מחקר חדש: רוצים להצליח במבחן הקשה? פשוט תשאפו את האוויר

קובי פינדרוס
|
ח' אייר התשע"ט / 13.05.2019 15:52
מחקר חדש ומרתק של מדעני מכון ויצמן למדע מעלה כי שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המח • בניסוי שנערך לקבוצת נבדקים עלה, כי שיעורי ההצלחה של הנשאלים עלה כאשר הם פתרו את השאלה בזמן שאיפת אוויר

רוצים להצליח במבחן קשה ומורכב? רוצים לעבור את המטלה המוטלת עליכם בהצטיינות? פשוט תנשמו אוויר.

ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Human Behavior עולה, כי ייתכן ששאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח.

החוקרים ממעבדתו של פרופ’ נעם סובל מהמחלקה לנוירוביולוגיה גילו, כי שיעור ההצלחה של נבחנים שפתרו שאלות בזמן שאיפה היה גבוה יותר מאשר שיעורי ההצלחה של אותם הנבחנים בזמן נשיפה – כך פורסם באתר ‘ידען’ של ‘מכון ויצמן’.

“היכולת של יצור חי להרגיש מה קורה סביבו ולהגיב לכך היא קדומה ביותר. גם צורות חיים חסרות מוח ומערכת עצבים מרכזית, כמו צמחים, חיידקים או מדוזות, ‘מריחות’, במובן זה שהן יכולות להגיב למולקולות בסביבתן במה שנהוג לכנות ‘תפיסה כימית'”, אומר ד”ר עופר פרל, שהיה בשעתו תלמיד מחקר במעבדתו של פרופ’ סובל.

כדי להעמיד את השערתם למבחן, ערכו החוקרים תחילה ניסוי שבו נמדדה זרימת האוויר באפיהם של נבדקים בזמן שהם פותרים תרגילים מסוגים שונים: פתרון תרגילי חשבון, משימה חזותית-מרחבית שבה התבקשו לקבוע אם צורה מסוימת יכולה להתקיים במציאות, ומשימת שפה שבה נדרשו לקבוע אם המלה שהוצגה להם בעלת משמעות.

הנבדקים התבקשו להקיש על כפתור ברגע שהם מוכנים לתרגיל הבא – ולהקיש פעם נוספת כדי להשיב. החוקרים גילו כי הנבדקים נטו להכניס אוויר לגופם בתזמון עם מוכנותם להתמודד עם המטלה הבאה. חשוב לציין כי החוקרים וידאו כי הנבדקים אינם מודעים לכך שמנטרים את נשימתם וכי נטייתם לשאוף אוויר לא הייתה מושפעת מעצם הלחיצה על הכפתור – אלא העידה על מוכנותם המנטלית להתמודד עם האתגר הבא.

בניסוי המשך הציגו החוקרים לנבדקים את המשימות החזותיות-מרחביות בלבד ותזמנו את השאלות כך שמחציתן יופיעו בזמן שאיפה ומחציתן – בנשיפה. שיעורי ההצלחה של הנבדקים היו משופרים באופן מובהק ומשמעותי כאשר פתרו את השאלה בזמן שאיפה.

ממצאים נוספים: החוקרים מדדו גם באמצעות מכשיר EEG את הפעילות החשמלית במוחם של הנבדקים בזמן מנוחה ותוך כדי פתרון המטלות. החוקרים גילו כי ה”חיבוריות” (connectivity) בין אזורי המוח השונים הייתה שונה באופן מובהק בין שאיפה לנשיפה – הן במנוחה והן בעת פתרון המטלה.

יתירה מכך, ככל שהפער בחיבוריות בין שאיפה לנשיפה היה גדול יותר – כך ההצלחה בפתרון המטלות בשאיפה הייתה רבה יותר.