5 הלהיטים שעשו את שנת תשע”ח: קובי סלע בחר את השירים והזמרים
רגע לפני, התנצלות.
כשחרדים 10 ביקשו את חמשת השירים שעשו לי את השנה, השבתי שאני עובד במקצוע המוזיקה היהודית, ושזה לא כל-כך לעניין לשאול אותי את השאלה הזאת. שכן, מה שלא אכתוב, יהיה מי שיאמר: “אבל אתה מתפרנס מהאנשים האלה”.
זה לא יהיה שקר, אם כי לא כל הרשימה כאן.
חסד גדול עשה איתי הבורא ששלח אותי להתפרנס בעבודה שאני אוהב, עם אנשים שאני אוהב. האמנים הכי יצירתיים והכי מצליחים.
וכן, רק במקרה יצא שחלק מהם נמצאים ברשימה הזאת.
אז אלה החמישה שלי. יש לי לפחות עוד חמישה שירים שהלהיבו אותי השנה, אבל נסתפק בהם.
שנה טובה.
נפשי I מוטי שטיינמץ וישי ריבו • הדואט של השנה
מקובל לתת לכל שיר נפלא את התואר. יש שיגזימו עם התואר ‘הדואט של השנה’ ויקשרו כתרים בגובה ועומק בלתי אפשריים. לא זה הסיפור של “נפשי” – הדואט שמכניס לביצוע אחד את שני ענקי מוזיקה בשני סוגות שונות.
מוטי שטיינמץ, אמן הרגש, מי שמרטיט כל לב עם קול פעמונים שלו, חבר לישי ריבו שהוא מאסטר בתחומו הישראלי, אדם שפלייליסטים כמו גלגלצ, אך גם קול חי מיוזיק, עפר לרגליו – לתוצאה מסעירה ומרגשת. נפשי.
ההרמוניה עזת הגוונים שבוקעת מהרמקול גדולה מסך חלקי השותפות. איזה מזל שנעמי בנט, אשתו של רובי, התעקשה לממש את הרעיון המטורף שעבר לה בראש, ושנשמע על הנייר אכן מוזר.
עברי אנוכי I בני פרידמן • המנון רב תפוצה
אמרו עליו שהוא נועז ושהוא מודרני מדי.
זה קרה כשיצא הקליפ ל’עברי אנוכי’. הבחור, כיאה לחב”דניק התמקד בקידום מונח חב”די ידוע ‘גאון יעקב’ – שזה אומר, בעצם, שעלינו כיהודים להתגאות ולעצים את היותנו כאלה.
פרידמן, שלומד בכולל בוקר, נועץ ברבותיו וקיבל החלטה שהיתה מסוכנת באותם ימים: לכלול אישה בקליפ שלו.
בדיעבד התברר שהציבור והדור כבר הוכשר לזה, אבל זהו בני פרידמן, חסיד חב”ד אמיתי, שלא עושה פשרות להלכה ולחסידות, ומחליט באומץ לעשות כל מה שמדבר לנוער ובעיקר לזה שמזגזג לכיוון המוזיקה הלועזית הגויית.
‘עברי אנוכי’ הפך להמנון רב תפוצה עם מספר צפיות בלתי הגיוני ביוטיוב לשיר יהודי דו שפתי, גרסאות כיסוי ורמיקס, ריקוד מיוחד ומה לא.
השיר הזה על כל מה שהוא מייצג – בהחלט מרים את גאון יעקב בתשע”ח.
אחת ולתמיד I ישי ריבו • תופעה רחבת היקף
הוא כבר מזמן לא ההוא מגלגלצ.
בני ישיבות מכירים את כל מילות השירים שלו (כולל אחד בצרפתית!) ושרים אותו לא רק במקלחות.
ישי ריבו הוא תופעה רחבת היקף ולא מוגבלת מגזר, שלא מתבייש בכיפתו השחורה ובאהבתו האינסופית לתורה ולומדיה.
השיר שהבליט אותו השנה, הוא ‘אחת ולתמיד’ מתוך אלבום הפלטינה ‘שטח אפור’. המילים של ריבו נועזות, ישירות, לא מתחמקות.
במו-עיני ראיתי ישראלים לא שומרי מצוות ששרים יחד את המילים הבלתי אפשריות האלה: “שוב הרגע הזה, הנה פרטתי את עצמי בפניך לפרוטות, מדבר גבוהה גבוהה, אבל עושה מעט מאוד. וחזרתי לסורי, ושגיתי באומרי ששוב לא אחטא ואשוב ,לא אחטא ואשוב, ואיך שהוא סיפקת בידי שוב…”.
אש I יעקב שוואקי • המציא עצמו מחדש
השנה, המציא את עצמו שוואקי מחדש.
האיש שהיה כבול שנים רבות לנוסחה חסידית מזרחית אמריקנית, החליט על שינוי אסטרטגיה. הוא פגש כותבים ישראלים נחשבים, מעבדים עכשויים מתחום המוסיקה הישראלית, ושמע עשרות לחנים ומילים, עד שהצטברו מספיק שירים טובים ל’מוזיקה’ – האלבום האחרון שלו בינתיים.
יצא לי לשדר תכנית יומית בקיץ ברדיו קול חי, וכמו רבים מעמיתיי נזקקתי לרשימת להיטים קצביים קייצית שנועדה לצלוח את את ‘בין הזמנים’. האלבום של שוואקי היה מנה ראשונה ולעיתים עיקרית בכל תפריט. אם צריך לסמן בו את הלהיט שהכי הדליק אותי (תרי משמע) אסמן את ‘אש’.
והאמת שזה לא מפתיע: זהו שיר נוסחה שבנוי להצליח. כשהמילים של מרים ישראלי המצוינת, וכשהלחן של איצי וולדנר – אין סיכוי לפספס.
פשוט I זבולון נתנוב • מדהים ולא שגרתי
במקצוע שלי, כשמתקשר האמן או מנהלו ומבקשים פגישה, בחלק מהמקרים היא מתקיימת כי לא נעים לי לסרב; בחלק מהמקרים כי אני מרגיש חובה לסייע לחדשים להציב רגל ולתפוס עמדה על מגרש הדור הבא; ולעיתים רחוקות אתה חש שכוכב הדור הבא יושב בביישנות ומחכה לתורו.
וכשזה כך – לצד האחריות הגדולה, נלווה כבוד גדול לצעיר היושב מולי.
כזה הוא זבולון נתנוב, חב”דניק צעיר (עוד חב”דניק צעיר) שכותב מוזיקה יהודית מדהימה ולא שגרתית, שמקפיד על כל תו ומביא לידי ביטוי קול ושירה יוצאים מהכלל.
השנה, לראשונה בחייו, הציע לציבור הישראלי שני סינגלים, שניהם מעולים, מיוחדים ושונים מכל מה שרגילים לשמוע כאן באוזן.
השליח, שבזמנו החופשי פועל לקרוב יהודים במושב הסמוך, מגיע כראפר בקי ורגיל והופך לכולנו את הבטן.
-
מסופר על הגאון הצדיק ראש ישיבת מיר בירושלם, רבי חיים שמואלביץ זצ”ל, שהיה נוהג להתפלל במערת אבשלום.
ותמוה הדבר מאוד – אנו בדרך כלל הרי מתפללים על קברם של צדיקים שזכותם תגן עלינו, אבל איזו תועלת יש מתפילה על ‘מערתו’ של רשע כמו אבשלום?!. הרי ידוע שאבשלום היה רשע גדול, הוא היה בנו של דוד המלך ומרד במלכות דוד. הוא ניסה לגנוב את לב העם שיבואו להישפט אצלו ולא אצל דוד המלך ואחר יכתירוהו למלך עליהם במקום דוד. אם לא די בכך הרי שאבשלום רדף אחרי דוד להרגו! ובעצת אחיתופל גם לקח אבשלום לעצמו את פילגשי אביו לאור יום ולעיני ישראל, כחלק מהמרד שמרד בדוד המלך.
אומר רבי חיים שמואלביץ זצ”ל: “אני הולך להתפלל בכותל ובקבר רחל וגם במערת אבשלום. במערת אבשלום אני לא מדבר עם אבשלום, אני מדבר עם הקב”ה ומתחנן לפניו”. הבן המורד הרשע, שלקח לעצמו את פילגשי אביו, שרדף אחר אביו להרגו – מת! המלחמה הסתיימה. שוב אין דוד המלך צריך להימלט על נפשו.
וכאשר באו לבשר את הבשורה הטובה הזאת לדוד זו הייתה תגובתו: “וירגז המלך ויעל על עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום, בני בני אבשלום, מי ייתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני… ותהי התשועה ביום ההוא לאבל לכל העם, כי שמע העם ביום ההוא לאמור נעצב המלך על בנו… והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום, אבשלום בני בני”. שמונה פעמים זעק דוד המלך “בני” ובכל פעם שזעק העלה את אבשלום למדור גבוה יותר, עד שהוציאהו משבעת מדורי גיהנום והביאהו לגן עדן.
רבי חיים שמואלביץ התפלל אל ד’ במערת אבשלום במילים הללו: “ריבונו של עולם, כמה חטא אבשלום לדוד אביו וכמה רדפו? ומה עשה דוד המלך? – התאבל עליו, התפלל עליו וזעק: ‘בני אבשלום בני…’ להוציאו משבעת מדורי הגיהנום הנורא ולהביאו לגן עדן. כלום אנחנו גרועים מאבשלום?! הן אנו בניך אהוביך, אף אם חטאנו ופשענו – הצל אותנו אבא… יום הדין מתקרב, בסכנה גדולה אנחנו, אנא הצל אותנו, אבינו מלכנו…”
-
זה לא מהשנה. לתשומת לבכם…
-
מה פירוש “הדור הוכשר לזה”?
נשמע כמו ניסיון נואל ‘לדחוף’ את המהלך הזה.
לא סביר בעיני שרבנים רציניים יתנו לזה אוקיי.
