מה אתה צריך לדעת לפני שהילדים שלך נכנסים אל בריכות השחייה?

מדי קיץ אנו שומעים לדאבוננו על תאונות קשות בגין טביעה בבריכה הציבורית. לאור דו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, הסוקר ליקויים קשים בתחום זה, קשה להימנע מהתחושה כי חלק לא קטן מהטרגדיות הקשות האלה נובעות מהפקרות וכי ניתן היה למנוע אותן, אילו נושא בטיחות הילדים היה בראש סדר העדיפויות הלאומי.

בתקופת הקיץ, הבילוי בבריכות השחייה מהווה עבור הילדים מהווה מקור של הנאה, ריענון, כיף והזדמנות לפעילות גופנית חשובה, אך יחד עם זאת, כאשר העיסוק במים נעשה בהשגחה לא מספקת, בסביבה לא בטוחה ובלא ציוד בטיחות מתאים, הוא עלול להסתיים באסון.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, טביעה מהווה את הסיבה המרכזית למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 ברחבי העולם, יותר מכל סיבה אחרת.

בסביבת מים נדרשת תשומת לב מקסימלית והשגחה צמודה ופעילה על הילדים, אך לא תמיד הם מקבלים אותה.

שאלה שנשאלת פעמים רבות, הינה מי הגוף האחראי במקרה של תביעה בבריכה ציבורית.

ב-2004 נכנסו לתוקף תקנות חדשות להסדרת מקומות רחצה (הסדרת מקומות רחצה בטיחות בבריכות שחיה, תשס”ד 2004). עיקרן של התקנות היא: ריכוז הרישוי בידיי הרשות המקומית, העברת אחריות הפיקוח ממשרד הפנים לרשות המקומית, ריכוז דרישות בטיחות ופירוטן, שדרוג דרישות הבטיחות, העברת חלק מהפעולות שהיו בידיי הרשות המקומית לניהול עצמי של מחזיק הבריכה, חלוקת אחריות ברורה בין בעלי התפקידים בבריכת השחייה.

ולכן, בבואנו לרחוץ בבריכת רחצה עלינו לוודא כי קיים רישיון עסק לבריכה המבטיח שהבריכה נמצאת תחת פיקוח של הרשות המקומית ומשרד הבריאות.

כמו כן, עלינו לדעת כי כל אדם אשר מוגדר כ’מציל’ עליו להיות בעל תעודת מקצוע של מציל מטעם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, עבר הכשרה נאותה בעזרה ראשונה, אחת לשנתיים הינו עובר ריענון נאות בעזרה ראשונה ובהצלה, ואחת לארבע שנים חותם על הצהרת בריאות, נבדק על ידי רופא מורשה ורופא עיניים כאשר ההצהרה והבדיקות מעליות כי אין מניעה שישמש כמציל בבריכת שחיה.

על המציל חלות חובות רבות כאשר, בין היתר, לא יעסוק מציל בעת מילוי תפקידו בכל עיסוק או עניין אחר למעט החובות שהוטלו עליו, לא יעזוב מציל בשעות הרחצה את עמדת ההצלה, יפעל למניעת סיכון ועוד.

אך יש לזכור כי שלום המתרחצים בבריכה היא הן באחריות המצילים והן באחריות מחזיק הבריכה. משמע, על מחזיק הבריכה להיות אחראי לכך שמספר המצילים, מגישי העזרה ואנשי צוות הבריכה יהיו בהתאם לכמות המתרחצים בבריכה.

•

אחד מהתיקים שטופלו במשרדנו עסק בתביעה של קטינה אשר התרחצה בבריכה בקאנטרי ביישוב ביחד עם כ-30 מתרחצים נוספים, כאשר במהלך הרחצה לא השגיחה המצילה היחידה שעבדה באותה העת, באופן ראוי על המתרחצים בעודה מפנה מבטה בעיקר לעבר המים הרדודים ועסוקה בשיחות טלפוניות, אשר הסיחו את דעתה מהמתרחש בבריכה.

בשלב מסוים הקטינה החלה לשחות לעבר המים העמוקים ובהגעתה לשם שקעה לקרקעית הבריכה. כאשר המתרחצים הסבו את תשומת ליבה של המצילה שלא הבחינה במתרחש, תחילה האחרונה לא נתנה אמון בדברי המתרחצים ורק לאחר זמן מה ורק לאחר שהבחינה כי אין בועות אוויר בסמוך לקטינה בקרקעית הבריכה קפצה למים ומשתה את הקטינה מהמים.

עו”ד עמיקם חרל”פ. צילום: יחצ

כתוצאה מהאירוע, איבדה הקטינה את הכרתה והפסיקה לנשום. כמו כן, הינה סבלה מפגיעה נוירולוגית והיא נותרה בתרדמת לתקופה של כ-4 שנים (!) . כאשר לאחר מכן, לדאבוננו, כתוצאה מפגיעות אלה נגרם מותה ביוני 2016.

מקרה זה מעלה רשלנות מקוממת של המצילה שבעקבותיה נגדעו חייה של קטינה, כאשר הסוגייה העלתה שאלות רבות בהקשר לחובותיהם של מצילים, הכשרתם וכיו”ב.

•

לנוכח הממצאים החמורים שהעלה דו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, חובה עלינו להבין כי טרגדיות אלו אינם גזרת גורל.

ציבור ההורים בישראל צריך לקרוא למשרדי הממשלה ולשלטון המקומי לפעול לתיקון מיידי של הליקויים שמצא המבקר על מנת למנוע את המקרה הבא, אלו חיי ילדינו.

חובה על המערכת להעלות את שיעור לימודי השחייה של תלמידים במסגרת בית הספר, להגביר את פעילות ההסברה בנושא בטיחות במים ואת הפיקוח ואכיפת יישום התקנות.

• הכותב הינו עו”ד, ראש משרד עמיקם חרל”פ ושות’, מומחה לתביעות נזיקין, רשלנות וביטוח