רכסים, היישוב החרדי השקט שבצפון, מוצאת עצמה בימים אלו במבוכה, כחלק ממערך אי ההבנות השורר במפלגות החרדיות.
האם ימשיך ראש העיר המכהן, איצ’ה רייך, בתפקיד? – תלוי את מי שואלים.
גורמים מקומיים בש”ס מבקשים, כי ראש המועצה הקודם דן כהן ישוב אל התפקיד, אולם ב’דגל התורה’ מתנגדים בנחרצות למועמדותו.
עם זאת, ח”כ ינון אזולאי מש”ס, שנשא לפני מספר ימים נאום בביקורו ברכסים, אמר כי דן כהן הוא נציג ש”ס לקדנציה הבאה.
בסביבת רייך, לעומת זאת משוכנעים: ‘דגל’ החליטה שהוא ממשיך בכהונה נוספת.
אתמול ביקר ברכסים ח”כ אורי מקלב ותוך כדי פלט אמירה – שאולי התחרט עליה אחרי שהבין שנכנס לשטח אש – כי רייך הוא ראש עיר מצוין וימשיך בתפקידו.
הקביעה הזו קצת מגוחכת על רקע העובדה שאחת מהטענות של ‘שלומי אמונים’ באלעד היא כי שרוליק פרוש ראש עיר טוב ולפיכך הוא צריך להמשיך בתפקידו, למרות ההסכם עם ‘דגל’.
טענה דומה הושמעה גם בפני הדיין הגר”י סילמן, שניסה לפשר בין הצדדים.
בש”ס לא ממש מבינים על מה הדיון. לדעתם (לא גורמים רשמיים, הגורמים הרשמיים טרם התייחסו, אלא אם כן תחשיבו את ח”כ אזולאי כגורם רשמי) יש הסכם רוטציה, ועל ‘דגל’ לכבד אותו.
ב’דגל’ (לא גורם רשמי, אלא אם כן תחשיבו את ח”כ מקלב כגורם רשמי) משוכנעים שמועמד ש”ס דן כהן לא יכול להיות ראש מועצה, באשר בהסכם קיים סעיף לפיו “מועמד מטעם תנועת ש”ס יכהן לאחר הקדנציה הנוכחית בחמש השנים הבאות כראש הרשות. המועמד צריך להיות מוסכם על ידי תנועת יהדות התורה”.
לפי גורמים בעיר, “לכהן יש התנגדות בקרב רבני ‘דגל’ המקומיים”.
וכאן אנחנו נכנסים לשאלה: עד כמה הרבנים המקומיים קובעים?
בבית שמש, למשל, חלק מרבני ‘דגל’ אינם מרוצים מה’דיל’ שאמור להיחתם עם ראש העיר משה אבוטבול. הם לא יאמרו זאת בקולם, אבל אנשים הקרובים אליהם אומרים זאת במפורש. בעיקר מדובר ברבני גבעה ג’, זו שמאכלסת את הציבור של ‘דגל’, הגדול ביותר בבית שמש.
האם מתייעצים עם הרבנים? לא בטוח.
ל’דגל’ יש הנהגה, ובראשה הגר”ח קניבסקי וראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין. אם הם יכריעו הכרעה ברורה בקשר לרכסים (נניח, שעבור שלום כולל עם ש”ס צריך לבלוע את המועמד המועדף עליה, דן כהן), יתכן שרבני המקום יצטרכו להתכופף.
כך או כך, העיר הצפונית השקטה בדרך כלל, החלה לסעור, ומתחילה לחוש את מה שחשים מזה חודשים ארוכים תושבי אלעד ובית שמש.