מדוע אילצה הממשלה את האיש שהתבודד באי 30 שנה להתפנות?

נגסקי, יפני בן 82 החליט לפני כשלשה עשורים לעזוב את העיר הגדולה ולהגיע לאי נטוש ובודד בשם סוטבנארי • הוא התגלה לראשונה על ידי מטייל שנקלע למקום בשנת 2012 וקיווה לסיים את חייו באי אלא שאז חלה בשפעת ותכניותיו השתנו

קובי פינדרוס
ד' אב התשע"ח / 15.07.2018 22:35

את האנשים החיים על אי בודד במשך עשרות שנים, אנו פוגשים לרוב בסיפורים שהקשר בינם לבין המציאות די רופף, אבל במקרה של מספומי נגסקי – יפני שחי כ-30 שנים באי בודד – האירועים אמיתיים ומתועדים כפי שפורסמו באתר ‘וואלה’.

נגסקי, הינו יפני בן 82 שהחליט לפני כשלשה עשורים לעזוב את העיר הגדולה ולהגיע לאי נטוש ובודד בשם סוטבנארי.

היה זה בשנת 1989, ונגסקי שהחליט להתנתק מן העולם מצא שלווה באי המבודד שם חי בגפו, עד שבשנת 2012 נקלע למקום מטייל מן ‘העולם שבחוץ’ וחשף את שהותו של המתבודד היפני.

“אני לא עושה מה שהחברה אומרת לי, אבל אני כן עוקב אחרי הכללים של עולם הטבע. אתה לא יכול לנצח את הטבע, אז אתה פשוט צריך לציית לו לחלוטין”, הוא סיפר למטייל, “זה מה שלמדתי כשהגעתי לכאן, וזו כנראה הסיבה שאני מסתדר כל כך טוב פה”.

את הימים שלו על האי הוא היה מבלה ברביצה בשמש, בניקיון המחנה שלו ובניסיון להימנע מחרקים. הוא גם חשש לחלות כדי שלא יצטרך להתפנות מהאי, “אני לא יכול לחלוק איתך את הבקבוק שלי”, הוא אמר למטייל, “זה לא שאני אובססיבי לניקיון, אבל אתה אולי חושב שאתה נקי אבל יש לך וירוסים שמעולם לא היו לי. זו הסיבה שגרגרתי מי מלח כשהגעת לכאן. זה לא אומר שאתה נגוע במחלות, אבל אני צריך להגן על עצמי כי אני לבד באי הזה”.

אלא שגם לסיפור של גנסקי היה סוף, והאיש שקיווה לסיים את חייו בבדידות באי ‘שלו’ אולץ להתפנות לאחר שחלה בשפעת ונחלש. הרשויות שמעו על כך, כפי הנראה מתיירים או מתושבים שחיו באיים סמוכים והם העבירו אותו לאי אישיגאקי שם הוא מתגורר בדיור ממשלתי.

לאחר ששוכן בדירה ‘נורמטיבית’ אסרה עליו הממשלה לחזור לאי האהוב עליו למרות תחנוניו.

בראיון שהעניק לתקשורת סיפר:

האי הזה שינה אותי. גיליתי רחמים לבעלי החיים. נתקלתי בנחשים שמעולם לא תקפו אותי כי הם תוקפים רק כדי לשרוד. גם יתושים עוקצים כדי להתרבות. בעלי חיים לא פוגעים באחרים ללא סיבה, לא כמו בני האדם שפוגעים באחרים ממניעים אנוכיים.

“באי הזה אני משוחרר מכל זה. הפסקתי לדוג דגים כי אני מרגיש רע עם זה. יש גם צבים שמטילים ביצים על האי ואני לא נוגע בהם. ראיתי איך הם בוקעים וזוחלים לכיוון הים. אני מקבל צמרמורת בכל פעם שאני רואה את זה. זה גורם לי להבין כמה החיים יפים וכמה שאנחנו הורסים אותם”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות