אגף המודיעין הציג בשבועיים האחרונים בפני המטה הכללי של צה”ל את הערכתו השנתית לשנת 2019 – פחות מחודש מאז נכנס לתפקידו הרמטכ”ל רב אלוף אביב כוכבי.
במקביל לאיראן, עזה היא הנושא המרכזי והמדאיג: באגף המודיעין מעריכים כי הפוטנציאל ליוזמה התקפית מצד החמאס והג’יהאד היא גבוהה מאוד ועשויה להתחרש עוד לפני הבחירות לכנסת.
לפי הערכת אמ”ן, חמאס נכון להסדרה ומוכן להתגמש – אם כי לא בהיבטי בניין הכוח שלו. הקביעה של אמ”ן היא כי ייתכן שארגוני הטרור ברצועה יבצעו פעולה התקפית כדי להגיע לימי קרב ולזעזע את המערכת, וכי השקט היחסי בזירה הדרומית הוא זמני.
יוזמה התקפית יכולה לבוא בדמות פעולה בה יהיה שימוש ב’מנהרות מארב’, עם כמה פתחים סמוך לגדר, שדרכן יחדרו מחבלים לביצוע פיגוע, פעולה נקודתית כמו ירי על אוטובוס, וכל דבר שיזעזע את המערכת בלי לגרום לכך שישראל תפתח במלחמה, אלא מקסימום בכמה ‘ימי קרב’, בסיומם יהיה קל יותר לחמאס לדרוש הקלות כלכליות נוספות מממשלת ישראל.
לפי הערכת המודיעין השנתית של אגף המודיעין, גם ביו”ש יש פוטנציאל אסטרטגי להסלמה, על רקע עסקת המאה של טראמפ, הסתלקות אבו מאזן או גורמים אחרים בשטח שידליק את הגזרה.
הזירה הצפונית – היא מהווה אתגר גדול לישראל, כשעולה הסבירות לתרחישי תגובה לאור תקיפות המיוחסות לישראל.
באשר לחיזבאללה ולבנון, אמנם תוכנית המתקפה שלהם נפגעה קשות, אך היא לא הוסרה. לחיזבאללה אין היום יכולת לייצור טילים מדויקים בלבנון, אך הארגון עושה מאמצים לשנות כל העת את המציאות הזו.
הסנקציות הביאו את איראן למשבר כלכלי חריף, אך בטהרן עדיין לא קיבלו החלטה באשר לתגובתם לביטול הסכם הגרעין והסנקציות האמריקניות. אם האיראנים יחליטו להפר חד צדדית את ההסכם הם מסוגלים להגיע בתוך שנה ליכולת העשרה ובתוך שנתיים לפצצה גרעינית. באותה נשימה הם יכולים גם לחכות עד יעבור זמן טראמפ או לאותת שהם מוכנים לדון על ההסכם ובכך למשוך זמן.
אתגר חדש שמונח לפתחה של מערכת הביטחון היא טורקיה, המוגדרת כ’כח עוין עולה’, ולשם כך הקצו עוד כוחות שיוכלו ללמוד על דברים שמתחוללים בה.
בעידן שבו רמת אי הוודאות היא גבוהה מאוד, יחד עם טכנולוגיה שהולכת ומשתפרת, המודיעין חייב לשדרג את עצמו ולהשתמש במשאבים מרובים.
אגף המודיעין גם חידד את הצורך לעסוק יותר בעיראק, על רקע הפעילות האיראנית במדינה. בהערכת אמ”ן, מצוין החשש הישראלי ממיליציות איראניות בעיראק שיתגברו בחירום את המרחב הסורי, משיגור טילים מעיראק לישראל ומהציר היבשתי.
על היחסים עם מדינות המפרץ אומרים באמ”ן כי הנושא הפלסטיני הוא חסם מרכזי בשדרוג היחסים. לצד זאת, בהערכה השנתית צוין: “תקרת הזכוכית הפלסטינית שמגבילה את שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ מעט גבהה השנה”.
ההנחיות של כוכבי
את החודש הראשון שלו כרמטכ”ל הקדיש אביב כוכבי בדיוק לנושאים אלה.
כדי לענות על איומי הטילים ואיום הרחפנים הורה כוכבי על האצת מערכת ‘כיפת ברזל’: כרגע ישנן 6 סוללות כיפת ברזל סדירות ושתי סוללות מילואים. בתוך תוכנית העבודה יוסבו שתי סוללות המילואים לסוללות סדירות עד מחצית שנת 2019, ויוקמו שתי סוללות מילואים נוספות במקומן. על כן, עד סוף שנת 2019 מתוכננות להיות 10 סוללות פרוסות ברחבי הארץ – 8 סדירות ו-2 מילואים.
הרמטכ”ל הנכנס החליט להרחיב את האימונים ובכל שנתיים יעשו חילות השריון וההנדסה 17 שבועות אימון ו-17 שבועות תעסוקה כמו חטיבות החי”ר, דבר שיצריך עוד 15 גדודי מילואים לתעסוקה בכל שנה.
נושא נוסף שעליו החליט הרמטכ”ל לאור לקחי העבר הוא להקים מנהלת מטרות מטכל”ית, המשותפת לחיל האוויר וזרוע היבשה בדגש על אגף המודיעין, שתאסוף עוד מטרות וזאת כדי להגדיל את קצב ייצור המטרות המבצעיות בצבא.
כדי להנגיש את המידע באופן מיידי שוקדים עכשיו על רשת אינטרנט מבצעית מתקדמת שתביא את המידע שנאסף באופן מהיר יותר, יעיל יותר ואמין יותר.
החלטה נוספת שקיבל הרמטכ״ל עם כניסתו לתפקיד: חיזוק הקצה המבצעי, באמצעות הצטיידות באמצעי לחימה, אמצעי אופטיקה וטילי נ״ט על מנת להגיע לחיזוק יכולותיו של הלוחם בשטח.