הקלטות, הדלפות, צנזורה • תככני ‘דגל’ מציגים: נשק ‘שובר שוויון’

שרי רוט
|
י"ח אב התשע"ח / 30.07.2018 19:51
אין שום נזק בהקלטות שפורסמו בקולו של גפני, שכן מי ששוחח עמו בשבועות האחרונים שמע דברים קשים על התנהלות עמיתיו מאגו”י • אז איפה הבעיה? שישיבת הנהלה מוקלטת ומודלפת לתקשורת הכללית. זה עוד לא קרה • וזה יכול להתרחש רק על רקע מחלוקת מרה בין שני חלקי ה’דגל’

1.

אם חשבתם שהדיווחים על שני פלגים יריבים בתנועת ‘דגל התורה’ הם פרי נחלת התקשורת החרדית בלבד, כלומר זו האמיצה, הרי שהשבוע יצאה הכביסה המלוכלכת החוצה – היישר אל מרקע הטלוויזיה של ערוץ ‘כאן’.

לכאורה, אין שום נזק בהקלטות שפורסמו בקולו של יו”ר ‘דגל’, ח”כ משה גפני. כל מי ששוחח עמו בשבועות האחרונים שמע מפיו דברים קשים על התנהלות עמיתיו מאגודת ישראל (גפני אף פעם אינו מבקר רבנים או אדמו”רים, וכך גם בהקלטה שפורסמה השבוע הייתה זו ביקורת שהופנתה כלפי יעקב ליצמן – פוליטיקאי ולא רב. הוספת התואר ‘רב’ לכל מי שזכה למשרה פוליטית, היא על אחריות העיתונאים בלבד, ובבחינת צ’ק ללא כיסוי).

איפה, בכל זאת, הבעיה?

בכך שישיבת הנהלה מצומצמת, בה משתתפים חברי הכנסת של הסיעה, בכירים, ובעיקר רבני התנועה – מוקלטת. ולא רק מוקלטת, אלא גם מודלפת לתקשורת. ולא רק מודלפת לתקשורת, אלא לתקשורת הכללית.

זה, עוד לא קרה.

וכל זה יכול להתרחש רק על רקע המחלוקת, שהפכה לתחרות מרה בין שני חלקי ה’דגל’.

2. 

נעשה סדר בדברים: ביום רביעי התקיים בבית ‘דגל’ בבני ברק כינוס של ההנהלה הארצית. על פי התכנית המקורית, ועל פי ההתנהלות המקובלת מימים ימימה, ‘יתד נאמן’, ביטאון התנועה, הוא המקום היחיד אליו מועברים תמלולי אסיפות מסוג הזה. אם מישהו במבצע הקלטה, הרי שהוא עושה זאת רק על מנת לתמלל את שנאמר עבור ‘יתד’.

בדרך כלל מופיע בביטאון ידיעה קצרה בעיתון של יום המחרת, אבל התמליל המלא מתפרסם בעיתון של ימי שלישי או שישי הקרובים למועד הכינוס. הפעם היה זה גיליון יום שישי.

החריקות החלו כבר כאשר אחד מהצדדים הניצים, קרי גורם בכיר הבוחש באחד מצדדי דגל (נחשו איזה) הדליף תמלול מהכינוס, לצד איומים המופנים אל אגודת ישראל כי ישנה אפשרות של ריצה עצמאית בבחירות המקומיות. הצד השני לא נותר מאחור, ומיהר להדליף אף הוא אמירה מתוך הישיבה, אמירה ‘נוחה’ עבורו, המצדדת במועמד הנתמך על ידו לראשות אחת הערים החרדיות.

המדליף הראשון זעם, ותדרך בתגובה כי הקטע שפורסם, צונזר ונחתך. הצד השני מיהר להחזיר מלחמה שערה וצנזר את כל הקטע, כולל מה שכבר שחרר לפרסום כתבה ב’יתד’. הצד הראשון, שזעם על השמטת כל הקטע, תדרך עיתונאים באשר לזהות המצנזר, גורם בכיר בתוככי מערכת ‘יתד’. הצד השני הכחיש, וטען: להד”ם.

נשמע לכם מסובך? ובכן, גם המצב עצמו מסובך.

אלא שאם כל ההתנהלות הזו הייתה פנימית, הגיע הנשק ‘שובר שוויון’ בדמות הכתבה שפורסמה ב’כאן’, בה נשמע קולו הברור של ח”כ משה גפני, יורה חיצים בעמיתו יעקב ליצמן.

נזכיר כי שתי הסיעות האחיות – ‘דגל’ ואגו”י – צועדות לבחירות שלובות זרוע, תחת הסלוגן ‘כוחנו באחדותנו’. איך ייראה הפלקט הפעם, על רקע דבריו החריפים של גפני? רק אלוקים יודע.

3.

קוראי חרדים 10 לא הופתעו מהאמוציות שצפו ועלו השבוע.

כבר בעיצומו של חודש כסלו חשפתי כי ב’דגל’ זועמים על חלוקת ה’40-60′ בין הסיעות ומבקשים לשנותה ל-’50-50′. למען האמת, מי שאמרו לי אז את הדברים, הוסיפו וטענו: “אם יהיה צורך – נרוץ בנפרד”. אבל ביקשו שלא לפרסם זאת, בינתיים. בדגש על בינתיים.

ביקשתי אז את תגובת בכירים באגו”י על האיום – והם השיבו: “הגיע הזמן לרוץ בנפרד בערים הגדולות. זה ידגים בדיוק מהו כוחה של כל סיעה – ויהווה תחליף לפריימריז”.

היה זה ימים אחדים לאחר הקרב סביב תפקיד סגן יו”ר הכנסת. ח”כ ישראל אייכלר עזב את תפקידו בוועדה למינוי דיינים, לטובת ח”כ יואב בן צור מש”ס, לפי הסכם רוטציה שנחתם בין הצדדים עם כינון הממשלה האחרונה. באגו”י ביקשו להעניק לו את תפקיד סגן יו”ר הכנסת, אולם בסיעת ‘דגל’ טענו: לח”כ יעקב אשר אין כל תפקיד, מן הראוי שהוא ימונה לתפקיד סגן יו”ר הכנסת. לאיכלר, הם הזכירו יש כבר תפקיד: יו”ר הוועדה לפניות הציבור.

הסכסוך העלה שוב את קולות הרוטנים על הסכם ה-’40-60′, המפלה לרעה את דגל התורה, לטענת בכיריה. לשיא הגיעו הדברים כאשר ח”כ משה גפני נכנס לחדר הסיעה בכנסת, לקראת מה שתוכנן כהצבעה מכרעת מי יזכה בתפקיד, אבל אז הטיח בחברים מאגודת ישראל דברים קשים: “הציבור מצפה שתתנו לנו את התפקיד”, אמר.

כאשר הבין שנציגי אגודת ישראל לא מתרשמים מהטיעון, הגיב בכעס: “בלי טובות, לא צריך הצבעה, אל תתנו לנו כלום”.

מאז סערו הרוחות בקרב רבים מפעילי השטח של ‘דגל’, שסברו כי יש לרוץ בנפרד מאגו”י, ש”עושים לנו טובה על כל דבר”.

אבל אז הגיעה אלי תגובת בכיר באגו”י שאמר:”שיפסיקו שם ב’דגל’ לחשוב שהכול מגיע להם. הם בסך הכול קטנים, שיגידו תורה שאנחנו נותנים להם הכרה של 40%, הם לא שווים גם את זה. שיביטו במחלוקת שאוכלת בהם כבר כמה שנים”.

לפי אותו גורם, “הגיע הזמן לרוץ בנפרד בערים הגדולות – ירושלים, בני ברק, חיפה, בית שמש, אלעד וביתר עילית, באופן כזה שידגים בדיוק מהו כוחה של כל סיעה – ויהווה תחליף לפריימריז”.

דבריו של גפני השבוע לא הפתיעו, אפוא, את מי שקרא על האמוציות שפרצו כבר לפני מספר חודשים.

4.

היה זה קצת אחרי חג הפסח. ‘דגל’ בישרה על הקמת ועדה המורכבת מכל הגורמים בתנועה. “וגר מוישה גפני עם יעקב אשר, דוד שפירא סביב שולחן ועדה אחד עם יענקי קניבסקי, ועמם מנצחים על החגיגה גם מנחם שפירא ואורי מקלב”, כתבתי כבר אז, בגיחוך, בשל חוסר אמון כי ועדה כזו תתפקד כראוי.

ואז הוספתי: “אינני יכולה שלא להתרפק על הימים בהם היו שלושת הח”כים מגיעים אל הבית שברחוב חזון איש 5, מתיישבים סביב שולחן העץ הפשוט, מציגים את דעתם בפני רבן של כל בני הגולה, מרן הרב שטינמן זצ”ל, ומקבלים הכרעה במקום. בלי ועדות, בלי בורקס, ובעיקר – בלי תככים”. בימים אלו עולה הגעגוע ביתר שאת.

בימים האחרונים של מושב הקיץ שמעתי שוב ושוב אמירות קשות מאד מפי בכירים ב’דגל,’ נגד מה שהם הגדירו: “איומיו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לפרוש מהקואליציה אם חוק הגיוס יעבור”.

“ליצמן מדבר על דעת עצמו בלבד”, שבו והדגישו. היו אפילו רגעים בהם שקלו, יחד עם סיעת ש”ס, להישאר בודדים בצריח בתוך קואליציית נתניהו, בעוד ארבעת נציגי אגו”י פורשים, במחאה על חוק הגיוס שעבר בקריאה שניה ושלישית. עם זאת, נתניהו חשש מ’תרגיל מסריח’. רק הפחד כי יישאר על חודו של מנדט, כפי שניצב ב’תרגיל המסריח’ של תש”נ שמעון פרס בלי ממשלה – עצר את הרעיון מלהתגלגל הלאה.

אבל הקולות הזועמים על נציגי אגו”י כבר היו ‘על השולחן’. הם הושמעו באוזני לא מעטים, בהחלט לא היו בגדר סוד. אז מה היה חדש בהקלטה שלא היה בכל מה ששמענו לצד צלחות הפולקע במזנון הכנסת? כלום, מלבד העובדה שהודלפה קלטת.

5. 

השבוע, קצת אחרי שתיארתי את הצנזורה שעברה הכתבה ב’יתד’, קיבלתי טלפון, אחד מיני רבים, מאחד הגורמים ב’דגל’.

אין שום תככים, אין יצור כזה ‘דגל-ראב”ד’ ו’דגל-רשב”ם’, אמר לי האיש שמעבר לקו.

צחקתי בקול.

הבוקר, קצת אחרי שהוא נחשף לכתבה ב’כאן’, הרים טלפון בשנית.

“זה הצד השני שהוציא את ההקלטות, וזה חמור מאד מצידם!”  הוא נשמע היה ממש כעוס.

אז אין ב’דגל’ רק צד אחד? – התאפקתי מלשאול אותו.