציבור החרדי על התעקשותו לגרור רגליים בהצטרפות לשוק העבודה ולמיזם הציוני, ועדיין להזדעזע ממה שהתרחש בבחירות 2019ב. אפשר לתמוך בקיצוץ קצבאות, ‘חוק גיוס ושבירת המונופול החרדי על הדת בישראל, ועדיין להבין שמדובר בגל שנאה מלאכותי לחלוטין: איפה היה כל התיעוב הזה בחורף? האם מישהו חושב שהתיעוב המאורגן הזה יעזור לגייס חרדי אחד או להכניס אותו לשוק העבודה? האם המטרה היא שיפור פני המדינה או השחרת פני הציבור הכי שנוא בישראל, חוץ מהערבים?

”בניגוד לציונות הדתית או לשמאל הישראלי, לחרדים אין שום דרך להשיב מלחמה (אלא אם הגידופים של ליצמן ללפיד נחשבים תשובה). אין להם אף מאחז משמעותי בתקשורת או באקדמיה. הם מוכים ומוכים מדי יום, בלי כל דרך להתגונן. גם לתושבי אלעד, רכסים וקריית ספר מגיע שיתייחסו אליהם כבני אדם ולא כמטרת דמות בבחירות”.