בית משפט פסק השבוע כי יו”ר ‘משמרת הקודש והחינוך’, הרב מרדכי בלוי, יפצה את יו”ר ‘נוער כהלכה’ עו”ד יואב ללום ב-3,300 שקלים וכן ישלם 11,344 שקלים הוצאות משפט, לאחר שכינה אותו בכינויים שוניים במהלך שידור ברדיו ‘קול חי’.
מאז פרסום פסק הדין, תומכי השניים התכתשו ביניהם האם מדובר בניצחון של בלוי או של ללום.
ומה אומר סנגורו של יו”ר ‘משמרת הקודש והחינוך’, עו”ד משה מורגנשטרן?
קודם כל, אני לא מגדיר את זה כניצחון. אבל מהותית יש פה דבר מאוד מאוד חשוב שראוי להבנה: התביעה היתה על 140 אלף שקלים, זה סכום התביעה, פלוס הוצאות משפט ושכר טרחה של עורך דין. בסופו של דבר פיצוי של 3,300 שקל, דהיינו כשני אחוז מהתביעה. מבחינת הלשון הרע הוא קיבל 3,300 שקלים. זה סכום מאוד-מאוד נמוך.
אם בנאדם תובע 140 אלף שקלים, כשזה מה שהחוק מתיר לו – לקבל 3,300 שקל זה אומר שהשופט בגדול קיבל את הטענות שלנו בצורה כזאת שהוא הבין שזה נאמר מנהמת ליבו בנושא חשוב, בנושאים קריטיים, מסגנון דיבור שלו וכו’.
ולכן מה ההגדרה ניצחון? אם בנאדם רצח, והעורך דין שלו הצליח להוציא אותו כשהוא יושב בכלא חמש שנים במקום מאסר עולם – זה ניצחון או הפסד? בוודאי זה ניצחון. אבל, היי, הוא קיבל חמש שנים בפנים? ביחס למה שציפו הוא ניצח את התיק. אז לא התוצאה בכמות, בסכום הפיצוי המאוד-מאוד נמוך, ודאי שביחס לתביעה – אז אני לא מגדיר את זה כניצחון, אבל זה וודאי לא הפסד.
• זה נכון שזה רק שני אחוז, אבל אתה כעורך דין יודע שלא מקבלים מה שתובעים…
עדיין, בין שני אחוז לבין “לא כל מה שרוצים מקבלים” רחוקה הדרך. אם היינו מקבלים 40 אלף הייתי רואה בזה הפסד על סף התבוסה, כי ברור ש-140,000 נעשה סתם, זה החוק בא וקבע בלי הוכחת נזק, ואם נותנים בסוף כזה אחוז קטן, אז זה אומר שהשופט הבין שהלשון הרע פה לא היה מהותי, הבין את כל המסביב, כל המקום שזה נאמר, הבין את הסערת רגשות, הבין שזה לא פגע בו או לא פגע בו יותר מדי. אולי אפילו בכלל לא.
אני בכוונה אתן לך, ברשותך, סקירה קצרה.
יש פסק דין מאוד ידוע: “בן גביר נגד דנקנר”. איתמר בן גביר תבע את אמנון דנקנר בחייו, על כך שהוא קרא לו בתוכנית פופוליטיקה ‘נאצי’. תוכנית שהיתה אז הכי פופולרית נראה לי.
היתה תביעת לשון הרע, זה הגיע ל’שלום’, ‘מחוזי’ ו’עליון’. בסופו של דבר בן גביר ניצח ונקבע שלקרוא ‘נאצי’ זה לשון הרע והוא לא בסדר דנקנר. אבל כפיצוי, פסקו לו “אחד שקל חדש” בלבד.
כביכול נכון שנאצי זה לא בסדר, ונכון שאתה לא נאצי, אבל אם קוראים לך נאצי… שקל. זה הפסד שאין גדול ממנו. ברור לי שהיה עדיף לבן גביר שהעליון ידחה את הבקשה שלו והוא יגיד שמאלנים נגד ימנים, ולא שהוא ינצח ויקבל שהשם שלו שווה רק שקל.
אותו דבר, בהבדלים כמובן, גם במקרה שלנו: אם מדובר באדם שאומר “קראו לי ג’וליק, בריון, שוברים שתיקה, אסור לצרף אותו למניין” ועוד כל מיני ביטויים שבלוי אמר, והם לא בסדר – ובתמורה לזה השופט אומר שזה שווה רק 3,300 שקל, כשהמחוקק מאפשר 140,000 בלי הוכחת נזק – אז אני לא הייתי מגדיר את זה, לא “לא מקבלים כל מה שרוצים”, הייתי מגדיר את זה כסכום מאוד-מאוד נמוך, או אפילו יותר מזה: סוג של אמירה של השופט, שהוא אפילו יכול להבין את המקום שבלוי דיבר.
אז ברור, צריך לעצור את עצמך, צריך לעצור בגבולות מסוימים, ויש דברים שבאמת אסור להגיד, אבל אני חושב שהאמירה הזאת של הסכום הנמוך היא אמירה שהיא בהחלט סוג של הבנה למה הוא אמר את זה, ולא גיבוי של השופט חלילה לדברים… אבל רחוק מההסתכלות שמסתכלים על זה.
ושוב, המילה ניצחון לא אני אמרתי. בשום פנים באופן. זה לא ניצחון.
• אולי ההפסד כאן הוא לאו דווקא כספי, אלא יותר ההתנצלות המשפילה.
בקשר להתנצלות, השופט אמר שהוא לא מחייב בהתנצלות. הוא אמר: אם הבנאדם נפגע, אז אני כאיש חינוך לא מרשה לעצמי לא להתנצל על הביטויים. לא להתנצל על המהות, במהות אני חולק עליו – בביטויים אני מוכן להתנצל. זאת היתה התנצלות וולונטרית לגמרי של בלוי.