1.
המקרה שארע עם הילד המסכן, ש’מפלצות – אדם’ התנפלו עליו והפליאו בו את מכותיהם, לא נותן מרגוע.
כל אחד מאתנו, ההורים, מרגיש, שהיה רוצה ברגע זה, להגיע אל הילד הזה, לחבק אותו ולהזרים אליו אהבה רבה כל כך, שאולי תפצה על המקרה המזעזע שארע לו ומי יודע איך יצא ממנו.
למזלו של הנער, יש לו הורים אוהבים ונפלאים, שבוודאי יעשו בעבורו הכול.
אבל אני רוצה לדבר פה על השוטרים כעדה שלימה, כמגזר שלם.
בואו נביט בתוך עצמנו, החרדים, ונראה כמה אנו נפגעים כשאחד מאתנו (עשב שוטה) מבצע דבר עבירה, ומיד כל התקשורת החילונית יוצאת נגדנו:
“חרדים, נמאסתם!”
“רק החרדים מסוגלים לכאלו דברים!”
“צריך לטפל בכם ביד קשה, טפילים!”
אנחנו זועמים על ההתבטאויות הכוללניות, מצטדקים ועונים בצדק:
“בערמה של תפוחים, יש לפעמים אחד רקוב”.
“אנחנו בסדר, אלו רק עשבים שוטים, שם, בקצה”.
“בגלל שוטה אחד – מאשימים את כל המחנה?”.
“האחד עשה מעשה וכל האומה תיענש?”
והנה, כשזה נוגע לאחרים, אנחנו שוכחים את התשובות שלנו.
בודדים נוהגים כחיות טרף, ועדה שלמה על עמוד הקלון. ממש כך.
2.
ביום ל”ג בעומר נסענו ברכבנו הפרטי למירון. היה לנו אישור להיכנס פנימה.
בכל צומת פגשנו שוטרים. אני בטוחה שהיו ביניהם עצבניים ורגזנים, שהם כאלו במהותם, או שהחום גרם להם לכך, או ריבוי העבודה, אבל אני לא פגשתי אחד כזה לאורך כל הדרך.
גם כשבצמתים מסוימים נעצרו אנשים, נדנדנו, התחננו, צעקו – לא ראיתי שהשוטרים מגיבים בפראות.
בצומת אחד ישבה אישה בצד הדרך, ליד השוטרים, והשוטרים דאגו לה ושאלו כל נהג שעצרו לבדיקה, אם יהיה מוכן לקחת אותה, כי היא אינה חשה בטוב.
ראיתי שוטר פונה לאדם מבוגר, יחסית, ושואל אותו אם הוא בסדר.
וראיתי שוטר מגיש לילד חרדי חטיף מתוק. (לא בדקתי את ההכשר).
ראיתי שוטרים מחייכים וראיתי קשוחים.
ראיתי שוטרים רגועים וראיתי מתוחים.
ראיתי שוטרים רצים וראיתי נחים.
לא ראיתי התכתשויות מיוחדות.
אני יודעת שאני רק דוגמה יחידה.
אני בטוחה שהיו שוטרים שהתנהגו בחוסר כבוד, באגרסיביות, בדחיפות, בקולנות, בחוסר סבלנות. בטוחה. אבל, האם זה הופך את כל קהל השוטרים לחיות? לבהמות?
3.
לא בדקתי מעולם כמה אחוזים מקרב השוטרים נוהגים באלימות יתר וכמה לא.
כל עוד איננו יודעים שהם, רובם, או חלקם הגדול, כאלו, בואו ניתן להם את הלגיטימציה שלא להיקרא ‘מפלצות’ או ‘חיות’.
מיהו שוטר?
שוטר הוא אחד מאתנו.
אבא לילדים, בדיוק כמו שאנחנו.
בן להורים, בדיוק כמו שאנחנו.
בואו ניתן להם את הפריווילגיה להיקרא בני אדם!
גם שוטר הוא אדם. גם שוטר נעלב כשמעליבים אותו.
גם שוטר עלול להיפגע כשפוגעים בו ומדברים אליו כמו ל… בהמה זולה!
4.
שוטר בא למקום כדי לעשות סדר. ברור שהוא לא מגיע עטוי כפפות של משי.
ישנם שוטרים שמגזימים, ייתכן, שאנחנו, כחרדים, מרגישים שנואים,
צריך לטפל בדבר הזה באופן נקודתי, ולא בצורה כזו, שמטילה רפש בקבוצה שלמה, שלא פעם מגינה עלינו, כשאנחנו צריכים אותה.
בואו נהיה אנחנו, כפי שאנו צריכים להיות, וכפי שאנו מחשיבים את עצמנו: מתונים, לא מתלהמים, עדינים, בני תורה.
כך תהיה לנו עזות להתלונן, כשצריך להתלונן.
בואו נפסיק, לפחות אנחנו, כותבי הטורים ומשרבטי המילים, לדבר על קהילה שלמה, כמפלצת איומה, כי אם מפינו, העיתונאים, הכתבים ואנשי הציבור יוצאים מהפה כינויים כמו ‘מפלצות’ ו’בהמות’, בל נתפלא ש – גם המילה: “נאצים” תשתרבב, וכבר לא נוכל לעולם להישאר חברה ראויה.
אז ילד טהור שנפגע, זה עולם מלא ולא דבר קטן בכלל.
בואו נדאג שמי שפשע – ייענש בחומרה, שמי שסבל יצא בשלום,
אבל לא נניח קהל שלם על מזבח ההכללה הנלוזה.
דבר ששנוא עלינו, למה שנעשה לחברינו?