‘יצאה לסמינר וחזרה על אלונקה מורדמת. דורש שהשב”כ יתערב’

חיים טוויל
|
י"ב אדר א' התשע"ט / 17.02.2019 19:31
משפחתה של תהילה בן זינו, הנערה בת ה-15 שנפצעה ממוט ברזל בחצר הסמינר בירושלים, דורשת מהמשטרה “לבחון את האפשרות שמדובר בפיגוע לאומני” • האב: “הלכה ללמוד בסמינר בירושלים. זה החטא שעשתה” • אחת המורות העידה: “הפועלים צחקו כשהילדה עברה על האלונקה”

אברהם ויעל  בן זינו, אביה ואמה של תהילה, הנערה בת ה-15 שנפגעה ביום חמישי באורח קשה מפגיעת מוט ברזל בראשה בחצר הסמינר בירושלים, מסרה היום (ראשון) הצהרה לתקשורת בכניסה למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם – שם תהילה עדיין מאושפזת כשהיא מורדמת ומונשמת.

בהצהרה, דרש אביה של תהילה, אברהם בן זינו, מהמשטרה, מכוחות הביטחון ומהשב”כ לבצע חקירה מקיפה על אודות האירוע, לרבות הנסיבות והמניעים אשר גרמו למוט הברזל לפגוע בראשה של תהילה ולהביא לפציעתה האנושה.

“החטא הגדול של בתי שכמו שכל בנות ישראל רוצות ללמוד”, אמר אברהם בן זינו. “בתי יצאה גם היא לתומה ללמוד בסמינר וחזרה לטיפול נמרץ עם אלונקה כשהיא מורדמת ומונשמת, כשבסך הכל היא הלכה ללמוד בבית ספר, בסמינר, באמצע ירושלים. זה החטא שהיא עשתה”.

הוא הוסיף: “המשפחה דורשת שתהיה חקירה ושכוחות הביטחון יחקרו את כל מי שעבד שם ואת כל מי שהיה שמה. שכולם יתנו את הדין. אני רוצה שמשהו יבוא ויגיד לי א, ב, ג. לא יכול להיות מצב כזה שאני שולח ילדה ללמוד – ומקבל אותה באלונקה מורדמת ומונשמת. מצבה מאוד קשה, עברנו חמש שעות של ניתוח. מההדף של הברזל יש גוף זר בתוך המוח, וכעת אנחנו עומדים לפני סי.טי – שלפי התוצאות שלו יכריעו אם צריך עוד ניתוח”.

אביה של תהילה ביקש בפניה לציבור הרחב: “אנחנו מבקשים מעם ישראל להתפלל לרפואתה של תהילה בת יעל, שהקב”ה ישלח לה רפואה שלמה”.

אמא של תהילה, יעל בן זינו, אמרה: “תודה לכל עם ישראל שהתפלל והתאחד במיוחד להעתיר בתפילות שהיא תבריא בעזרת ה’, ושתחזור לאיתנה. תודה לסמינר שעוטף אותנו בלי הפסקה. תודה לצוות הרפואי המדהים שלא מפסיק לדאוג לה ולדאוג לנו בכל רגע נתון. תודה לארגון חוננו שהתנדבו ללוות אותנו משפטית ולעזור לנו.

“תהילה היא ילדה אצילה שכל מי שהכיר אותה, אוהב אותה. אף פעם היא לא אמרה לאף אחד ‘לא’. יכול להיות שמחר מכניסים אותה לניתוח נוסף ואני מבקשת מכל עם ישראל שיתפללו ושיעשו מעשה טוב, אפילו קטן לזכותה, על מנת שהיא תקום בריאה ושלמה”.

עו”ד חיים בלייכר, המייצג את המשפחה מטעם ארגון חוננו, אמר במהלך ההצהרה התקשורתית: “אנחנו יודעים שהרבה פיגועים לא קורים בתכנון של הפיגוע לפרטי פרטים, אלא פעמים רבות נקראת הזדמנות למפגעים והם פשוט מנצלים את ההזדמנות באותו הרגע.

“לצערנו גם אלו שעובדים בישראל, אנחנו יודעים מניסיון רב, אכולים בשנאה וברגשות לאומניות למיניהם, ולכן יש לפעמים חשש מאוד כבד שאירוע כזה הוא לא מקרי. מדובר פה בפועלים ועל פי עדויות שמתחילות להגיע אלינו בימים האחרונים, היו התגרויות בבנות מבחינת זריקות דברים”.

עוד אמר עו”ד בלייכר: “ברגע שיש אירוע כזה, עולה מעליו החשש שהאירוע הזה מכוון, כי הגורם שממנו הגיע הברזל, אותם האנשים שהיו שם, יש מה לחשוד בהם שיש להם כוונה לאומנית. לכן, לא ייתכן שהכיוון הזה יישלל בכזאת מהירות.

“אנחנו דורשים שוב פעם שהמשטרה תגיע ותחקור את כל מי שהיה שם. כל הפועלים וחקירה מקיפה ולקחת את כל הממצאים במקום, כולל תביעות אצבעות ו-DNA, כי יש לנו חשד מאוד גדול שהאירוע הזה לא תמים, ולכן כל עוד זה לא נעשה אנחנו נשאר בספק גדול מה היה שם”.

הוא הוסיף: “החשש הגדול הוא שהרבה מאוד יהודים נפגעים כתוצאה מאירועים לאומניים שהרבה פעמים רוצים לעצום עיניים ולהגיד זה לא קורה לנו, אבל לצערנו אנחנו יודעים שהאירועים האלו כן קורים, וכשיש להם הזדמנויות קורים מקרים שהם פוגעים על רקע לאומני. אנחנו מקווים שהמשטרה אכן תמצה את החקירה עד הסוף ונוכל לדעת את האמת לאמיתה”.

עו”ד מנשה יאדו, המייצג גם הוא את המשפחה מטעם ארגון חוננו, אמר: “אנחנו מצפים מכוחות הביטחון שיפעילו כן מאמץ חקירתי שהוא בהלימה לעוצמת הפגיעה ולחומרת האירוע. מניסיון שלנו, שמשטרת ישראל מפעילה מאמץ חקירתי טוב, אז היא מגיעה ושמה יד על הפושעים ומפצחת את האירועים.

“זה אירוע שאפשר לפצח לכאן ולכאן, מה שלא תהיינה התוצאות. לצערנו הרב אנחנו מכירים מקרים, בהתנסות ישירה שלנו, שלא הופעלו מאמצים חקירתיים והתוצאות היה בהתאם, בין אם לא הוגשו כתבי אישום ובים אם הוגשו כתבי אישום שלא היו יכולים להחזיק את עצמם בעסקאות”.

הוא הוסיף:  “בפרוטוקול הדיון השופט קבע בהחלטה שלא נטען למעשה מכוון או מעשה מודע, ואנחנו לא מוכנים לקבל הנחת עבודה של מצב מכוון או מצב שאינו מודע. מדובר באירוע שאירע במקום שנראה כמו פיר מתחת לאתר בניה במרחק אפס. ניתן להשליך שם את הברזל וייתכן שלא במקרה הברזל פגע ורוצץ את ראש של הילדה הזאת. יש כאן בהחלט צורך, והנסיבות והמציאות שבה אנחנו חיים, מלמדים שיש פיגועי שנאה, ושהשנאה היא בלתי נשלטת ומתפרצת. זה באופן עקרוני”.

לדבריו, “לא יכול להיות שיקבע שלא קיים כיוון חקירה שכזה, בעוד שיש מספיק נסיבות בשטח שיכולות להצביע על כך. בית המשפט קבע בהחלטה שהעצורים נתנו הסבר שמניח את הדעת לסיבה שבגללה הם ברחו מהמקום, כביכול שהם פחדו מלינץ.

“אני גביתי היום עדות מאחת המורות בבית הספר שעדיין לא העידה במשטרה – שאמרה לי כי כשהם יצאו עם האלונקה מבית הספר, פועלים עמוד על ידם במרחק אפס שהיא יכלה להריח את ריח הסיגריות מהפה שלהם, וצחקו כשהילדה עברה על האלונקה. לא היה חשד ללינץ’ ולא היה שום דבר כזה. אם משהו ברח משם, אז כנראה יש סיבה אחרת למה הוא ברח משם.

“מעבר לזה, אנחנו לא אומרים שזה פיגוע לאומני, אנחנו לא יודעים מה קרה עדיין, אבל וודאי שצריך לבחון את האפשרות הזאת, או גם את האפשרות שמדובר בתאונה. אבל צריך להבין מאיזה יד נפל אותו הברזל. מדובר בברזל ענק שלא נופל מאליו ורוצץ את הראש של הילדה. לקבל גרסה ולבדוק את האמינות שלה, להפעיל את שירותי הביטחון שיחקרו ויבדקו את האירועים”.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד נוסף ואחרון” הוסיף עו”ד יאדו. “אם מדובר באירוע לאומני והיה רפיון ברור של המשטרה שכבר בהחלטה יום אחרי האירוע אומרים שהם לא טוענים לאירוע מכוון, אז זה נותן מסר שכמעט מאלץ את אותם המחבלים, אם לאו המחבלים, לשוב ולפעול. כי לא ניתן לעצום עיניים כנגד אירועים כאלה, אלא צריך לחתור למיצוי מגע. זה מה שהמשטרה חייבת למשפחה, זה מה שהמשטרה חייבת לציבור ואנחנו סמוכים ובטוחים שכל הגורמים ירתמו כדי שהפרוטוקולים הבאים לא יראו כמו הפרוטוקול האחרון ביום שישי.”

כפי שדווח בחרדים 10, ביום חמישי האחרון נפצעה תהילה בן זינו לאחר שמוט ברזל כבד נחת על ראשה מאתר בניה הממוקם סמוך לבית הספר בו היא לומדת בירושלים.

בן זינו הייתה בחצר בית הספר כאשר נחת על ראשה המוט הכבד בפתאומיות וגרם לה לפגיעת ראש קשה. כוחות רפואה שהגיעו למקום העניקו לה טיפול רפואי מציל חיים והיא פונתה לביה”ח כשהיא מונשמת ומורדמת במצב קשה.

כוחות משטרה ומז”פ שהגיעו למקום מייד לאחר האירוע, עכבו כעשרה פועלים מאתר הבניה שממנו נזרק המוט, וכן את מנהל העבודה שהיה במקום.

ביום שישי האחרון החליט בית המשפט השלום בירושלים לשחרר את שני החשודים שנעצרו בתנאים מגבילים, למרות שהמשטרה ביקשה להאריך את מעצרם בחמישה ימים נוספים.

לטענת המשטרה החשודים ברחו מאתר הבנייה לאחר התקרית, אך הגיעו לתחנת המשטרה כשזומנו.

בהחלטתו, קבע השופט כי החשודים, שעובדים באתר בניה סמוך, נתנו הסבר סביר שהם חששו ועזבו אחרי ששמעו צעקות. “בשים לב לתמונת הראיות שאינה מצביעה על מגע של מי מהמשיבים עם המוט שנפל או עבודה עמו, איני סבור כי החשד הסביר הוא בעוצמה המצדיקה המשך מעצר”, קבע השופט.