החב”דניקים מרוצים, אבל הליטאים מתפכחים מאשליה מתוקה

1.

זה היה נשמע כמו פעמי משיח, בשורת השנה של הציבור החרדי.

אחרי שנים של מאבקים פנימיים, השקפתיים בעיקר, בין הציבור הליטאי לחב”ד, קם מיזם חדש שמאחד, שמאפשר לחב”דניק ולליטוואק לאכול מצלחת אחת, תחת הכשר משותף. ממש ובא לציון גואל, לא?

אז זהו, שתלוי את מי שואלים.

בגדול, החב”דניקים חוגגים ומרוצים. הנה הלגיטימציה עליה חלמו מזה עשרות שנים, אבל ציבור האברכים הליטאיים עומד מן הצד ובלבו ספקות. לאחר שבועות בהם אני מסתובבת באופוריה מן המיצג האחדותי החדש, מפגש עם אחד מחשובי הציבור הליטאי, אברך מזוקן וירא-שמים, הצליח לעורר בי ספקות.

כשהוא ממולל זקנו בידיו, הרצה לי על הבעיות “הכבדות”, כפי שהוא רואה אותן, וכפי שרואים אותן חבריו לספסלי הכולל. התחלתי לחפור, והבנתי שמדובר באחד מהנושאים היותר מרתקים בציבור החרדי, בשנה האחרונה.

עזבו אתכם מלחמות סביב הבחירות המקומיות, אפילו תשכחו מקרבות דגל רשב”ם-דגל ראב”ד. הנה הקרב האמיתי: האם, קצת יותר מ-15 שנה לאחר פטירתו של מרן הגרא”מ שך זצ”ל, הציבור הליטאי אמור לשתות מבקבוק עליו מתנוססת חותמת כשרות משותפת של רב חב”די עם רב ליטאי? לסמוך על השחיטה המשותפת של שני הרבנים? (“רק שתדעי, רוב השוחטים תחת ההשגחה המשותפת הם חסידים, לא ששים שם לקבל ליטאים, בטענה ש’הם נוגעים בזקן’. גם כשמגיע ליטאי ש’לא נוגע בזקנו’ יש תירוצים. השליטה עדיין חסידית. גם חב”ד הייתה אוכלת מכשרות ששוחטיה היו ליטאים במוצהר? נקודה למחשבה”, כך אותו אברך).

בינתיים, הקולות הללו נלחשים, נשמעים מפה לאוזן. “לאנשים לא נעים לפרק את האשליה של האחדות, אבל יותר ויותר מעזים לומר שהם לא ממש סומכים על המיצג הזה”, הוא אומר.

2.

נתחיל מבראשית.

לפני 31 שנים, בשנת 1988, הוקם בד”ץ שארית ישראל, ארגון כשרות ליטאי מוצהר. הקים אותו הגראמ”מ שך זצ”ל, בעיקר כתגובה על מינוי הגרמי”ל לנדא זצ”ל לרבה של העיר בני ברק. כידוע לכל, רב העיר בני-ברק ממונה על הכשרות, על חנויות העיר, והמצב בו אברכים ליטאיים יכנסו לחנות פלאפל בעיר התורה והחסידות וישבעו תחת כשרות של רב הנמנה על חב”ד נראתה לרב שך בלתי הגיונית.

מי שמונה לעמוד בראש מערכת הכשרות החדשה היה הגאון רבי  חיים שאול קרליץ זצ”ל. בתחילה שימש הגאון רבי  מרדכי גרוס כרב השחיטה ב’שארית ישראל’, אבל כשנוצר נתק מסוים בין שני האישים, נקרא הגאון רבי שבח רוזנבלט להצטרף לחברי הבד”צ של שארית ישראל.

לאחר מספר שנים, עבר הרב רוזנבלט לכשרות ‘קהילות’ ועזב את ‘שארית’.

במשך שנים נשמעה בציבור הליטאי הטענה: “בעוד חסידי חב”ד בפרט והחסידים בכלל, מקפידים שלא לצרוך ‘שארית ישראל’, הרי שבקרב הציבור הליטאי יש פחות החרמה. בעופות מקפידים לצרוך ‘שארית ישראל’ ולא מתפשרים, אבל כשמדובר על בקבוק קוקה קולה לא נוהגים כחסידים ושולחים את היד למזוג כוס, גם אם על הבקבוק מתנוססת חתימת רב חב”די.

כלומר, השיקול הוא ענייני. “אבל מכאן ועד לתת יד לפגיעה בארגון הכשרות הליטאי המובהק, ארגון כשרות שהוקם על ידי הרב שך, במיוחד כדי לבדל את הכשרות הליטאית מזו החסידית, רק כדי לייצר מצג של הרמוניה חברתית, זה כבר מוגזם”, סבור אברך נוסף עמו שוחחתי, לצורך ליבון הנושא.

“ומה עם נהרא נהרא ופשטיא, בה החסידים כל כך מתגאים? אנחנו הליטאים לא אמורים לשמור על הייחוד שלנו? על ההקפדות המהודרות המיוחדות לנו? על שוחטים שיהיו מקהילת האברכים הליטאיים, שרבותיהם הנם מנהיגי הציבור הליטאי ובראשם מרן הגר”ח קניבסקי ומרן הגרי”ג אדלשטיין? רק כשזה נוגע ל’מה מצביעים’ שואלים אותם – וכשזה נוגע לכשרות העוף או הבשר או סכין השחיטה או כשרות המאכל העומד על השולחן, לא?”

עוד קצת היסטוריה. בשנת 2014 הועברה ‘חברת שארית ישראל’ מהנהגת רבנים הקשורים יותר ל’פלג הירושלמי’ לניהולם של גדולי ישראל העומדים בראשות ‘דגל התורה’, מהלך שהובל על-ידי רפי מנת.

הנהלת ‘שארית ישראל’ המחודשת מיהרה ליישר קו בכל ההחלטות ובכל ההקפדות עם מנהיג הציבור הליטאי דאז, מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן זצ”ל. כחלק מהמהלך נקרא הרב רוזבלט לשוב ולשמש כחבר הבד”צ, מה שהביא גם את מרן הגר”ח לסמוך ידיו על מערכת הכשרות, וזאת אחרי שנים בהן סמך ידיו רק על כשרות ‘קהילות’.

כתוצאה מהשינויים הללו, עד לימים אלו, כולל בימים אלו, בישיבות הדגל של הציבור הליטאי עולה על השולחן רק תוצרת כשרות ‘שארית ישראל’. נקודה.

ניסיון שנעשה לאחרונה להמיר את הכשרות באחת מהישיבות החשובות בבני ברק לכשרות החדשה (מבינים איזו חתיכת היסטוריה הייתה זו, ואיזה הישג כביר למערכת הכשרות ‘המאוחדת’ אילו בישיבה ליטאית בבני ברק היו מעלים עופות עליהן מתנוססת גם חתימה של רב חב”די?)  – נכשל.

3.

חגיגות האחדות החלו במאורע מצער: פטירת רבה של בני ברק מזה יותר מ-30 שנה, הגרמי”ל לנדא זצ”ל. אין זה סוד שעוד בחייו עבד על ‘מיצג האחדות’, כדי  שבנו  ימשיך לכהן כממלא-מקומו בבני ברק.

מסע ההלוויה החל במוצ”ש בנתניה, שם נפטר, והמשיך למחרת בבית מדרשו בבני ברק. למען האמת, ציבור חסידי חב”ד בבני ברק הוא קטן יחסית. אפילו נציג בעירייה אין לחסידות, כך שהסיכוי שבנו של הגרמי”ל לנדא (שבמשך שנים כיהן כר”מ בישיבת חב”ד בצפת, ישיבת דגל משיחיסטית) יכהן כרב העיר לא היה גדול.
השיחות בין הגרמי”ל זצ”ל, לבין הרב שבח רוזנבלט התקיימו במהלך החודשים שלפני פטירתו, והבשילו לכדי מעשה בעת פטירתו.

בליל פטירת הגרמי”ל לנדא זצ”ל, התכנסה אסיפה סודית בבית הדיין הגר”י סילמן. בין המשתתפים: ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, נכדו של הגר”ח  – יענקי קניבסקי, ונציג הכשר ‘הרב לנדא’ – חסיד גור, לייבל שיינפלד (יהודי שעוסק לפרנסתו גם בניהול מערך בתחום העופות).

זו הייתה הפגישה הגורלית בה הוכרע: הולכים למהלך של כשרות משותפת.

בהלוויה הקריא ראש העיר החלטה, הכוללת מינוי שני רבנים לעיר – רב חב”די ורב ליטאי – במשותף. משכורתם, אגב, משולמת מהעירייה, מן הסתם מתקציב המועצה הדתית (מי החליט על זה, בהיעדר רב עיר מכהן שממונה על המועצה הדתית?)

“על דעת גדולי התורה, אדמו”רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים – בנו וממלא-מקומו על פי בקשתו הרב חיים-יצחק-אייזיק לנדא והרב שבח-צבי רוזנבלט בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו”, הקריא ראש העיר.

ועדיין ב’דגל’ כולם היו רדומים. לאיש טרם נפל האסימון. ימים חלפו, בטרם התעוררו גורמים שונים במפלגה והבינו מה, בעצם, התרחש פה.

“הגיוני שיוכרז במהלך לווייה כזו או אחרת על כך ש’תם עידן של שני עיתונים מפלגתיים, הבה נאחד את המודיע עם יתד? לא, זה לא היה עולה בדעת איש לפרק את מפעל חייו של הרב שך זצ”ל. אז למה אפשר לירות חץ בראשו של ארגון הכשרות אותו הקים במו ידיו?” אומר גורם ב’דגל’.

“לדגל יש כמה מפעלים. היא שולטת היום ביד רמה על החינוך העצמאי, יש לה רשת גנים משל עצמה, יש לה עיתון, יש לה מפלגה, ויש לה גם ארגון כשרות. הגיוני לפגוע באחד מהם, רק כדי ליצור משק כנפי היסטוריה שמצלצלים יפה בהודעות לתקשורת? ואולי רק כדי שמישהו ירוויח מזה כמה שקלים” (בנקודה הזו הוא מפרט קצת יותר, אבל צנזרנו מסיבות מובנות).

“האמת, שגם שאר החסידויות יכלו לזעום. למה רב מחב”ד דווקא ממונה על הכשרות? למה לא רב מחסידות אחרת? ויז’ניץ למשל, שהיא חסידות ענקית בבני ברק?

“אני מבין למה זה בא בטוב לקברניטי הציבור הליטאי. זו הצלחה בעוד מינוי – מינוי רב ליטאי בבני ברק, גם אם זה לא מינוי רשמי לרב העיר – אבל אני לא בטוח שמי שניהל את המערכה קלט את המשמעות, הבין מראש כמה יד חופשית תהיה לרב ליטאי בארגון כשרות שהוא חסידי מיסודו, הבנה עד כמה מדובר בפגיעה במפעל חייו של הרב שך זצ”ל.

“לדעתי, אותם גורמים כן קלטו את זה במהלך השבועות האחרונים, וזו הסיבה לכך שבישיבות דגל בבני ברק התקבלה הוראה שלא להמיר את כשרות ‘שארית ישראל’ בשום כשרות אחרת. ב’ארחות תורה’ הבינו מלכתחילה שאין להם סיכוי לעשות שום שינוי ממה שהיה נוהג בחיי ראש הישיבה מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל”.

האברכים עמם שוחחנו חורצים: “הרב שך מתהפך בקברו”.  לדעתם, “בשלב הראשון התלהבו כולם מהרעיון ומהגימיק, אבל ככל שחולפים הימים האסימונים נופלים”.

האמנם? ימים יגידו.

4.

החגיגיות סביב המינוי המשותף הגיעה לשיאה בערב פסח האחרון. את דרשת שבת הגדול מסרו שני רבני העיר, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט, כשכל אחד מהם משתתף בדרשה של חברו. אפילו פרסום ההודעות על הדרשות נעשה במשותף בשלושת היומונים ‘המודיע’, ‘יתד נאמן’ ו’המבשר’.

ביקורים משותפים של שני הרבנים במשחטות השונות זכו לסיקור תקשורתי רחב, כשבארגון מבשרים כי מיד אחרי פסח יעברו עוד ועוד אולמות, ישיבות ומוסדות וכו’ לכשרות המהודרת. בפועל? טוב, בפועל זה לא ממש קרה בהיקף עליו התבשרו הקוראים. אבל מי בודק.

“בכל הידיעות שפורסמו הודגש שההקפדות המשיכו כמנהגו התקיף של הגרמי”ל לנדא זצ”ל, האבא. ככה הכבוד הליטאי נשמר? כאילו אצלנו הליטאים אין הקפדות?  למשל, מישהו זוכר את העובדה שהרב לנדא לא נתן ידו לשתף פעולה עם כיתוב במדבקות של ‘יוצר אחרי פסח’, משום שבחב”ד סומכים על המכירה אפילו בבתים הפרטיים? ממתי חב”ד וליטאים נוהגים באופן זהה? מה זה, ריקוד בו משלבים ידיים ומצטלמים? זו כשרות, זה חמור מאד!”

אם חשבנו שהמחלוקות לא יבצבצו, זו כנראה הייתה אשליה מתוקה.

המחלוקת הראשונה נתגלעה סביב נושא הגעלת הכלים. בכשרות הליטאית נוהגים לפגום את המים של הגעלת הכלים כך שלא יהיו ראויים למאכל כלב, על ידי שפיכת אקונומיקה לתוכם. תחת כשרות הרב לנדא נהגו שאסור לפגום את המים, כי זה מוריד מאיכות ההגעלה. האם יותר משישים מהפסולת היוצאת מהכלים נמצאת במים, או לא? שאם כן, הרי ששאריות של בשר וחלב מתערבות יחד וזו בעיה.

הגרמי”ל לנדא זצ”ל היה מזהיר שלא להביא להגעלה כלים בני יומם, דבר שמסיר את החשש, ב’שארית ישראל’ כן הקפידו במהלך כל השנים להוסיף אקונומיקה למים כדי לפגום את המים, ונהגו באופן שגם אם במים יש יותר משישים מתערובת הבשר והחלב, לא להקל בכך.

כשרוצים להכשיר ‘תחת קורת גג אחת ובהרמוניה’ את הכלים לפסח, עם מדבקות משותפות וכל ה’צרמוניה’ מה עושים? במקרה דנן (“ככל הידוע לי, בכל המקרים זה ככה”) – החסידים ניצחו.

“יד החסידים על העליונה”, כפי שבישרו כותרות בתקשורת. “לא פגמו במים, לא הכניסו אקונומיקה, ולמרות זאת ההכשר הליטאי התנוסס גם הוא שחור על גבי מיכליות”.

5.

הנה קטע מתוך ראיון שפורסם בסוף חודש אדר עם הרב לנדא, זמן קצר לאחר פטירת אביו הגרמי”ל זצ”ל באתר חב”ד COL. המראיין מזכיר לרב הטרי איך בימים בהם מונה אביו לרבה של בני ברק “קמה התנגדות עזה לאביכם”, ואילו היום “יש הסכמה מכל החוגים על המינוי כממלא-מקום ומאידך מונה רב נוסף מטעם החוג הליטאי שיעבוד עמכם בצוותא”.

“נעשה כאן מהלך חשוב לקירוב לבבות כללי בציבור החרדי”, משיב הרב לנדא – ומוסיף: “המעמד נותן הרגשה, לפחות זו תחושה שלי – ואני מקווה שגם אחרים חשים בזה, כל החוגים רוצים ומייחלים לשלום ואחדות”.

הרב לנדא מזכיר כי בעבר, “היו שנים קשות, כולם יודעים. אז קיבל גיבוי בעיקר מהחוגים החסידיים. השנים האחרונות הייתה הרגשה שיש גם הערכה מהציבור הליטאי”.

“ברור לכולם שבשביל חסידות חב”ד מדובר בלגיטימציה לה קיוו מזה שנים. האם יש פה גם בשורה לציבור הליטאי? אני לא בטוח”, מסכם אברך ליטאי שמגדיר את עצמו כ”אחד שאכפת לו”.

“חשוב שנזכור, אנחנו הציבור הליטאי, שיש לנו הקפדות משלנו (רק לדוגמה, שימוש בחשמל בשבת, אבל ממש לא רק), ועל כך גאוותנו, חיבורים יכולים להיעשות בפוליטיקה, אבל כשמדובר בכשרות ובעולה על שולחננו, לא בטוח שזה מתכון להצלחה. ועוד יותר לא בטוח, שזה היה חלומו של מי שייסד את מפלגת ‘דגל התורה’ מרן הגרא”מ שך זצ”ל”.