מי רוצה 170 בדיחות יהודיות שנונות על עניים, עשירים, קבצנים וקמצנים

שלמה בן חיים
|
י' כסלו התשע"ט / 18.11.2018 17:22
תשובה להלכה מהרגוצ’ובר, מסמך ממשלתי בחתימת הגאון רבי שמעון סופר אב”ד קראקא, ספר מנהגים דקהלתינו. פיורדא • מכתבים, אגרות, תשובות בהלכה ואפילו הזמנות אישיות לאירועים מוצעים למכירה

במכירה הקרובה בבית המכירות ‘צפונות’ בבני ברק מוצעים למכירה פריטים מרתקים ומרגשים של גדולי ישראל מהדורות האחרונים.

מדובר במכתבים, אגרות, תשובות בהלכה ואפילו הזמנות אישיות לאירועים. ישנם גם הקדשות אישיות על ספרים.

כך, למשל, מוצעת למכירה תשובה להלכה ולמעשה בכתב יד וחתימתו של הגאון הרוגוצ’ובר שנכתב בדווינסק בשנת תרצ”ב (1932). מדובר על כתב תשובה ארוך בכתב יד של גאון הגאונים רבי יוסף ראזין זצ”ל – המכונה הרוגוצובר אל הרב החו”ב מסיק שמעתתא כמוהר”ר יהושע נ”י בעניני קבורה והמסתעף.

 זהו מכתב ארוך מאוד יחסית למכתבי הרוגוצ’ובר. המכתב שעמוס ראשי תיבות מסובכים הוא למעשה דברי תורה שעוסקים בסוגיות ברחבי התלמוד הבבלי והירושלמי. הדבר הזה של שימוש נרחב בראשי תיבות בצורה מכוונת הוא מאפיין שייחודי לגאון. הדבר נובע גם מחוסר בזמן אך גם כדרך כתיבה ייחודית.

ישנו גם מסמך ממשלתי בחתימת הגאון רבי שמעון סופר אב”ד קראקא, בנו של החתם סופר זצ”ל. זהו מסמך ממשלתי בלועזית, מקראקא שנת תרכ”א (1861).

 הגאון רבי שמעון סופר בעל ‘מכתב סופר’ נולד בשנת תקפ”א ונימול על ידי אביו החתם סופר, מינקותו היה יניק וחכים ואביו אהבו והשתעעע מחידושיו. משנת תר”ד כיהן כאב”ד מטרסדורף ומשנת תרכ”א אב”ד קראקא עד פטירתו בשנת תרמ”ג (1883) עמד לנס עמו בגליציה ושימש גם כציר בבית המחוקקים בוינה.

כתבי יד

באדיבות צפונות

 פריט מצחיק במיוחד הוא כתב יד שכולל אוסף בדיחות יהודיות שנונות על קבלנים, סוחרים, חנונים ותגרנים, אומנים, עובדים, פועלים, שכירים, משרתים, וכן על עניים, עשירים, קבצנים וקמצנים. מדובר על אוסף גדול ונרחב של 170 בדיחות! ועוד ליקוטים שונים (בלאדינו). הבדיחות בעברית.

 מנהג המקום: כך גם הספר מנהגים דקהלתינו. פיורדא משנת תקכ”ז 1767 מהדורה יחידה. מנהגי כל השנה דקהילת קדש פיורדא, מנהגים בבית הכנסת, עם התפלות והיוצרות ועוד. בהקדמת המחברים ובהסכמת הרבנים מצויין כי מנהגי פיורדא נוסדו על ידי גאוני קהילת נירנברג. קהילת נירנברג נחרבה בשנת רנ”ט [1499], על ידי הקיסר מקסמילין. עם חורבנה גלו היהודים לקהילת פיורדא, מכאן שמנהגי פיורדא בנויים על מנהגי נירנברג הקדומה. כל זה ופירוט נוסף אודות חילוקי הדעות בקהילת פיורדא בעניני המנהגים בבית כנסיות השונים, נמצאים בהקדמות הנ”ל. רבה של פיודא בזמן זה היה רבי יוסף שטיינהרט, מחבר הספר “זכרון יוסף”, החותם ראשון בהסכמת הספר.

 הקדשה אישית: פריט ייחודי שמוצע הוא ספר ‘חובת התלמידים’, עם מאמרים נוספים מכת”י וספר דרך המלך, מאת האדמו”ר מפיאסצנה רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי”ד. תל אביב, תשט”ז 1956.

מהדורה ראשונה של דרך המלך והמאמרים שנדפסו מכת”י, ומהדורה רביעית של חובת התלמידים. בדף לפני השער הקדשה נאה, לבר מצוה בכתב ידו וחתימתו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר: “מנחת זכרון – מנחת אהבה – מנחה קטנה – מנחה חרבה, להבחור יניק וחכים… ליום הכנסו לעול התורה והיראה”.

 חכם הראדזין: וישנה גם איגרת מהאדמו”ר מסוכטשוב רבי חנוך בורנשטיין והרבנית, אל אחיינו האדמו”ר מראדזין. זהו מכתב בכתב יד קודשו של האדמו”ר רבי חנוך בורנשטיין מסוכטשוב זצ”ל אל אחיינה של אשתו, האדמו”ר מראדזין זצ”ל. בצד השני של הדף מכתב (ביידיש) מאת הרבנית אליהם.

 האדמו”ר רבי חנוך העניך בורנשטיין (תרנ”ז-תשכ”ה), בנו של האדמו”ר בעל ‘שם משמואל’, גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לא הסכים להתעטר בכתר אדמו”רות עד לאחר השואה, שבה נספו אחיו, האדמו”רים רבי דוד מסוכוטשוב ורבי אברהם מקוטנא. הקים מחדש את חסידות סוכטשוב וישיבת סוכוטשוב בשכונת בית וגן בירושלים.

כתבי יד

באדיבות צפונות