זימון הרב ברלנד לביה”ד המיוחד – אחרי עדויות שחיזקו החשדות

המחאה על הפגישות האלה הייתה רפה,משום  שהרב ברלנד הורשע עד עתה בבית משפט, ובפני בית דין של רבני ברסלב – אך לא בפני בית דין ידוע, המקובל על כלל הציבור החרדי .

לצורך בירור תורני ויסודי, שיכריע אחת ולתמיד בפרשה – הכרעה שאחריה לא יהיה ניתן להמשיך ולהתייחס אליו בשום צורה כדמות לגיטימית – הוקם בית דין מיוחד, הכולל  נציגים מבית הדין של ‘בד”ץ העדה החרדית’, בית הדין של הגר”נ קרליץ בבני ברק, ובית הדין של ‘בד”ץ זכרון מאיר’.

לפי הדיווח ב’מנדי וביתאן’, בית הדין המיוחד פעל בחשאיות: הוא זימן אליו עדים ועדות שיעידו, ריכז חומרים הקשורים בפרשה – והגיע למסקנה שהחשדות כנגדו מבוססות “באופן המצריך בירור יסודי בבי”ד”.

רק לקראת תום הדיונים, החליטו בבית הדין לזמן את ברלנד עצמו, כדי שיתייצב בפניהם ולהשמיע את קולו.

מאז שליחת מכתב הזימון – מכתב שלמעשה גילה לראשונה למנהיג ‘שובו בנים’ ואנשיו אודות קיומו של בית הדין, החל מסע לחצים מאסיבי על בית הדין.

כחלק מניסיון להרגיע את הרוחות ולפעול להבאתו של הרב ברלנד לדיון, הסכים בית הדין, לבקשת אנשי ‘שובו בנים’, לפרסם מכתב פומבי לציבור, בו קורא בית הדין שלא לעסוק בפרשה עד תום הדיונים.

אלא שאנשי ‘שובו בנים’ החליטו להשתמש במכתב של בית הדין כדי להציג מצג-שווא, לפיו כביכול בית הדין זיכה את רבם ולפיכך קורא שלא לפעול נגדו. זאת למרות שעיון במכתב הפומבי מגלה שלא לכך התכוון בית הדין.

במכתב שהתפרסם ב’מנדי וביתאן’, הדיינים רבי יהודה פישר, רבי שריאל רוזנברג ורבי שמואל אלעזר שטרן, לא בוחלים במילים – וכותבים באופן ברור: “אחר שבמשך תקופה ארוכה יצאו שמועות ורינונים בקלא דלא פסיק נגד כבודו, והגיעו עדויות וראיות המחזקים החשדות באופן המצריך בירור יסודי בבית דין, והיות ונתמנינו מטעם בתי דינים החשובים בישראל לדון ולהורות בפרשייה זו – הננו להזמין את כבודו להופיע בפנינו”.

בהמשך המכתב, הרב ברלנד מתבקש, מפאת רגישות העניין, להגיע לדיון בליווי אדם אחד בלבד, לא לספר לאיש מקהילתו על דבר הדיון ולמנוע התקהלויות של חסידיו סביב בית הדין.